ענף יוסף על בראשית רבה/א/ב
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
מה טעם גלה הקב"ה מה שנברא ביום א' כו'. אין שאלתו על הודעת כלל החידוש כי זה ודאי צורך גדול. שהרי החידוש הוא יסוד כל התורה. אלא על פרטי הבריאה קשה ליה. שמא טעם גילה הקב"ה מה שנברא ביום א' וביום ב' וביום ג' וכל פרטי הבריאה. ומתרץ שהאריכה התורה לבאר כל פרטי הבריאה דבר יום ביומו כדי שלא יהו מונין לישראל וכו'. כי אילו לא נאמר אלא דרך כלל כי ברא ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בם היה מקום לטעות ולומר שלא נקרא הכל על שמו אלא מצד בריאות ההיולי הראשון. אבל ממה שהזכיר גם פרטי הבריאה על שמו יתברך כדבר יום ביומו. מזה נתברר היטיב שגם כל בריאת הפרטים היה מאותו יתברך. ונ"מ מזה לסתום פי המונים את ישראל לומר לסטים אתם וכאמור: (וגם) מזה שהזכירה בתורה את כל הדורות היינו מה ששם הקב"ה הכל תחת רגלי אדם הראשון, והכניסו לג"ע, וגרשו בחטאו, ועונש דור המבול בחטאם, ולא נמלט רק הכל תחת נח ובניו. וגם זרעו נתפזרו בארצות בחטאם, ותפסו להם המקומות שנזדמנו להם. הוא ג"כ כדי לבטל טענת לסטים אתם. שמכל הסיפור נראה שמן הראוי כשיחטאו יגורשו ויבואו תחתם גוי צדיק. וכ"ש שזרע כנען המקולל ראוי שיגורש ממקום הנבחר ויבא תחתיו גוי צדיק נבחר. וכן כיוצא בזה נתפרסם השגחת ה' בארץ גם בסיפור האבות אשר עשה עמם נפלאות בקרב הארץ ולא הניח לאיש לעשקם (נזר הקודש):