סדר הדורות/תנאים ואמוראים/רבן שמעון בן גמליאל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים רבן שמעון בן גמליאל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבן שמעון בן גמליאל ,

א) במשנה ברכות פ"ב ח'. פאה פ"ה א'. דמאי פ"ז ג'. שביעית פ"א ז', פ"ג ד', פ"ד י'. מעשרות פ"ד ו', פ"ה ה'. מע"ש פ"ג ה', פ"ה א'. ערלה פ"א ד'. שבת פ"א ט', פי"ב א', פי"ג ה', פי"ח א'. עירובין פ"ח ו'. פסחים פ"ב ג', פ"ד ה'. שקלים פ"ח ה'. ביצה פ"ג א'. תענית פ"ד ז' ח'. מגילה פ"א ח'. כתובות פ"ב ח', פ"ה ה', פ"ו ד', פ"ז ט', פ"ח ה', פ"ט א' ט', פי"א ד' ה', פי"ב ד', פי"ג י' י"א. נדרים פ"ח ה'. נזיר פ"ו ח'. סוטה פ"ט י"ב ט"ו. גיטין פ"א א', פ"ד ד' ו', פ"ו א' ו', פ"ז ה' ו'. ב"ק פ"ג ג', פ"ה ד'. ב"מ פ"א ח', פ"ג ו', פ"ה ה', פ"ז א', פ"ח ו' ח', פ"ט ח' י"ג, פ"י ה'. ב"ב פ"א ה', פ"ד ז', פ"ה י' י"א, פ"ו א' ד' ח', פ"ח ה', פ"י א' ד' ז'. סנהדרין פ"א ב', פ"ג ח'. מכות פ"א י'. שבועות פ"ז ז'. עדיות פ"ח ג'. ע"ז פ"ב ג', פ"ג א' ג', פ"ה ג' ד' י'. אבות פ"א י"ז י"ח. מנחות פי"א ט'. חולין פ"ב ו', פ"ג ב', פ"ו ז', פ"ח ב'. בכורות פ"ב ד', פ"ג ב', פ"ה ד', פ"ו ט', פ"ז ו'. ערכין פ"ו א'. תמורה פ"ה ב'. כריתות פ"א ז'. כלים פ"ז ו', פי"א א', פי"ז ד', פכ"ו א', פכ"ח ג'. אהלות פי"ח ט'. מקואות פ"ו ז', פ"ט ה'. ידים פ"ב ב', פ"ג א':

ב) בהוריות פ"ג (י"ג ב') ר' מאיר חכם ר' נתן אב"ד כי הוה עייל רשב"ג או ר"מ ור"נ הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו, ארשב"ג בעינא דלהוי היכרא בין דידי לדידהו ותיקן כשהנשיא נכנס כל העם עומדין לפניו ואין יושבין עד שאומר שבו, כשאב"ד נכנס עושין לו ב' שורות אחד מכאן ואחד מכאן ואין יושבין עד שישב במקומו, כשחכם נכנס א' עומד וא' יושב עד שישב במקומו, ולא הוי ר"מ ור"נ התם (ר"ל בשעת התקנה), למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו אמרו מאי האי אמרו הכי תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ נתקן מילתא נגד זאת אר"נ מאי נעביד ליה אר"מ נימא ליה תני לן עוקצין דלא גמיר וכי לא ידע נימא ליה למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלותיו ונעבריה ותהוי את נשיא ואנא אב"ד. שמע ר' יעקב בן קרשא (ע"ש) אמר דילמא ח"ו אתא לידי כיסופא ועשה רמז שיעיין רשב"ג בעוקצין למחר אמרו ניתני מר בעוקצין פתח ותני בתר דאוקי א"ל אי לאו דגמירנא כסיפתון פקוד ואפקינהו מבי מדרשא, הוו כתבי קשייתא בפתקא ושדו דהוה מפרק הוה מפרק דלא הוה מפרק כתבו פירוקא ושדו, א"ר יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים ארשב"ג נעיילינהו מיהו לקנסינהו דלא לימרו שמעתתא משמייהו אסיקו לר"מ אחרים ולר"נ יש אומרים אחוי להו בחלמא זילו פייסו לרשב"ג ר"נ אזל ר"מ לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר"נ א"ל רשב"ג נהי דאהני לך קומרא דאבוך ר"ל אבנט מוזהב ר"ל חשיבות אביך שהיה אב"ד למיהוי אב"ד למיהוי נשיא מי אהני, מתני רבי לר"ש ברי' אחרים אומרים כו' א"ל מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים א"ל אלו בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך א"ל גם אהבתם גם שנאתם כבר אבדה (ר"ל כבר מתו ומה מקום לאיבה זו ומכאן ואילך יפה לזוכרם בשמותם (רש"י), ואף דאיתא דר"מ היה חי בהילולי דר"ש ברבי אולי כשאמר ר"ש ברבי כבר היה מת), הדר אתנייה אמרו משום ר"מ כו' אמר רבא אפי' רבי שהיה עניו תנא אמרו משום ר"מ ולא אמר אמר ר"מ עכ"ל:

ג) א"ר יוחנן הלכה כמותו בכל מקום ששנה במשנתנו חוץ מבערב וצידון וראיה אחרונה גיטין (ע"ה א') ב"ק (ס"ט א') ב"מ (ל"ח ב') ב"ב (קע"ד א') ע"ש ברי"ף, ושם (קל"ח א') פי' רשב"ם דוקא במשנה, בכורות (כ"ד א'). וכתב בשו"ת חות יאיר נ"ל ראיה מכתובות (ק"ט א') (וצ"ע על תוס' ב"מ (ס"ט רע"א) שמהן נעזר הש"ך בח"מ סקע"א ס"ק ח' ט') ומנחות (ל"א), ורשב"ם ב"ב (קל"ג ב') כתב דשמואל לית ליה האי כללא וכן רבא (עיין ע"ז ל"ב ב') וכ"כ הרי"ף פ"ד דב"ב דלא קיי"ל הכי, וכן כתב הרא"ש בב"ק (מ"ט א'). ועי' תשו' הרשב"א סי' מ' וברא"ש פ' השולח (ל"ח) ובר"ן פ' מי שאחזו, ובפי' עץ חיים כתובות פ"ה ופ"ו משנה ד' ובתוי"ט פ"ח דעירובין משנה ז' (ע"ש באריכות גדול) ופ"ו משנה א' ובב"מ (ל"ח ב'). כתובות פ"ז (ע"ז א') דאמוראי נינהו אליבא דר"י אי ס"ל כלל הנ"ל או לא. (עי' אשר"י פ' המוכר את הבית הא דהלכה כרשב"ג הני מילי בסתמא אבל היכא דפליג אמורא אההיא פסקא לא אזלי' בתריה) ובתוס' ב"מ (קי"ד א') ד"ה מהו היכא דפסיק בגמ' כמאן דפליג עליה אין הלכה כמותו, ומשם נ"ל להוכיח דלא קיי"ל כרשב"ג דגם שם פסק כחכמים נגד רשב"ג ש"מ דלא נ"ל הך כללא. וא"ת א"כ מאי איצטריך לפסוק כחכמים י"ל משום דמסתבר טעמיה דרשב"ג (עי' תוי"ט פסחים פ"ד משנה ה') ע"כ פסק ר' אבא אליבא דר"י כוותי', וכ"כ הרי"ף פ' ג"פ דהיכא דמסתבר טעמיה קיי"ל כרשב"ג, וצ"ע דבבכורות (כ"ד א') משמע דכולי עלמא ס"ל לזה הכלל. ועיין סנהדרין (ל"א א') שם פסק רבה ברב הונא דהלכה כמותו בכ"מ אף בערב וכו'. כתב בס' כריתות ימות עולם שער ג' ר"מ ורשב"ג הלכה כרשב"ג, וכתב הליכות עולם (דף ל"ד ב') אין הלכה כרשב"ג בטריפות ועי' מ"ש אצל ר' יהודה הנשיא אי הלכה כאביו נגדו:

ד) כתב בגלילות ארץ ישראל, בכפר מנדא קבור רשב"ג (עי' עקביה בן מהללאל) ואינו יודע אם זהו או רשב"ג הזקן, ובמסעות בנימין כתב רשב"ג קבור בקדש נפתלי (עי' ר"א בן ערך):

ה) כתב היוחסין [באגרת רש"ג] אלו היו בדורו ואמרו בשם רשב"ג וקצתן צ"ע לדעתי:

איסי בן יהודה בדורו, ר"א בן יהודה, בש"ר אלעזר בן יהודה ברתותא, ר' אלעזר בר' ירמיה בדורו (ע"ש). ר' אלעזר בר"ש תלמידו, ר"א בר' יוסי הגלילי, ר"א הקפר וצ"ע, ר"א בן תדאי צ"ע, ר' ברכיה בשמו, ר' זכאי פליג עמו, ר' זכריה בן הקצב (כ"כ רש"ג וצ"ע דהא אביו ר"ג דיבנה היה קטן בחורבן הבית וזה היה בזמן הבית). ר' חנינא בר' יוסי הגלילי, חנן בן פנחס צ"ע, ואבא חנן וצ"ע, ר' חנינא בן גמליאל אחיו, ר' חנינא בן חכינאי, צ"ע דהא היה לו בת בשלהי נשואי רשב"י כשהלך ללמוד תורה ורשב"י כבר מת כשהיה ר"א בנו לפני רשב"ג כדמוכח בב"מ (פ"ד ב') מי שיש לו אב יחיה ע"ש ברש"י. ר' יהודה לא בא כשגזר תענית. בש"ר יהודה תוספתא כלים פ"ה. בש"ר יהודה בן יאיר, בש"ר יהודה בן לקיש, ר' יהודה בן גמליאל אחיו, אמר העיד ר' יהושע סוטה (מ"ח א'), ר' יהושע בן קרחה בזמנו, ר' יוחנן בשמו, בש"ר יוחנן תוספתא כלים רפ"ד, אבל באותו עמוד אי' שם בש"ר יוחנן הסנדלר, ר' יוסי ברבי התיר לו לישן חוץ לסוכה סוכה (כ"ו ח') והתיר לו החושש בשיניו (ע"ש) ואמר בשמו, ר' ינאי בשמו, ר' יעקב איש כפר חטיא, ר' ישבב הסופר וצ"ע, ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה, היה ר"מ אומר ובשם ר"מ ב"מ (ק"ו ב'). ר' מתיא בן חרש. סומכוס. ר' עקיבא בן דוסא, ר' פרידא צ"ע, ר' פנחס בן יאיר כ"כ היוחסין, ר' פדת קדמאה צ"ע, פלימו, ר' ראובן איצטרבולי וצ"ע שהיה זקן כשנהרג ר' יהודה בן בבא, משום ר' שילא תוספתא כלים פ"א, שמואל בשמו גיטין (נ"ח א'). ר' שמעון בן יהודה, בש"ר שמעון בן הסגן, ר' שמעון בן אלעזר חולק עמו, ראיתי את שמעון בן כהנא שהיה שותה יין של תרומה בעכו תוספתא שביעית פ"ד וצ"ע, ואמר בש"ר שמעון בן בתירא ג' דברים תוספתא פרה פרק י"א:

מעבר לתחילת הדף ·