נחל אשכול/איכה/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול איכה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

איכה יעיב באפו ה' וגו'. אפשר במ"ש הרב ש"ך עה"ת דבגלות מצרים אמר למשה רבינו עליו השלום אני ה' כי אלהים בגימטריא פ"ו והוסיף אחד יותר ונעשה אני ה' גימטריא פ"ז אחד יותר על מספר אלהים לכבוש הדין ובזה הוציאנו ממצרים זהת"ד. והן עתה גברה מדת הדין ואחד יותר על שם אלהים נעשה אפ"ו וז"ש איכה יעיב באפ"ו כי זאת לפנים אחד יתר על אלהים היה אני ה'. ועתה היה להגביר הדין ונעשה אפ"ו. ואפשר לרמוז השליך משמים ארץ ר"ת אמה דכביכול עייל אמה ח"ו כמ"ש בזהר הקדוש וס"ת השליח משמים ארץ תפארת הוא אליה באתב"ש ברוגז רחם יזכור שיבא אליה זכור לטוב לבשר הגאולה כי הוי"ו לקח יעקב למשכון ור"ת האמת יחוד קבה"ו. ה' אמת ודוק:

ג

גדע בחרי אף כל קרן ישראל. אפשר במ"ש בס' ארץ החיים פירוש תהלים במזמור ז"ך מרז"ל דקודם שברא ה' עולמו היו אותיות אלף בית במילואן והאלף כתובה אף בלתי למד וראה שאין העולם מתקיים באף והטיל למד ונעשה אלף וכשמבטלים תורה מסתלקת אלף אלף ונשאר אף עכ"ל והן בעון החרבן היה על עזבם תורתו. והתורה נקראת קרן כמ"ש במדרש ע"פ זה דכתיב קרנים מידו לו. ולזה כמו שהם ביטלו התורה שהיא קרן עי"ז נסתלקה למ"ד ממילוי אלף ונשאר אף ועל כן גדע בחרי א"ף כל קר"ן ישראל:

ט

טבעו בארץ שעריה איבד ושיבר. ר"ת שעריה איבד ושבר גימט' קרח עם הכולל רמז מדרש רז"ל שהביאו התוספות בקדושין (דף ל"א ע"ב) וז"ל יש במדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מהבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאת שפחת המלך לשאוב ובידה כלי זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר שאיני נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו לכן אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח עכ"ל וזה רמז שרמז כי ר"ת שעריה איבד ושבר גימטריא קרח שעל ידי השערים נתגלה הצלת קרח. אמנם צריך להבין מי תלה זה בזה ושמעתי משם הרב הגדול מהר"ר אברהם רוזאניס הזקן ז"ל במ"ש פ' חלק (ד' ק"ט) דר"ע סבר עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנא' ותכס עליהם הארץ בעולם הזה ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא ורבי יהודה בן בתירא סבר הרי הן כאבידה המתבקשת שנא' תעיתי כשה אובד בקש עבדך. ואם כן איכה ספיקא במאי דכתיב גבי קרח ויאבדו מתוך הקהל אם הוא אבידה לגמרי ואין להם חלק לעולם הבא או אם הוא כאבידה המתבקשת ויש להם חלק לעולם הבא ולזה כיון שראו השערים דכתיב בהו אבד ושבר ומוכרח שהוא כאבדה המתבקשת אם כן גם ויאבדו מתוך הקהל אינו אבידה לגמרי וז"ש מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו עד כאן שמעתי משם הרב הנז'. ואחר זמן ראיתי שהרב מופת הדור מהרח"א בס' ישרש יעקב פ"ק דקדושין מייתי ליה מפי השמועה סתם ע"ש. אמנם עדיין יש לחקור דכיון דבלשון אבידה איכא תרי פירושי או אבידה לגמרי או כאבידה המתבקשת אם כן לשמחה מה זו עושה ומה ראו בני קרח לומר שירה עדיין הספק במקומו דאימא דהגם דלשון אבידה הכתוב בשערים אינו לגמרי אלא כאבידה המתבקשת דילמא ויאבדו מתוך הקהל הוא לגמרי ואין להם חלק לעולם הבא דודאי לא נעלם מהם דלשון אבידה נאמר על דבר שנאבד לגמרי גם כן ועוד צריך להבין אמאי אצטריך משל לזה ומשו"ל ימשו"ל בנו משל לשפחה וכו' ותסגי לומר כשראו שטבעו בארץ שערים אמרו שירה מי שיוציא השערים וכו'. ואפשר לישב הכל במה שמצאתי באגדה וז"ל באת חנה ונתנבאה על קרח שנא' מוריד שאול ויעל ובכל זאת לא היו מאמינים שיעלו עד שנחרב בית המקדש ונבטלו שערי בית המקדש שנא' טבעו בארץ שעריה ובאו אצל קרח ותפש' מיד האמינו ואמרו כשיעלו אלו השערים אף אנו נעלה עמהם עכ"ל ולפ"ז יצדק מאד הרמז האמור כי ר"ת שעריה אבד ושבר גי' קרח לומר שטבעו אלו השערים אצל קרח ובאגדה הזו יש להעיר עליה דאמאי לא האמינו לנבואת חנה. ואם היה ח"ו מקום לפקפק איך נתפשט להם ונודע בשערים והאמינו לנבואת חנה אכן בצרוף דברי הרב מהר"א רוזאניס ז"ל יבא הכל על נכון כי הנה כתוב בתורה יאבדו מתוך הקהל והיו סוברים דהוא אבידה לגמרי ואין להם חלק לעולם הבא. וכשנתנבאה חנה מוריד שאול ויעל היה להם פקפוק בצד מה דהוא נגד משה רבינו עליו השלום שכתב בתורה ויאבדו מתוך הקהל ומוכח דנאבדו לגמרי ואין ולאו ורפיא בידייהו עד שנחרב בית המקדש ונבלעו השערי ובאו ליד קרח ותפשם אז הבינו כי ויאבדו מתוך הקהל הוא כאבידה המתבקשת כשם שנא' בשערים אבד ושבר בריחיה והיינו כאבידה המתבקשת. והיה לאות שבאו השערים לידו ותפשם ולא על חנם אלא להורות דנבואת חנה אמיתית שיעלו ומשו"ה בכונה מכוונת באו השערים לידו והיינו קאמרי מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו ולרמוז זה נקטי במדרש שהביאו התוספת משל לשפחה לרמוז דכי היכי דבמשל נפל כד של זהב במקום שנפל של חרס ועל כן השפחה הומיה היא ושוררת כי של זהב נפל במקום שנפל כדה וקרוב מאד דהמוציא של זהב יוציא כדה ותעל וכן הוות לקורח דטבעו השערים במקומו ותפשם וזה מורה כי כשיעלו השערים יעלו עמו ובזה נתיצב הענין ודקדוק המדרש שהביאו התוספת והאגדה שהבאתי ודוק. עתה אקום להבין קשר הכתוב טבעו בארץ שעריה וכו' מלכה ושריה בגוים אין תורה וכו' ואפשר במ"ש בנדרים (דף פ"א) ויאמר ה' על עזבם את תורתי אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה ופי' הר"ן בשם רבינו יונה דאי כפשט על עזבם תורתי שלא היו עוסקין בתורה זה היה דבר נגלה ואמאי כששאלו לחכמים וכו' לא פירשוהו. אלא עוסקין היו בתורה תמיד ולזה היו תמהים החכמים והנביאים עד שפירשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא ברכו ברכה בתורה תחילה כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כ"כ שיהא ראוי לברך עליה שלא היו עוסקים בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה והיינו ולא הלכו בה כלומר בכוונתה לשמה אלו דברי הר' החסיד ז"ל והם נאים ראוים למי שאמרם עכ"ל הר"ן ז"ל ובדברי קדשו של רבינו יונה ז"ל נתישב חקירה גדולה כי הן בעון נראה מהכתובים והש"ס והמדרשים דהיו עונות חמורות בבית ראשון ע"ז ג"ע ש"ד ומה זה שאלה על מה אבדה הארץ ואמאי חכמים ונביאים לא אמרו הנודע ומפורסם לכל. גם הקדוש ברוך הוא הניח עונות חמורות מכריתות ומיתות ב"ד ויאמר ה' על עזבם תורתי ואע"ג דמכללא אתמר. היל"ל ע"ז ג"ע ש"ד. אכן אפשר דשאלת על מה אבדה הארץ אין הכוונה איזה עון יש בהם דזה אין צריך שאלה והוא גלוי לכל עוצם העונות החמורות אבל השאלה היתה דבהיות נשמת ישראל טהורה והם בני האבות קדושים אשר בארץ והם עוסקים בתורה איך באו ליכשל ולעשות נאצות גדולות. ועל זה חכמים ונביאים שערי תשוב"ה נועלין תנן. ברם בוחן לב וחוקר כליות ידע שלא היו מחשיבים התורה וביטלו ברכתה כי בעיניהם אינה טעונה ברכה ואין בה חשיבות והיו לומדים כקורא סיפורים בעלמא וסוג שלא לשמה מחודש לרעה. וזה גרם שיצרם נתגבר עליהם מאד מאד על להשחית דרחמנא אמר בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ותורה בעדנא דעסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא וזהו כשהוא מחשיב התורה ובפרט אם קורא לשמה בכוונה גמורה אך אלו שלא היו מחשיבים התורה ועסקו בה כסיפורים ושיחת חולין במקום שהתורה תבטל היצה"ר אדרבא היה סיבה להגדיל היצה"ר וני' התורה הלכו ח"ו לסט"א והיה להם לזרא להכשילם ולבא לידי עונות גדולות ונאצות נמרצות ולזה אין גם אחד ידע להשיב עד אשר מאריה דעלמא גילה שטותם שלא היו מחשיבים התורה ולא ברכו עליה כי יצרם הטעם שאינה כדאית לברך עליה. ובזה נבין קראין טבעו בארץ שעריה על שחלקו כבוד לארון. והשתא יקשה דאם השערים על שחלקו כבוד לארון לא שלט בהם אויב אם כן איך מלכה ושריה בגוים שהם חכמים עוסקים בתורה והוו דרופתקי דאורייתא עצמם והלכו שבי דכלהו איתנהו ביה לז"א אין תורה. שהם למדו תורה כסיפורים ושיחת חולין ולא ברכו עליה ואם כן אין תורה. ואדרבה נתנו כח לסט"א כי גבר אויב וכמו שאמרנו והשערים חלקו כבוד לארון ולכן לא שלט בהם אויב והחכמים שלא חלקו כבוד לתורה ואדרבה ח"ו היו כמבזי התורה הלכו שבי לפני צר ודוק:

יג

כי גדול כים שברך מי ירפא לך. אמרו במדרש כי גדול כים אמר רבי חולפאי מי שהוא עתיד לרפאת שברו של ים הוא ירפא לך אמר רבי אבין מי שאמרתם לו שירה על הים זה אלי ואנוהו הוא ירפא לך עכ"ל ובחלוקה ראשונה שמעתי משם רבני אשכנז ז"ל במה שאמרו רז"ל בשעה שנשא שלמה את בת פרעה בא גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך גדול. ונמצא דשנעץ גבריאל קנה בים והעלה שרטון היה שבר הים שהמקום זה היה ים ונעשה יבשה ועתיד הקב"ה לרפאת שברו של ים שיעשה המקום ים כאשר בראשונה ואז הוא ירפא לך. ומשם הרב הגדול כמהר"י רוזאניס ז"ל שמעתי במ"ש רז"ל כשאמר הקב"ה יקוו המים להבדיל בין מים עליונים לתחתונים קטרגו המים עד שהבטיחם ליטול מהם מלח לקרבנות ובזמן שאין בית שברו של ים במקומו ומי שעתיד לרפאות שברו של ים שיבנה בית המקדש ויטלו מלח לקרבנות הוא ירפא לך דכשיבנה בית המקדש ממילא מוכח כי בא לציון גואל. ולהבין דברי רבי אבין מי שאמרתם לו שירה על הים זה אלי ואנוהו וגו' אפשר לומר לי ההדיוט במ"ש מהרימ"ט בדרשותיוו והבאתי דברי קדשו אני ההדיוט בכמה מקומות דסבר הרב ז"ל דבמשכן ובבית המקדש היה לנו דין ארוסין ובגאולה העתידה יהיה לנו דין נשואין. ואפשר דזה כיוונו ישראל בשירת הים באומרם זה אלי ואנוהו כלומר עתה זכיתי זה אלי דאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו זה אלי וראתה שפחה על הים וכו' ויהי רצון ואנוהו שאזכה להיות נוה שלו כלומר נוה בית ויהי נשואין. וביציאת מצרים וקריעת ים סוף נסים גדולים ועצומים לשעתן ולעת"ל דמשם נמשך גאולה העתידה וכמ"ש בזהר הקדוש והרב מהר"ש פרימו ז"ל ביאר על פי זה איזה ענינים והבאתי קצת דבריו אני עני בס' הקטן דברים אחדים דרוש כ"א ע"ש וז"ש מי שאמרתם לו שירה על הים זה אלי ואנוהו שאיויתם לנשואין הוא ירפאך דלעת"ל יהיו נשואין ודוק היטב כי קצרתי:

טו

הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. דורשי רשומות אמרו סופי תיבות תורתי ויש להבין מה ענין רמז כאן ויראה במ"ש הרב הגדול מהרימ"ט דכל העולם הזה נדונים כאירוסין ומשו"ה נתנה תורה על ידי סרסור אבל לעת"ל שנזכה לנשואין אז נזכה ללמוד מפיו יתברך וז"ש הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי וברוגז רחם יזכור ורמז שיאמרו לעתיד כלילת יופי דתיהוי חצר דידיה דאז כתיב ויסדתיך בספירים וכו' ובא הרמז תורתי בסופי תיבות דבסוף ילמדו תורתי שילמדו מפיו יתב' תורתי דייקא שתהיה תורה שלימה מתיחס' אליו יתברך וזה רמז תורתי כמו שנאמר וכל בניך למודי ה' ודוק:

טז

פצו עליך פיהם וגו' שרקו ויחרקו וגו'. פירש רבינו האר"י זצ"ל בשער הפסוקים דחריקת שיניהם יורה כי לא נעשה רצונכם וכדכתיב שיניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד והענין כי אמר לעיל ממרום שלח אש וגו' וכאשר באו אויבים היו רוצים לשלוח אש בבית המקדש להנקם בידיהם וכשראה דקמחא טחינה טחני ולא עשו הם נקמה בעצמם שרקו ויחרקו שן כי לא נעשה רצונם ונתנו טעם לחריקת שיניהם באומרם בלענו כלומר אמת הוא כי החרבנו בהמ"ק אבל מה שאנו חורקין שן הוא לפי שזה היום שקוינוהו להנקם על ידי עצמנו מצאנו כי כבר נעשה בעצמו:

יט

קומי רני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני אדני. אפשר במ"ש הרב הכותב פ"ק דברכות סי' נ"ה דמעלה התפלה היא יותר מהקרבן שהקרבן בבה"מ ותפלה בכל מקום והוא כמו הדברים שנצרכים הרבה כמים וכיוצא שהם בזול ע"ש והנה כתבו המקובלים שהקימה לעסוק בתורה מבטלת היצר הרע וז"ש השכם להורגו עכ"ד. ויש לרמוז קומי רני בלילה לראש אשמורות ר"ת לקרבא דבכח זה ילחם עם היצר הרע. שפכי כמים לבך דימה התפלה למים שהוא הכרחי ובזול ובכל מקום הוא נכח פני ה'. והנה יש לדקדק דהול"ל קומי בלילה רני לראש אשמורות ואפשר דהכוונה קומי רני בעבור לילה שהוא רמז לשכינה שהיא ח"ו בגלות שפכי כמים לבך גימט' ב"ן שהוא בחינת השכינה להמשיך לה חסדים הנמשלים למים מז"א הנקרא קדוש כמספר שפכי כשנמשך לו מאבא הנק' קדש ושהיה נכח פני אדני פב"פ ויושפע ממזל"א גימט' נכ"ח וא"ש ההי"ב ודוק כי קצרתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.