נשמת אדם/הלכות פסח/ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[ד] שאלה אחד שמכר חמצו כדין וכתב שטר מכירה על המרתף שלו. ואגבן מכר לו השכר העומד שם וקצב לו כל מדה שכר פשוט בסך פלוני כשער שבשוק ולא נזכר אז שיש לו ג"כ שכר טוב שהמקח עד הכפל כגד שכר פשוט. ולאחר פסח כשחזר וקנה החמץ מן הנכרי ראה במרתף שיש לו ג"כ חביות שכר טוב ושאל המוכר ואמר שאף שאף שמבואר בכתב מכירה שמוכר לו רק שכר פשוט ובאמת לא ידע כלל שיש לו ש"ט מ"מ עכשיו הוא מרוצה שהנכרי יסלק לו בעד השכר הטוב כפי המקח של הפשוט ובודאי הנכרי יהיה מרוצה בזה וא"כ המקח קיים והוי חמצו של נכרי ומותר:
תשובה לכאורה דין זה תלי בפלוגתא מהא דאית' בח"מ סי' רל"ו דזה דומה למוכר חטים רעות ונמצאו יפות דלוקח אינו יכול לחזור בו. וא"כ ה"נ כיון שהנכרי אינו יכול לחזור בו שהרי נקנה לו קודם פסח שהרי לא פי' לו כמה חביות הוא מוכר רק שמכר לו סתם כל שכר פשוט שיש לו. וכיון שהמוכר מרוצה שיהיה גם הש"ט באותו מקח הרי המקח קיים:
ואמנם הסמ"ע שם ס"ק ג' כתב דלדעת ר"י ורא"ש שהביא רמ"א בסימן רכ"ז דבמקום שהמוכר יכול לחזור ואם כן לא הוי מכירה ודאית אם כן אין כאן מקח כלל. וגם הלוקח יכול לחזור במקום שיש דין ביטול מקח מחמת אונאה. וא"כ ה"ה הכא כיון שנתאנה המוכר עד החצי. ויש במקח זה דין ביטול מקח וא"כ לא היה מקח כלל. וגם הלוקח יכול לחזור והוי חמץ ש"י שעבר עליו הפשח. ואף שהארכנו בסי' ב' וכתבנו שהעיקר כדעת רמב"ן ור"ן וכמ"ש גם הפ"ת דחמצו של ישראל שברשות הנכרי אינו עובר והוכחנו בראיות ברורות דאפי' לא קיבל הנכרי אחריות אעפ"כ אינו עובר. וא"כ הכא נמי כיון שעכ"פ מכר המרתף לנכרי לא עבר ומ"מ לאחר הפסח אסור כמ"ש הר"ן בהדיא הביא המ"א סוף סימן תרמ"ז ולפי זה י"ל כיון דעכ"פ לאחר הפסח אינו אלא מדרבנן. ופשיטא היכא דלא עבר עליו בבל יראה יש לסמוך ע"ד הרי"ף והרמב"ם בסי' רכ"ז וכן סתם המחבר שם דדוקא המתאנה יכול לחזור אבל לא המאנה. ולפ"ז כיון שהמוכר מרוצה בזה אין הנכרי יכול לחזור והוי מכירם גמורה. ועוד דאפי' לדעת רמ"א שם יש לומר דכאן היה המקח קיים ואין הלוקח יכול לחזור שהרי הקשה שם הסמ"ע בסי' ק"צ דהיכא דעייל ונפיק אזוזי כיון שנתבטל המכר לגבי המוכר נתבטל גם לגבי לוקח ואפילו אם נתרצה המוכר יכול הלוקח לחזור בו. ולמה כתב הרמ"א דאם. יתרצה המתאנה פעם אחד נגמר המקח. ותירץ דדוקא היכא דנתגלה דנתבטל המקח ולכן לא מהני מה שיתרצה אחר כך אבל הכא דלא גילה המתאנה מתחלה דעתו מרוצה לחזור בו. ומשום הכי כשנתרצה אחר כך הוה ליה כאילו נתרצה מעיקרא משום הכי אין המאנה יכול לחזור בו ועיין שם. ואם כן הכא נמי אנן סהדי שאילו היה נודע לו לאחר זמן איסורו עד הלילה שעדיין לא עבר אף שאינו יכול למוכרו. עכ"פ היה מתרצה שיהיה המקח קיים ואם כן אף שלא היה ידוע כלל ועכשיו נודע קודם שקנה החמץ בחזרה מן הנכרי ונתרצה שיקיים המקח וא"כ איגלאי מילתא שהיה נמכר לנכרי שהרי גם לרעת רמ"א עכ"פ היה המקח נגמר כיון שלא היה עכ"פ גלוי דעת המוכר לבטל המקח. אך לפי מה שכתב המ"א בסימן שמ"ה בשם כ"ה שכתב בשם רדב"ז דמתנה על מנת להחזיר דלא מהני משום דכ"ז שהתנאי תלוי הוי כפקדון ואם יתקיים התנאי אע"פ שנמצא שלמפרע היה החמץ של הנכרי מ"מ קודם קיום התנאי כבר עבר עליו הישראל ולא יועיל קיים התנאי לבטל אלאו שכבר עבר עליו עכ"ל. וא"כ ה"ה הכא כיון שלא ידע הישראל כלל שמתאנה ועכשיו שנודע לו מ"מ כל ימי הפסח היה המקח תלוי וא"כ מאי מהני מה שנתרצה עכשיו ואמנם דברי כ"ה שהעתיק בשם רדב"ז לא ידעתי מקומו. כי מצאתי בתשובת רדב"ז סי' ר"ע וז"ל מתנה ע"מ להחזיר אם מותר בב"י. תשובה אם החמץ בבית נכרי הא קיימא לן דאינו עובר כיון שאינו ברשותו מזה תראה שגם דעת רדב"ז כרמב"ן ואם החמץ בבית ישראל עדיין לא זכה בו הנכרי. ופשיטא דעובר ולא משכחת שאלתך אלא שזכה בו הנכרי וחזר והניח בבית ישראל כו' ומשום חומרא דחמץ אסרו כו' ע"ש. וא"כ י"ל שפיר דמהני למפרע וכמ"ש המ"א במשכון בסי' תמ"א ואם כן כיון שהמוכר מרוצה עכשיו שיקח גם הש"ט במקח של הפשוט איגלאי מילתא דהוי של נכרי ואף די"ל דאינו יכול להסריח לנכרי לקבל הש"ט כי יאמר הנכרי זה אינו שווה לכל נפש כיון שהוא חזק ורוב ב"א אין רוצים בכך אפילו המקח הפשוט. ואף שיוכל לעשות מזיגה עם ש"פ יאמר אין אני רוצה בטירחא זו וכיון שאין המוכר יכול לכוף הלוקח לקבל א"כ אין כאן מכירה כדמוכח בסי' תמ"ח במ"א מ"מ נראה דמסתבר דיכול לכוף אותו לקבל בזול וגם זה חריפא זבינא למכור בזול ומש"כ די"ל דאין כאן מקום לקנות ואינו דומה לביטל חמצו דשמא יערים ומכ"ש לפי מה שכתבנו שר"ל שמא יערים כל אדם ולא יבער חמצו רק יבטל ולא יבטל בכל לבו כמ"ש הר"ן ריש פסחים ותתבטל תקנת חכמים מה שאינו כן זה שעושה כתיקון חכמים רק לבו אנסו ואם כן ל"ש למקנסיה ומ"מ נ"ל משום חומרא דחמץ יחליף שכר זה בשכר אחר כנלע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |