נקודות הכסף/יורה דעה/קע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן ק"ע בט"ז ס"ק א' ב') האריך להקשות על רמ"א והר"י קורקז"א מהש"ס וכבר קדמו בעל תשובת משאת בנימין בזה ובשפתי כהן כתבתי דלא קשה מידי עיין שם:

(בט"ז ס"ק ג') בסופו אבל ודאי מי שנותן שכירו' להערב שיתן הערב לבדו שטר עליו להמלוה בזה ודאי אסור דהא תכף נעשה לוה שלו כו'. ואני חוכך בזה דמ"מ השכר לאו שכר הלואה הוא אלא שכר מה שמתחייב הוא עצמו בעד חבירו וכדומה שכן נוהגין היתר:

(בט"ז ס"ק ה') השיג על רמ"א וכ' דהגהת אשר"י מיירי בשכבר נעשה לו ערב בעד הקרן ורבית ודבריו תמוהין דמה איסור יש לישראל להיות ערב בעד הרבית אפי' בערב דשלוף דוץ ודאי ליכא איסורא כלל דאטו אסור לומר אני אתן לך רבית או לחייב עצמו לתת רבית ודאי ליכא איסורא אלא לתת רבית ובכל הסי' דקאמרינן אסור לישראל להיות ערב היינו אסור לקיים ערבות שלו דהיינו שישלם הרבית אבל ודאי בערבות גרידא ליכא איסורא כלל ואם כן כיון שפסק ראבי"ה דמשלם הקרן אם כן פשיטא דה"ה היכא דערב לו בעד הקרן לחוד שישלם לו וז"ש רמ"א ואם הישראל ערב לו בעד הקרן ולא בעד הרבית אלא יש לו ליקח הרבית מן העובד כוכבי' מותר ר"ל מותר לקיים ערבות שלו אבל לא בא לומר שמותר לעשות כן כלו' להיות ערב דבהא בכל גווני ליכא איסור כלל. גם מה שהביא מסי' ק"ס סעיף י"ג נדחה מתוך מה שכתבתי ובלאו הכי משמע מסי' ק"ס סעיף י"ג להיתרא ופשיטא נמי דאם הישראל ערב לו בעד הקרן והרבית דישלם הקרן ולא הרבית לדעת רמ"א ולא הוצרך לכתוב זה דכל מותר דקאמר היינו שמותר לקיים ערבות שלו ואם כן אין חילוק ודוק כי זה פשוט לדעתי:

(בט"ז סק"ו) ובאמת קושיא היא על הרב כו'. לא קשה מידי כמו שאמרתי בשפתי כהן סעיף קטן ז' מיהו מה שהשיג על הב"ח יפה כתב וכמו שכתבתי גם כן בשפתי כהן שם:

(בט"ז ס"ק ז') וכן עיקר לעניות דעתי. ולע"ד ל"ד כלל. דבמשכון שאני דעיקר הלואה על המשכון וק"ל ולפי מ"ש בש"ך דאפילו משכון יש היתר ודלא כהעט"ז בלאו הכי ניחא. וכן המנהג פשוט שהישראל נותן משכון של עובד כוכבים בעד הקרן וערב בעד הרבית:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.