מתנות כהונה על בראשית רבה/צד/ה
מתנות כהונה על בראשית רבה צד ה
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שיאמרו לי כו'. למה לא נאמר אלהי אביו אברהם כי הוא היה הראשון שהודיע אלהותו וכן משמע לקמן וע' עוד ברמב"ן ובחיי ובמהר"א מזרחי:
שהיו מהלכין בדרך. ע' בספר רבינו בחיי ותמצא דלא גרס ליה וכן נראה עיקר ויתיישב היטב דבר דבור על מכונו ומדבר כשיושב הרב עם תלמידיו בבית המדרש שהרב יושב לפנים מן התלמידים והמה יושבים לפניו פנים בפנים והבא לו מן החוץ פוגע בתלמידים תחלה ולפיכך הוכרח לשאול בשלומם תחלה שאין מעבירים על המצות ואח"כ שואל בשלום הרב וכן עשה יעקב אבינו ששאל בשלום אביו שהוא היה האחרון לאברהם והקרוב אליו וגירסת הספר קשה ליישב שהרי אמרו חז"ל גבי חנניא מישאל ועזריה וז"ל וריוה דקדמאה לא נאמר אלא וריוה דרביעאה זה גבריאל שהיה מהלך אחריהם כתלמיד אחר הרב:
ברית השבטים. שנכרת להם ברית עולם שלא יכלה זרעם שנאמר שבועות מטות אומר סלה וכן דרשו חז"ל וזכרתי להן ברית ראשונים זה ברית השבטים ולפי שראה שהיו כולם שלמים וקיימים הביא קרבן על בריתו זאת ולפי שיצחק ברכו בברכה זאת שנאמר והיית לקהל עמים וגו' אמר לאלהי אביו יצחק כך מצאתי בפי' רש"י:
להוט אחר גרונו. לפיכך אהב את עשו כי ציד בפיו:
אף אני כו'. שירד אל יוסף לכלכלו שם:
משנה בן כו'. שאהב את עשו:
אף אני כו'. שלאהבת יוסף ירד למצרים כמו שנאמר אלכה ואראנו בטרם אמות:
טרחות ע' נפש. ולפיכך יורד אני שמה בלי פשע מפני דוחק הרבים התלויה בי:
חמש ברכות ברכני כו'. פירש רש"י ואל שדי יברך אותך עד אשר נתן אלהים לאברהם עכ"ל עוד יש לומר הראשונה דכתיב בברכה הראשונה וירח את ריח בגדיו ויברכהו וגו' וכן כתב בעל העקידה שזה היה עיקר הברכה. השני דכתיב ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'. הג' יעבדוך עמים וגו' שבפעם הזאת נתן לו הממשלה והאדנות על כל העמים. הד' ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך וגו'. הה' מתנת ארץ ישראל לו ולזרעו אחריו שנאמר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך:
נגלה עלי הקב"ה חמשה פעמים. אחד במראות הסולם. השני בבית לבן שנאמר שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך. הג' בבית לבן ג"כ כמו שנאמר ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' עד אנכי האל בית אל וגו' ושם היה ברכת העתודים. הרביעי אחר מעשה שכם שנאמר קום עלה בית אל ושב שם וגו'. הה' באותו פרשה וירא אלהים אליו עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו ומדכתיב עוד הוקשו מראה הראשונה לשנייה מה השנייה ויברך אותו אף הראשונה כן וגם שם כתוב ושב שם בהשקט ובבטח ואל תירא מיושבי הארץ שיאספו עליך ומה שכתוב פה אל תירא וגו' בעת שדבר יעקב דבריו אלה אליו לא נגלה אליו עדיין במראה זו:
כנגדן נגלה כו'. לפיכך אמר אלהי אביו יצחק:
הייתי סבור כו'. מצאתי בפי' רש"י הייתי סבור שיתקיימו בי אותן ברכות שברכני יצחק ונתתיימו ביוסף ועי"ל הייתי סבור כו'. חושב אני שעכשיו בא הקב"ה להטעימני מברכת אבי יצחק שנאמר וישתחוו לך לאומים ואין לאום אלא מלכות זה יוסף שנעשה מלך והשתחוה לו שנאמר וירא אליו ויפול על צואריו:
לפיכך אין כתיב כו'. מלתא באפי נפשה היא ובא ליישב למה לא אמר ויזבח זבחים לאלהיו שהיה בעל יסורין שעיניו היו כהות והיה כלוא בבית ולכן ייחד הקב"ה שמו עליו אפילו בחייו שנאמר אנכי אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ואף כי אחרי מותו ולכן כתב אלהי אביו יצחק כלומר למי שמייחד הקב"ה שמו עליו בחייו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |