ספר האגור/סדר התפילות בסוכות
|
< הקודם · הבא > |
- סדר התפלות מסוכות
(אלף כ) מחזיר שליח צבור התפלה ואומר קדיש ואח"כ אומר הושענא ויש אומרים הושענא קודם קדיש ורב סעדיה כתב שמקיפין אחר קריאת התורה בעוד הספר על התיב' ומנהג טוב הוא כדי שלא להוציא הספ' שלא לצורך כיון שאין קורין בו אלא שאין נוהגין כן:
(אכ"א) כתב רב שרירא גאון שאין לומר הושענא בשבת מאחר שאין מקיפין וכ"כ בעל הדברות שמצא בתשובות הגאונים ומנהג קדמון בידינו לומר הושענא בשבת וכ"כ בעל העטור. וכן נוהג העולם:
(אכ"ב) בקידוש ליל שני אומר קידוש וזמן אחריו ואח"כ סוכה דזמן קאי אקידו' ולא אסוכה דאף אם יום ראשון חול יצא בזמן דסוכה. לכן צריך שלא להפסיק בכוונה בין קידוש לזמן. וראבי"ה כתב שגם בליל שני יש לומר זמן באחרונה כמו יקנה"ז אע"פ שהזמן אינו שייך להבדלה. והרא"ש הסכים לסברא הראשונה:
(אכ"ג) לענין לברך זמן על הלולב בי"ט שני נחלקו בו רבנים רבי' שלמה בר' שמשון כתב שאין לאומרו וכ"כ רש"י וי"א שצריך לאומרו וכ"כ ר"י. והרא"ש הסכים לסברא ראשונה וכן נוהגים באשכנז ומיהו אפי' לפי זה אם חל יום ראשון בשבת צריך לאומרו בשני לה"ט:
(אכ"ד) שמעתי על רבינו מנחם כשהיה מקדש בליל ראשון של סוכות היה מאחר שהחיינו עד לאחר הקידו' ועד לאחר ברכת סוכה כדי שיפטור בזמן אחד אקידוש ורגל ואזמן דסוכה וראבי"ה כתב שיש לברך בליל שני כמו בליל ראשון מרדכי:
(אכ"ה) דין הקריאה כתב רב אלפס בשם גאון דמנהג בשתי ישיבות ביום השלישי של חג שהוא יום ראשון של חול המועד כהן קורא וביום הב' לוי קורא וביום הג' ישראל שלישי חוזר וקורא ביום הג' והרביעי קורא ביום השני וביום השלישי. ועל פי הסדר הזה קורין בכל יום עד יום ז'. וכ"כ רבינו ישעיה ורש"י פי' יום ג' של חג כהן קורא וביום הב' לוי וביום השלישי ישראל שלישי קורא וביום הרביעי וישראל הרביעי הנוסף בשביל המועד חוזר וקורא ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי וכן בכל יום עד יום שביעי שהוא יום ערבה וביום השביעי אי אפשר שהשלישי יקרא וביום השמיני לפי שאינו מימות החג לפיכך ראשון מתחיל וביום החמישי לוי קורא ביום הששי שלישי ישראל קורא ביום השביעי רביעי קורא ביום ששי ושביעי שהוא ספיקא דיומא. וכן היו נוהגין רבותינו וכ"כ בעל הדברות ויש נוהגים ביום השביעי שכהן קורא וביום הששי לוי ביום השביעי ושלישי חוזר וקורא ביום הששי ורביעי חוזר וקורא וביום השביעי ואינו ישר כי האחד יש לו לקרות שני ספקי היום כש"ץ במוספין. וכן נוהגים רבותינו ואותם שקורין וביום השמיני אינו ישר שלא לעשות מחול קודש ואנו נהגינן כרש"י וחבריו שבה"ל. וכן נוהגים באשכנז ובצרפת:
(אכ"ו) פסק רב אלפס שאין מברכין על הערבה ביום הושענא רבה כמו ר' אליעזר בר' צדוק שמנהג נביאים הוא ואמנהגא לא מברכינן. ובעל העטור כתב דוקא ביחיד אבל בצבור מברכין ורב שמואל בר חפני פסק כר' יוחנן דמברכין. והרא"ש כתב דנהגו כרב אלפס:
(אכ"ז) כתב גאון שיעור חביט ב' פעמים בתפלת מוסף של יום שביעי לפי שבתפלת התמיד אנו נוטלין הלולב ובתפל' מוסף של היום ההוא אנו נוטלין הערבה בפני עצמה ורש"י פי' חביט ולא בריך. חביט בלא נענוע. והרמב"ם כתב חביט בה על גבי הקרקע או על הכלי שני פעמים או שלשה וכ"כ הרי"ץ גיאת:
(אכ"ח) רב נחמן אומר יצא אדם י"ח בערבה שבלולב אם הגביה אותה ב' פעמים. ופסק הרמב"ם שאינו יוצא בה וראבי"ה פסק שיוצא בה ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ערבה לאחר שיצא בה יש אוסרין ליהנות בה לשורפה או לעשות ממנה שפודין לצלות בהם בשר שהרי לכולי יומא אתקצי ודמי לאתרוג דאסרינן מהאי טעמא שבה"ל:
(אכ"ט) כתב הר"ר פרץ שאם חל י"ט האחרון של חג בשבת שאסור האתרוג אף בתשיעי אע"ג דקיימא לן שמותר בתשיעי היינו בשאר הימים. אבל הכא אסור משום הכנה דכיון ששבת לפניו אין שבת מכין לי"ט ולא נהירא להרא"ש דלא הוי הכנה וכן נוהגים בו היתר יש נוהגים שלא לישב ליל שמיני בסוכה וביום שמיני יושבין ואינו מנהג לה"ט:
(אלף ל) שמיני עצרת קורין בפרשת ראה ולפי פירש"י מתחילין בעשר תעשר בין בחול בין בשבת ורבותי' הלוים חולקין עליו שמעולם לא נהגו בפני הר"ר יעקב הלוי אביהם כן. אלא מתחילין מכל הבכור ומנהגנו כרבותינו הלוים. שבה"ל. ומנהג אשכנז להתחיל ביום השבת דוקא עשר תעשר:
(אל"א) במוסף בחג השמיני מזכירין גבורות גשמים ובמנהגים אשפיר"א שמכריז החזן קודם תפלת מוסף בפני הקהל משיב הרוח ומוריד הגשם והציבור עונין לברכה כדרך שנוהגים בהזכרת ראש חדש וכיון שמתחיל להזכיר שוב אינו פוסק: ויש שנוהגין שלא להזכיר משיב הרוח במוסף בלחש ואז אומר החזן שאתה הוא ה' אלהינו משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה ברוך מחיה המתים שבה"ל: