מתנות כהונה על בראשית רבה/סא

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ סא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה סא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

[ה"ג בשוח"ט אשרי האיש זה אברהם וה"ג בילקוט סדר זה ובילקוט תהלים]:

דור הפלגה. שנאמר הבה נבנה שהוא לשון הזמנה וכתיב בעצת רשעים והכי גרסינן בהדיא במדרש תהלים הנה ארצי לפניך כו' ואברהם לא קבל עליו כדלעיל בפרשה נ"ד ואחר כך אמר לו כחסד אשר עשיתי וזהו ליצנות ועיין לעיל פ"כ ובילקוט תהלים:

שני כליותיו כו'. ומעצמו אזן וחקר ועמד על העיקר וזהו לשון יהגה המד"א והגיון לבי:

[שתול גרסינן] [ה"ג במדרש תהלים ובילקוט סדר זה ובאב"א]:

בעתו זה יצחק. ועלהו לא יבול זה ישמעאל וכל אשר כו'. וכן הדעת נותנת שהעלים הם כינוי לדבר שאינו עיקר וכמו שדרשו חז"ל ועלהו לא יבול אפי' שיחת חולין של תלמיד חכם צריכים תלמוד [ובילקוט תהלים גרס כמו כאן]:

ב  [עריכה]

[ה"ג אם יאמר עליו כרות הברית והוא כורת כו']:

אם יאמר עליו. הקב"ה כרות הברית:

ה"ג רש"י ז"ל קציר בנטע אין כתיב:

קציר בנטע. משמע הקציר שהם הסעיפים כמו שפירשו המפרשים שם והל"ל הקציר יהיה כנטיעה עצמו ואמר כמו נטע משמע יותר הרבה מן הנטיעה. [ובילקוט איוב יש הגירסא בא"א] וע"ש. וכן היה ברכת אברהם שהעמיד תולדות מפלגש שלקח בהוספה וטפל יותר מהעיקר שמתחלה לא ילד מפילגש אלא ישמעאל ועכשיו העמיד ששה בנים וכולם עשו משפחות בחייו והכי איתא לקמן בפרשה זו:

ג  [עריכה]

בבכיר. לשון בכור כלומר ברביעה ראשונה:

באפילה. ברביעה שניה המאוחרה כד"א כי אפילות הנה:

איזה הקב"ה כותב עליך. י"ל שמא בבקר לא היה צריך לו וברמאות שאל ממך ובערב צריך לו ובאמק מצאתי באב"א שפירש שמא בבקר היה העני רשע ולא נחשב לך לזכות וכמה שאמר הכתוב יהיו מוכשלים לפניך ודרשו חז"ל הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר או י"ל שמא בבקר לא היתה כוונתך טובה ורצויה כמו בערב:

בפרק אחד. בין פסח לעצרת [ועי' במדרש קהלת בפ' בבקר זרע את זרעך]:

ה"ג רבי יהודה אמר זו הגר:

ד  [עריכה]

והכתיב ויוסף. משמע שאחרת היתה:

ע"פ הדבור וכו'. ולכן כתיב ויוסף:

שמקוטרת גרסינן. הפילגשים. משמע רבים ומיעוט רבים שנים הרי אחרת לבד מהגר:

פלגשם חסר ור"ל הגר לבדה:

ראה בעלבוני. דרך תפלה אמרה כך על שנעלבה מפני שרה גבירתה ששלחה מעל פניה:

שנחשד עליה כו'. בזנות:

מן קטר. כלומר מלשון קטר פירוש קשר:

גנזכה גרסינן פירוש אוצר גנוז וחתום:

ושתי תאומותיו. לעיל פרשה כ"ב דייק כן מדכתיב את אחיו את הבל:

בבנימין כתיב תוספת. יוסף לי ה' בן אחר וכן הוא בפרשת דברים בהדיא:

בשלה. כתיב ותוסף עוד ותלד בן:

אבי לכה. אב בית דין של לכה [ועי' במדרש רות רפ"ב]:

שבעים שנה. דכתיב ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה וכתיב ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה מכלל שקודם זה היה בן שבעים שנה וכל שנותיו שתימאות ועשר שנים:

ה  [עריכה]

מתקשין. פירש רש"י שהיו חזקים ובשוחר טוב מפרש בני אדם קשים:

דאינון מתורגמינן אומרים. גרסינן ופירש הרמב"ן ז"ל אף על גב שהמתרגמין מפרשין אשורים מלשון ותט אשורינו כלומר סוחרים הולכי אורח ולטושים מלשון לוטשי ברזל. מ"מ אינן אלא ראשי אומות:

ו  [עריכה]

בכורה. להיות בכור לנחלה אף על פי שישמעאל היה ראשית אונו:

ברכה. שהיו הברכות נתונות בידו לברך מי שירצה ועיין ריש פרשת הברכה דילפי להו מויתן. וגבי קבורה נמי כתיב נתתי כסף השדה:

קבורה. שהוא יקבר במערת המכפלה ולא ישמעאל:

דאיתיקי. שטר מתנה על כל אשר לו:

אלא מתנות. אבל לא ברכות משל כו'. ובשוחר טוב גורס בהדיא ולמה לא ברכו משל כו':

אנא אריס כו'. כלומר אין אני בתוכו אלא אריס אשלים אני מלאכת אריסות בשנה זו ושוב מה שהנאה וטוב בעיני בעל הפרדס לעשות יעשה אח"כ ועי' כל זה במ"ר פרשה י"א:

ה"ג עכשיו ישמעאל כו'. ופירש רש"י שגם המה יבקשו ממני שאברכם היאך אני יכול לברך אחד ולהניח אחד:

חזר ואמר כו'. עכ"ל:

[ובפי' רש"י בחומש גרס לפי שצפה את עשו יוצא ממנו. במדרש שוחר טוב גרס כמו כאן ובבמדבר רבה גרס ישמעאל מבקש להתברך והיא ממש כפירוש רש"י]:

היאך אני מברך את יצחק. כלומר היאך אברכנו בכל הברכות כרצוני אם תחלה אברך קצתם לישמעאל ובני קטורה:

כבר עבידית כו'. כבר עשיתי מה שעלי לעשות ופי' רש"י שכבר הולדתים:

ז  [עריכה]

גביעה בן קוסם. חכם גדול בישראל היה ובעל חטוטרות היה כפירוש רש"י בפרק חלק ומצאתי בספר יוחסין שמחמת זקנה נתעקם מגבו:

שלא תחליט כו'. כלומר שלא ינצחוך וישאר ארץ בידם לחלוטין מן הדין:

שיעיד עלינו גרסינן והכי גרס רש"י ז"ל וגירסת הספר יש לקיים ולפרשו שיתקוטט בעדינו ויריב ריבנו כמא דאת אמר שיצאעליו עוררין ואם תעירו ואם תעוררו:

[יכיר וגו' גרסינן]:

שטר שילוח כו'. כלומר שחלק גם כן לבני קטורה הרי הכל נתן ליצחק ולא שייר במתנתו כלום ואין המתנה מתנה והכי מוכח גירסת הילקוט דגרס והיכן הוא נותן לבני קטורה:

כספים זהבים. אומנים עושי מלאכה של כסף וזהב:

פילוסופיא. חכמים:

לטמיון. פי' הערוך לאוצר כלומר לאוצר שכר העבדות:

ביקש לעלות אלכסנדרוס מוקדון:

אזלן כו'. שלוף מנעלך שהיה מתיירא לומר לו שלא יכנוס שם יחף שמיד יאמר אמת אמרו הכותיים שלא יניחוני לילך:

גביעתך. כמו גבהותך וה"ג בילקוט ובמגילת תענית פרק שלישי ועל שם כך נקרא גביהא על שם החטוטרות שהיתה על גבו ובלשון ירושלמי רגיל הוא לבא עי"ן תחת ה"א:

אם כה תעשה כו'. גביהא קבל דבר המלך בסבר פנים לאמר מי יתן שיעשה אדוני המלך ככה להשוות עקמימותי ולהניח רוגז המלך אמר כן וכן מצאתי בפי' רש"י ובמגילת תענית מסיים אמרו לא זזו משם עד שהכישו נחש:

להזריח תזריחו. כלומר להרחיק לצד מזרח הרחיקו ששלחם לארץ קדם ובילקוט גרס להרחיק הרחיקו:

מי יעץ כו'. כלומר הקב"ה יעץ לך מימי קדם שלא תזדווג ליעקב ונבואה זו נאמרה על אדום כדמפרש ואזיל:

[צר המעטירה גרסינן וכ"כ צר חסר בכל אותה פרשה (ישעיה כ"ג)]:

בעטרה. כפשט הכתוב על מעלתה וגדולתה:

כובין. קוצים ועל מפלתם המעותדת אמר כן ורש"י גרס כמו כובין ופירוש שהקיפוה יישוב כאדם שמסבב כרמו בקוצים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף