מתנות כהונה על דברים רבה/א

מתנות כהונה על דברים רבה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על דברים רבה - פרשה א

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ח  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כב  כג  כד  כה  

א  [עריכה]

בכל לשון וכו' גרסינן. ור"ל מה שכתוב שוב במשנה פ"ק דמגילה ותפילין ומזוזות אינם נכתבים אלא אשורית:

ה"ג לא התירו שיכתבו אלא יונית. ומשנה שלמה היא בפ"ק דמגילה:

[לשונה של תורה גרסינן]:

מתיר את הלשון . פותח פיו ולשונו ומתירו מאלמותו:

לתרפיון . לשון טרף ומזון ועי' במדרש חזית בפסוק גן נעול וכן פירש הערוך ערך פה וכן הוא בירושלמי דשקלים:

ולועט . ואוכל לשון הלעיטני נא:

מתרפא. פירוש לתרופה לשון נוטריקון להתיר פה ועי' לקמן במדרש חזית פירושים נוספי':

ב  [עריכה]

[ה"ג ואתן צאני צאן גו']:

להביאן אחרי . להוליכן בדרך אחרי ה':

שהחליק . לישראל.

מהו למה . כלומר וכי לא היה לו על מה לכעוס שאמר לו למה וכו':

אלא למה כו'. מאחר שאין בי ממש אין לך לקנא עליו:

טריפה. לשון הכאה וטירוד:

הא מרי. לשון יללה פתאומית כמו אהה ה' אלהים:

קדמותיך הוא כו'. לשון תימה וכי זו היא לך בלבד פעם ראשונה ושנייה הרי זה כמה פעמים שהכעסתי אותו:

וכה"א במדבר כו'. כפי פירש"י ז"ל בסדר הזה:

ג  [עריכה]

אעורר כל . ואערכה לעיניך דריש נוטריקון ואעורר כל לעיניך ולמד מלעיניך מוסב למעלה ולמטה כעין שפירש ראב"ע בפסוק והנשארים הרה נסו שהוא כמו מהרה נסו:

אעורר כל. ויהיה לשון נקמה ואולי כוון למדת הדין הנקרא כל והיא הנוקמת נקמ' השם בכל מקום וכמו שפי'. בו בעל שערי אורה בספירת כלה ואחר דורשו לשון שתי מערכות וערכתו את ערכו:

הצורה ליוצרה וכו'. יש בו סוד ורמזוה חז"ל באמרם ששמטו רגל א' מטטראמולין שלו והוא סוד קיצוץ הנטיעות שזכרו חז"ל גבי אלישע אחר והמקובלים כולם פירשו כך בפ' עגל וזולתו:

איני מוכיח כו'. שהרי יש להם לאמר מה אתה יודע שנעשה הרע בעיני ה' הרי יש בידינו לעשות הטוב בעיניו:

ד  [עריכה]

שיתבררו. יהיו מבוררין בלי ערעור:

ה  [עריכה]

זה מוכיחנו. בתמיה מה לו עלינו ומה הטיב לבו:

זה אומר עתה ידעתי. בתמיה מה הוא יודע ענייני אלהות. וכל זה בקהלת בפסוק הכל עשה יפה:

מביאין לו כו'. שהיה מכיר גידי הארץ ובאיזה מקום יצמח אפי' שלא בזמנו או היו מביאין לו ממרחק מארץ ששם ימות הגשמים כשיש כאן ימות החמה וכן בהיפוך:

ו  [עריכה]

כדבורים היו כו'. מנהג הדבורים שאחת הולכת בראשם וכולם הולכות אחריה בכ"מ שהיא הולכת אותם וכ"ה בילקוט בהדיא:

אפופסין. גזר דין של עונש:

ועוקצה לאחרים. שבעלה מכיר ובקי במנהגה להשמר ממנה או פירושו שפורחת חוצה הנה והנה לאגור דבשה ואח"כ אוצרת אותה בבית בעלה:

מסגלים לאביהם שבשמים. שאמר ונעשה רצונו:

ח  [עריכה]

ה"ג בילקוט אל תתירא אלה הדברים רבנן כו' וגירסת הספר יש ליישבה שיתור אלה הדברים דרש להכי שאמר ליה לברכן:

י  [עריכה]

לדון לעצמו. כלומר ביחידי ובעצמו וכן הוא לקמן בסמוך:

אשת חיל וגו'. כלומר אנשי חיל שיש בהם כל המדות שנאמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו':

[ה"ג מי ימצא ואשימם כו']:

ונתפחמו. ל' שחרות כפחמין הללו:

בפסיפס. פי' הערוך כותל חלול שיש בו חלונות. [כך פירושו של הערוך על מסיפס ולא על פסיפס]:

שערה מתנאה. שהשחרות נוי הוא בשערות כד"א תלתלים שחורות כעורב:

זקני עמו ושריו. על הזקנים יבא במשפט על שלא מיחו ביד השרים כדאיתא בפ"ק דשבת.

וכל כך למה. מזהירם כל כך:

ה' אלהיכם הרבה וגו'. הרבה פירושו הגדיל כמו שפירשו המפרשים פרו ורבו לגדלם בקומה זקופה וכן וישרצו וירבו:

יא  [עריכה]

[בשתי אותיות גרסינן]:

דן. באותיות דן וי"ל דן רמז לד"ן שמות מרובעים היוצאים מחילוף צירוף שם של ד':

ע"ב אותיות. וגוי השני אינו מן המנין ובב"ר פרשת מ"ד איתא שאם יעשו תשובה יגאלם בע"ב אותיות:

ושמו ע"ב אותיות. שם של ע"ב היוצא מויסע ויבא ויט ושם של ארבע מתגלגל בצירופו ע"ב עיין בטור אורח חיים בהלכות ראש השנה.

דרכן של צדיקים כו'. וכל שכן צדיקו של עולם ברוך הוא:

היו ישראל אומרים כו'. שאם יגלה הדבר לאבות ידעו גם בני ישראל מקבל' אבותם מה תארו ועניינו של המן ומיד שירד להם יכירוהו ויאמרו כבר אכלנו כו' מה שאין כן עתה כשיבא להם פתאום ולא ידעו טבעו ומראיתו וכן אמר הכתוב כי לא ידעו מה הוא:

ככוכבים. ולא יותר שנאמר כה יהיה וגו':

יותר ממ"ש לו. בברית בין הבתרים שנאמר לרוב ואח"כ שאל מהו לרוב שהיה לו לומר רוב ומשני כדי לקיים אותו רוב שנא' בפרשת העקידה הרבה ארבה וגו' ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וזה נאמר אחר הבטחת כה יהיה זרעך:

ה"ג אמר דוד ותפלטני וגו'. פי' בספר שמואל כתיב ותפלטני מריבי עמי. ובספר תהלים כתיב תפלטני מריבי עם:

יושב לך אצלן. כלומר אתה מדמה עצמך עליהן:

אם דנתה את הגוי. יש לפרש אם טעית בדינם בא הוא וכו':

הרבה כו'. הגדיל וכדלעיל:

יב  [עריכה]

לעתיד לבא לרב כו'. לרב כתי' חסר וא"ו לשון רבנות:

[כ"ש שיהיה כמותו גרסינן:

לע"ל עתיד מחיצתן גרסינן]:

די רביעאה. ולא קדמא וכן הוא בירושלמי דסוף במה אשה ובילקוט דניאל ומדקאמר רביעאה משמע שהמלאך היה עומד לצד החוץ שמונין הראשון אותו שעומד בראש הכבשן ואעפ"כ היה מכבה לפניהם האש ובירושלמי דסוף פ' במה אשה גרס והן היו מכבין לפניו האש ע"כ ומי ידע איזה יכשר:

יג  [עריכה]

יש בנו אחד כו'. בתמיה הרי אני מבני בניהם ואף על פי כן קבלנו תוכחתיך:

תוספת של הקב"ה. בב"ר פרשה ס"א חושב עוד יותר מאלו:

ללגיונותיו. לחיילותיו:

[ה"ג מליטרא ליטרא של זהב]:

יד  [עריכה]

אין להם חקר וכו'. כמו שהוכיח הרמב"ן בפרשה זו:

מניין שכן וכו'. מניין שישראל לא יהיה להם בושה לעוה"ב שנאמר וידעתם וסיפיה דקרא ולא יבושו עמי לעולם:

טו  [עריכה]

איזהו כיבוד כו'. כלומר עד היכן וה"ג בירושלמי פ"ק דפאה:

מסטרתו. היתה סוטרו על לחייו:

שהיה דר באשקלון. דמה בן נתינה היה דר באשקלון ולפיכך היו באין אצלו ועיין כ"ז בפ"ק דקידושין ובירושלמי דמסכת פאה:

לא כיבד בריה כו'. בימיו לא ראה או לא שמע שקודם לכן לא היה מי שכיבד יותר הימנו:

בלב גדול. בגסות רוח ובעזות:

שקבורין כו'. מערת המכפלה היתה נראית משם:

טז  [עריכה]

מצאתי דה"ג עיר שמצירה ומבצרה לישראל. וי"ל שממעטת ומחלשת את ישראל מעט ח"א בציר או י"ל מחזקת אותו לשני ימות משיח וחיי עוה"ב ויהיה מלשון ערים בצורות:

וישם באדום נציבים. פסוק הוא ד"ה א' י"ח:

קסטרס אדריאנטין. מיני מושלים הם:

[שידיך חדות גרסינן]:

חרות וכו'. ויכולת בידיך לנצחם:

ה"ג ד"א דוד אני כו' ועיין בילקוט:

לדורות. להניח עיר אדום לדורות לעתיד עד שיבא היום שנאמר בו דרך כוכב מיעקב:

ה"ג רב יצוה לתלמידיו. פי' שינהגו בו כבוד ועיין בילקוט ולקמן:

יז  [עריכה]

תשתוחחי נפשי וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא הוחילי לאלהים:

בחילה. לשון זמר וחלילין כלומר קבל אותם בשמחה וכן הוא במדרש תהלים:

ובמה הרגתו כו'. אינו מקבל דבריו שאמר לא הרגתיו וכאלו נתאמת אצלו שהרגו בודאי וכן תמצא בפרשת נח ותולדות וריש מגלת רות:

ראה אותו וכו'. כך אמר משה לישראל הקב"ה ראה אותו מחריב ביתו כו':

את הורו זה. דרש הר הזה נוטריקון הורו זה:

[ה"ג הורו זה זה אביו]:

אני אומר לו. ליעקב כלומר לבניו:

יח  [עריכה]

נוגעים אתם. אם נוגעים אתם:

יט  [עריכה]

ה"ג רב לכם סב א"ר ברכיה וכו'. ודרש רב לכם מלשון רבנות ואדנות וכדמפרש ואזיל:

[ה"ג לא של אדוניו הם מהו פנו לכם כו']:

עולמו. זמן הצלחתו:

עד עכשיו. כלומר עדיין ועוד צריך מלך המשיח לבא ויתקיים מה רב וגו':

[ה"ג מלך המשיח לבא ויקיים מה רב טובך וגו']:

כ  [עריכה]

ואת העם וכו'. ועיין בילקוט כי כן הוא:

לרגל המלאכה וגו' גרסינן. ודרש סיפיה דקרא ולרגל הילדים ועיין זה בב"ר פ' ע"ח:

[שבט מישראל גרסי'. ואמלוך עליכם גרסי']:

כב  [עריכה]

ראה שהפלתי כו'. שנאמר החלותי והרי לא התחיל עדיין אלא מלמד שכבר הפיל השר שלו:

כג  [עריכה]

[מחלה לב גרסינן]:

כד  [עריכה]

שלש אומות. ראשי אבות והם אברהם יצחק ויעקב ואולי צריך להיות שלשה אבות:

כה  [עריכה]

על מנת כו'. מפני דבריך אלה שבזית מתנתי שנתתי לאברהם יגיע לך כן ומאחר שמכח דבריו אלה נענש ליפול בידם הרי הוא כאלו הדבור ההוא נדבר בשביל כן ונופל עליו לשון על מנת כמו למען ספות הרוה והדומים לו וכן הם כל כי על כן שבתורה ומפני שמהדבר ומהענין ההוא נסבב המסובב תלה המסובב בסבתו וכאלו התיבה נסבבת בעבור תולדות המסובב וכן כתב הרמב"ן בפרשת נצבים וכן תמצא בפתיחא דאיכה בפתיחא הוי עיר הדמים בשם הרד"ק וירושלמי:

[ורבבות יוצאים ממנו ובידם גרסי']:

תימם. לשון ימסו כמו מים:

חסלת פרשת דברים

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף