ספר הערכים/אהבת עצמו
|
< הקודם · הבא > |
מידה זו הנטועה בלב כל אדם מביאה בכנפיה רעה רבה, כי כל התקלות והקטטות וכל מיני פורעניות, אשר ישלוט האדם באדם לרע לו, מקורן במידה זו, כי מאהבת עצמו יתאווה האדם להרבות קניניו ורכושו על חשבון אחרים, להגדיל תפארת רום עיניו וכבוד ביתו ולהתנשא לכל לראש ויתמרמר על אלה, שיגדרו, לפי דעתו, את דרכו זה ולא יתנו לו להפיק זממו. והנה אף כי לא נכחד ממנו כל הרע הכרוך בעקב המידה הזאת, בכל זאת ניגע לשוא להכחידה מקרבנו, אחרי כי זה כח טבעי אדיר וחזק הקשור בחיים וכל עוד האדם בחיים חיתו בהכרח שתשלוט בו מידה זו ותמשול בליבו ממשל רב. ולא עוד אלא שבכמה דברים יש לו להשתמש בכח הטבעי הזה. כי לו היה משולל ממנו לא היה תשדל לרכוש את הדרוש לו למלא את מחסוריו ולחזק עמודי גוו ובריאותו. כי בכל הדברים האלה, אם אך נשקיף עליהם השקפה ברורה, נמצא קורטוב של מידת אהבת עצמו, ולכן אין להכחיד את הכח הזה, שהוא אחד מעמודי התוך בחיי האדם.
מובן מזה, שיגיעה גדולה, צריך האדם ליגע ולעמול כדי לרכוש לו כל המדות הטובות בשלמותן, אחרי שהכח הזה של אהבת עצמו ימשול בו בעים רוחו והוא כצר ואויב לכל המדות הטובות ואין תקוה לאדם להגיע אל השלמות כל עוד הכח הזה שורר בו. ואולם אם ישתדל האדם יגיע למדרגה כזו, שימצא חפץ גם בכוחותיו הרעים בהשתמשו בהם לצורך מעשיו הטובים. למשל, אם יהיה לאדם איש שונא לו מתמול שלשום, אד האיש ההוא דרוש לו מאד לחפצי ביתו ולעסקיו ואי אפשר לו להתקיים בלעדו, הלא סכלות גדולה תהיה מצדו אם ישתדל לאבדו מן העולם, כי את נפשו הוא קובע, ולהיפך, חכמה רבה תהיה לו אם ישתדל להפוך את לב האיש ההוא לאהבה אותו, כי אז לא לבד שלא יפסיד התועלת שיש לו עתה ממנו, אלא שאותה התועלת עוד תגדל שבעתים. כי האיש ההוא, אחרי שיהפך לו לאוהב, ישתדל להיטיב עמו מדעתו ורצונו, תחת אשר עד עתה היתה ידו עמו רק מהכרח. כן יש להוציא יקר מזולל מכל המרות הרעות וממדת אהבת עצמו יש לבנות כמו דמים אושר האדם והצלחתו עד האושר המוסרי ועד בכלל. כי אפשר לאדם להגיע למדרגה כזו, שיראה את כל איש כחבר העוזר לו בעניניו ואז גם מהשקפת אהבת עצמו יש לו להיטיב עמו ולקנות את לבבו, לו גם בתקוה לתועלת אשר תצא מזה לנפשו.