עין זוכר/ה/מט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מט. הלל. כתב הרב עיר וקדיש על ארע"א מהדורא בתרא אות נ"ו לדעת הרמב"ם אפילו במועדים דרבנן. ולדעת הרמב"ן בספר המצות סוף שרש א' דהלל במועדים דאורייתא ומ"ש בגמרא הלל דרבנן הוא על ימי חנוכה ועל ימים שאין היחיד גומר הלל עכ"ל והרב המפורסם מהר"י עייאש בעפרות זהב לו כתב צ"ע לדעת הרמב"ן דהלל דר"ח מנהגא וימים שגומרין מבואר פרק ערבי פסחים שהוא תקנת נביאים עכ"ל ולק"מ דמנהגא דקריאת הלל בר"ח ובחול המועד של פסח קרי ליה דרבנן דמנהג זה רבנן הנהיגוהו בתורת מנהג ושפיר קרי ליה דרבנן. וימים שגומרין בפרק ערבי פסחים לא פורש שהוא תקנת נביאים דמצי לומר שתקנת נביאים היא שתקנוהו לאומרו על כל צרה שלא תבא. ודוק בדברי הרמב"ן בספר המצות שם בשרש א'. ולשון התלמוד בתעניות דף כ"ח ע"ב והביאו הרמב"ן שם דקאמר אמר רבא זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו דאורייתא דייק כהרמב"ן דהלל ר"ח דרבנן ודי"ט דאורייתא והגם דיש לדחות וכמ"ש הרב מגילת אסתר מ"מ פשטן של דברים כהרמב"ן דהול"ל זאת אומרת הלילא דבריש ירחא לאו תקנתא ודוק:
ורבינו מהר"א ממיץ בספר יריאים במצוה קכ"ה כתב דעד לא אתא נביא גמרא גמירי לה ואתא נביא ואסמכה אקרא השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ע"ש. וראיתי להרמב"ן בספר הלקוטות שנדפס חדש ממש אשר פרק ערבי פסחים דף ט"ו מהספר ע"א בתוך דבריו כתב וז"ל שאין לך הלל חובה כאכילת פסחים שהוא שעת גאולה וכן שנינו זה וזה טעון הלל באכילתם וסמכוהו על המקרא דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג עכ"ל ומזה היה נראה קצת דכל מ"ש בספר המצות הוא להליץ על בה"ג ולרווחא דמילתא צידד בהלל שהוא דאורייתא במועדים אבל לקושטא דמילתא הוא ז"ל סובר שהלל הוא מדברי סופרים והפסוק אסמכתא בעלמא כמ"ש בלקוטות ועמ"ש מרן הכ"מ ומהר"ב הלוי הביאו מהר"א אלפאנדארי במרכבתו ואין להאריך:
והיותר נראה בדעת הרמב"ן דהוא סבר דהוי דאורייתא אך אין להכניסו במנין המצות וסבר דמאי דמייתי בש"ס קרא דהשיר יהיה לכם זהו אסמכתא כמ"ש בספר הלקוטות. אך מלשונו בספר המצות משמע דסבר דדרשת השיר יהיה לכם הוי דרשא גמורה ואינו אסמכתא ויש לדחות דלרווחא דמילתא כתב כן כמ"ש בסמוך:
שוב בא לידי ספר זהר הרקיע מהרשב"ץ וראיתי להרב ז"ל שכתב בעשין ט"ז שאם נאמר דהלל במועדים דאורייתא הוא מכלל השמחה שנצטוינו לשמוח ברגלים כמ"ש וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ומסיק דלדעת הרמב"ן הוא מן התורה ולא ימנה לפי שהוא חלק מחלקי מצות השמחה ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |