עץ יוסף על אסתר רבה/ב/א

עץ יוסף על אסתר רבה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתיב כל רוחו יוציא כסיל כו'. כדי לתת טעם באריכות דכתיב בספור משתה אחשורוש והראותו כבוד עשרו דריש האי קרא באחשורוש. שלפי זה אשמועינן שהניחו ה' להוציא עצתו לחוץ ושוב בטלה כרגע:

זה אחשורוש. שהוציא כל רוחו ועושר כבודו להראות העמים והשרים, ועצתו היה בהזמנת ישראל למשתה כדי להכשילם כדאמר לקמן, כדי שעל ידי זה לא יוסיף ה' להביטם. והקב"ה שהוא חכם הרזים באחור, פירוש בסוף, שיבר והשפיל גאותו ושמחה שלו. רצה לומר שבסבת הריגת ושתי נתבלבל שמחתו ונתבטלה עצתו שיעץ להחטיא את ישראל, כי לא נתלכלכו בחטא זה כל כך ולא הסתיר פניו ה' מהם אלא לפנים:

(ששה ניסין. צ"ל ששה גיסין. ופירושו אוצר [יפה ענף ומעריך המערכות]. ומשום שהוקשה להם איך קאמר בהראותו כו' ימים רבים שמונים וגו' וכי רבים הם, שאם לענין הסעודה היו רבים, לענין הראות כבוד עשרו הגדול מועטים הם. להכי מתרצים שששה אוצרות היה מראה להם בכל יום. ודייק בילקוט (תתרמו) מדכתיב את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו הרי ששה:

מיני יציאות הראה להם. לפי שקשה לפי תירוצם וכי אפשר להראות כל עושר המלך לעין כל כי ממשלתו במקומות רבים, וגם אוצרותיו גנוזים במקומות רבים, ואיך אפשר להראות במקום אחד. לזה אמר מיני יציאות, והוא חשבון יציאותיו בביתו ושכר עבדיו, כי בזה יודע עשרו שמזה ניכר כבוד מלכותו:

סעודת ארץ ישראל. ההכנסה שהיתה לו מארץ ישראל כי רבה היא, וזה הספיק להראות כבוד עשרו כי זה רבה מאד, ולא היה צריך להראות מה שהוי ליה משאר ארצות. וארץ ישראל נקרא כבוד על דרך (תהלים פה, י) לשכון כבוד בארצנו. וכדאיתא בבראשית רבה (פה, יד) ובשיר השירים רבה (ח, יב) פסוק כרם היה לשלמה, שכל מלך ושלטון שלא היה לו שלטון בארץ ישראל הוא אומר איני שוה כלום. וזה שכתוב בהראותו את עושר כבוד מלכותו עושר ארץ ישראל שהוא כבוד מלכותו, כי דוקא בארץ ישראל כתיב לא תחסר כל בה ששם נמצא הכל. והראה להם שיש לו שלחן מלכים כשלמה שהיה סעודתו שלמה שהיה מושבו בארץ ישראל. [אור חדש]:

בגדי כהונה גדולה. שהיו בידו, שהביאן נבוכדנצר מירושלים [רש"י] הראה להם, שלבשם ונתעטף ועמד כדאיתא בפרק קמא דמגילה (יב, א). ולפי שחשב שעוד לא יבנה המקדש מכיון שעברו ג' שנים לבטול מלאכת בית המקדש וג' שנים הוי חזקה. או לפי שמנה וטעה כדאיתא בפרק קמא דמגלה (יא, ב) לכן הקל בכבוד בגדי כהונה ונתגאה בהם:

בין מן דידיה ובין לא מדידיה מתגלגלת כו'. ולקמן סוף פסוק גם ושתי המלכה הגירסא כהדא צרצרא דמתגלגלה בדילה ודלא דילה:

בת קברייא. פירוש נהר הוא ששמו קברייא כדאיתא בבראשית רבה (יג, ט). ואמת המים של נהר זו מתגלגלת בין במקום שלה ובין שלא במקומה, כי יוצאת ומתפשטת לחוץ למקומה כאילו הוא ג"כ מקומה. והוא משל למתגאה במה שאינו שלו כאחשורוש שנתגאה בבגדי כהונה שלא ניתן לו רשות להשתמש בהם:

מהיכן העשיר כו'. מילתא באפי נפשיה:

שחיק מחיק. ישחק וימך:

סיגל. אצר ואסף:

עינו צרה. בממונו שלא יתכבד אחר בו:

לאויל. פירוש לבנו אויל מרודך:

והפך פרת עליהון. באומרו והפך עליהון פרת נראה שחפר חוץ לפרת והפך עליהם פרת, נמצא שעשה באופן שילך פרת חוזר ומהדר שלא במקומו. ומה שאמר והטמינם בפרת, היינו על שם סופו שנעשה דרך שם למי פרת. [כלי פז]:

ונתתי לך אוצרות חשך ומשם ירש כל אותו הממון כשמלך במקום כורש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף