נחל אשכול/איכה/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול איכה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

איכה יועם זהב וגו'. אפשר במ"ש רז"ל וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל שם הבדולח ואבן השהם מקרא משנה הלכות ואגדות. גם אמרו פ"ק דמגילה מיום שגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו זיל לגבי עמון ומואב דיתביה אדוכתייהו וכו' ע"ש ונמצא דעתה שגלו החכמים איכא תרתי לרעותא חדא דאפילו אם באו לח"ל בהשקט ושלוה. הרי חסר סגולת ארץ ישראל אשר ישיבת ארץ ישראל מסייעת להבין אמיתה של תורה והטעם ביארנו בעניותנו במקום אחר כי תורה שבע"פ כנגד השכינה וארץ ישראל כנגד השכינה וזה סיוע גדול לעסק התורה בא"י ולכוין לאמיתה עד שיצא כנגה אוד זהבה. ועתה שהלכו החכמים מארץ ישדאל קינה היא וקונניה איכה יועם זהב איך הוכהה מראית הזהב של תורה שבע"פ תשתפכנה אבני קדש מקרא משנה וכו' בראש כל חוצות על דרך שדרשו שם הבדולח ואבן השהם כמדובר. ועוד קינה שנית שלא די צאתם מארץ ישראל אלא שהם בגלות והגלות ממעט בינת הלב וכמ"ש שאנן מואב ולא הורק מכלי אל כלי אבל הן בעון בני ציון היקרים נחשבו לנבלי חרש והורקו מכלי אל כלי ונשברו וזהו קינה גדולה אחרת וז"ש איכה נחשבו וכו':

ה

האוכלים למעדנים וכו' האמונים עלי תולע. הרב עוללות אפרים כתב דכשם שלעלות בהר מעכבים העליה אכילה רבה שאכלו או רוב המלבושים או ממון כן לעלות בהר ה' הני תלתא מעכבים הנפש הזכה שלא תוכל לעלות אל מרום הר קדשו מצד היות האדם להוט בבולמוס שלשתן לאסוף ולכנוס ולעשות בגדי יקר ולאכול ולשתות יותר מכדי צרכו אשר בסבתם יהיה טרוד כל ימי חלדו ולא יכול לעשות לביתו הנצחי שום דרך ומסלול כי על פיהם יהיה לכל עון ולכל חטאת המכבידים על האדם כמ"ש כי עונותי עברו ראשי כמש"א כבד יכבדו ממני מש"א ר"ת ממון שמלות אכילה זהו תורף דבריו בקצור והנה כאן נמצאו הני בי תרי האוכלים וגו' האמונים עלי תולע וגו' ואין ספק דאתיא מכללא השלישי ממון כי בלעדו שתים לא עלתה לו. וז"ש האוכלים למעדנים שהשחיתו התעיבו במשתאות ועד שלא שקעה לגימא חדרי בטן עיניהם צופיות בסעודה הבאה שיהיו יותר מעדנים משל עכשיו וז"ש האוכלים ובעודם אוכלים מרחוק יריחו למעדנים ולז"א למעדנים וזה חלקם נשמו בחצות. האמונים עלי תולע ומילאו יצרם ולבשו בטומאה עלי תולע חבקו אשפתות:

יא

כלה ה' את חמתו וגו'. פירשו המפרשים דשתים זו החמה והאף ספו תמו דכלה החמה במה שידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן וגו'. והאף נשפך על העצים והאבנים ויצת אש בציון ובהכי פלטי להו ישראל מהני בי תרי האף והחימה וכמ"ש רז"ל על מזמור לאסף ויותר נראה לומר כלה חמתו וחרון אפו במה שנעשה כי ויצת אש בציון וגו' ואתי שפיר מסכים לזה לשון רז"ל שפך חמת"ו על עצים ואבנים. ואמר שפך חרון אפו שהיה דין חזק כאלו ויצת אש בציון הוא עצמו כ"י שהדין שעושה בעצמו הוא חזק מאד וכמו שפירש הרב הגדול בפרשת דרכים בפסוקי לא אליכם כל עוברי דרך ממרום שלח אש וגו' ע"ש באורך:

יח

צדו צעדינו מלכת ברחובותינו וגו'. אפשר במ"ש רז"ל והמפרשים דטעם הגליות לפי שלא ישבנו ת' שנה במצרים והיתה גאולתנו ברד"ו שנה וז"ש צדו צעדינו וגו' והיה הגלות מסיבה כי קרב קצנו במצרים שיצאנו בחצי הזמן. ועתה אף אם לא יזכו ישראל תהיה גאולה בזמנה וכמ"ש לא זכו בעתה וז"ש מלאו ימינו שיהיה גבול בעתה כי בא קצנו תכף ובא לציון גואל בב"א:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.