עץ יוסף על איכה רבה/א/מה

עץ יוסף על איכה רבה א מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדולי ירושלים. כלו' מבניהם ובנותיהם שהיו יפים מאד:

להושיבן בקלון. קלון נאמר בדבר שאין דרכו בכך והיינו להושיבן בבית זונות למשכב זכר [מהרש"א]:

אמרו לנשים כו'. גדולי ירושלים אמרו לנשים מישראל שהיו עמהם בספינות מבקשות אתם ורצונכם לכך שיושיבו אתכם בקובה של זונות או שיקחו אתכם לפילגשים. ובפ' הניזקין תמצא הענין באופן אחר:

שדרכן לכך. כלו' מה אלו הנשים שדרכן לתשמיש ואין קלונם מרובה כקלון שלנו [רש"י]:

תאמרו אם משליכין. ר"ל שאמרו זה לזה מה אתם אומרים אם משליכין כו' אנו באים לחיי העוה"ב כלו' אי אית ביה גלגול מחילות לחיי עוה"ב לעתיד [מהרש"א]:

מבין שיני. מבשן דרש נוטריקון מבין שיני:

ממצולות ים. כמשמעו אלו שטובעין בים:

אם שכחנו שם אלהינו. משום דהכא לא היה כוונת אספסיאנוס להושיבן בקלון להנאתו ולהנאת חילו רק להעבירם על הדת ולחלל את שם ה' אלהינו. ובכה"ג לכ"ע יהרג ואל יעבור:

כי הוא יודע תעלומות לב. ר"ל שאם היו רוצים היו יכולין לומר שכוונת אספסיאנוס וחילו רק להנאתם ובכיוצא בזה הדין יעבור ואל יהרג אך באמת הרגישו שכוונתם רק להעבירם על דת ומחוייבים ליהרג ולא לעבור. וזהו שאמרו הגם שמפני בני אדם היינו יכולים להצטדק את עצמנו ולומר שכוונתם היה להנאתם. הלא אלהים יחקר זאת כי הוא יודע תעלומות לב ויודע שאנו מרגישים האמת שכוונתם להעביר אותנו על הדת:

שחיק עצמות. ימסו וישחקו עצמותיו:

בהמתא. שם מקום:

בכפר לקיטיא. שם מקום:

דיהוד. שבארץ יהודה:

דערוק כו'. דיברח מהכא יהא נצוד מהכא כו':

מפיק כו'. הוציא כרוזים שהכריזו אנה ואיה שיש יהידי טמון יבא שהמלך רוצה ליתן לו דבר מה שישאל ממנו. והיו אותן כרוזים משמיעים קולם ומרמין את היהודים. מילא פי' דבר מה. או פירושו לשון הבטחה כלו' יבטיחנו שיחיה אותו (מ"כ):

שאיל מחזרה כו'. פי' שהכרוז היה חוזר ואומר להם בואו ובקשו מאת המלך שלא תלקחו מכאן רק תשבו בארן הזאת (מ"כ). או פירושו עד שאתם שואלין להחזיר לכם אותן שגלו. התפללו ובקשו מאת המלך שלא תלקחו מכאן אותם שבכאן רק תשבו בארץ הזאת. ור"ל שמקודם התפללו ובקשו מאת המלך שלא כהוגן לכן כעס עליהם. אבל אתם בקשו כהוגן ויעשה בקשתכם:

אילין דבחיין. דבחנו והבינו הרמאות לא יצאו ממקום מחבואם. ואותן שלא הבינו נכנסו כו':

קרן דגלוסקאן. כלו' חתיכה מן הגלוסקות העשויה משנים ושלשה קרנות:

אבקש כו'. כלו' ראה שאף אם מבקש אחד מהם שלא אמצא שכולם תהרגם עד אחד:

אילין דהוו כו'. אותן שהיו חבושין וטמונים במחבואיהם מהם היו אוכלים בשר הנהרגים. כל יום היה יוצא אחד מהם ומביא והיו אוכלים. יום אחד אמרו ילך איש אחד ממנו ויראה אם ימצא מאומה יביא ונאכל. משיצא אותו איש לחפש אוכל היה מוציא את אביו שנהרג ולקחו וטמן אותו בעפר והניח סימן עליו וחזר אל המערה שהיו נחבאים שם ואמר להם לא מצאתי כלום. אמרו ילך איש אחר אי משכח. פי' אם ימצא מאומה ויביא ואנחנו אוכלים. משיצא אותו איש הלך אחר הריח שהריח שהיה שם מת טמון ויחפש ומצא לאותו הנהרג והביאוהו ואכלוהו. משאכלוהו א"ל אותו שהיה הבנו של מת לאותו שהביא המת מהיכן הבאת הנהרג הזה. א"ל מן זוית פלוני. אמר לו ומה סימן היה מונח עליו א"ל סימן פלוני. השיב אותו השואל שהוא בנו של הנהרג ואמר אוי לאותו איש שאכל מבשר אביו:

יאכלו בנים. וסיפיה דקרא ובנים יאכלו אבותם:

טרכינס. וכן הוא באסתר רבתי. ובירוש' פ' החליל גרס טרוגיינוס:

נשתתק הולד. מת הילד בחנוכה:

נדליק. נר חנוכה:

בוצינייא. נרות:

ברבריין. תוגרמה תרגום ירוש' ברבר. ומעם לועז ת"י מעם ברברי [ז"ר]:

השמיעו ללגיונותי. שתשמעו להם לתשמיש:

עביד בארעאי כו'. קרי לאנשים עלאי ולנשים שכבושות לבעליהן ארעאי [יפ"מ]:

מה דעבדת כו'. אע"ג דלא היו חייבות ליהרג ולא לעבור דקרקע עולם הן כדאמרי' בפ' בן סורר על אסתר. החמירו על עצמן או בחרו מות מחיים בגועל נפשם [יפ"מ]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף