מתנות כהונה על במדבר רבה/יא

מתנות כהונה על במדבר רבה יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על במדבר רבה - פרשה יא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

[ה"ג ונוה צדיקים יברך אלו ישראל]:

ביניהם. בין אומה הרשעה:

עולם. עול ומסים שמשימים עליהם:

[ה"ג לחון עליהם לעשות דין בהם:

ה"ג ושלטנא ורבותא די מלכות. דניאל ז':

מבני בעל האשה גרסינן]:

אל יקנא גרסינן ועיין כל זה לעיל בפר' ט':

[ושבע תועבת נפשו גרסינן:

שהכל מתלוצצים על הנואף גרסינן]:

ב  [עריכה]

אין את אתי וכו'. אם אתה בא אלינו כן דרכך להגלות לנו תחלה וכו'. ועי' במדרש חזית שיש שם קצת גירסא אחרת:

שלשה חדשים. וה"ג במדרש חזית פסוק דומה דודי לצבי וכן הביאו הילקוט שם אכן בפר' שמות הביא הגירסא ששה חדשים ורבינו בחיי בסוף פ' שמות והרמב"ן פ' וארא הביאו שני הגירסאות בשם מדרש במדבר ובשם מדרש חזית שלשה חדשים:

נגלה וחוזר ונכסה. רבינו בחיי נתן טעם כדי להטעות אומות העולם:

[ולהיכן מעלה אותן גרסינן]:

למדבר יהודה וכו'. במדרש חזית ובמדרש רות בפסוק ויצבט לה קלי יליף לה מקראי וע"ש:

ואומר מועד כו'. ויליף מועד ממועד לג"ש:

[ה"ג וחמשה ימים הקב"ה מוריד להם מן]:

שאינו חרב כו'. וזהו עומד אחר כתלנו שנשבע שלא תחרב כן הוא במדרש חזית:

ה"ג ואמר לי מה אמר חי אני. ועיין במדרש חזית:

מכנסת. מבית הכנסת:

כה יהיה. וילפינן כה כה לגזירה שוה:

[ה"ג וכבודי עומד. ועיין במדרש חזית ובפרשת וירא גרס ויושבים לכבודי ואני עומד]:

איטומים. פי' הערוך מוכן ומזומן זהו בעמידה:

פורשים כפיהם. לכבוד השכינה:

אשר עשה את משה וגו'. שמואל א' י"ב ופי' הגדיל וכן פירשו רש"י והרד"ק. והתרגום פי' שעשה גדולה וגבורה על ידיהון:

משהן וכו'. אחר שהם אומרים כו':

משאברא גרסי'. ונמשך למטה וע"ל ריש פ' לך לך:

בריה חדשה. במה שהוציאו ממערכת וממזלו הראשון ובשנוי השם או בברית מילה ואח"כ ואת פרה ורבה:

מנח לא העמדת כו'. וא"כ מאי רבותא שברכתני בגוי גדול:

לוקן. לאברהם:

גורמת וכו'. עי' לעיל בפרשת וירא ושם פירשתיו:

ואחד של סם המות. ולפיכך לא היה לו אפשר להשקות אותו של סם החיים ועיין בתנחומא פרשת לך לך ובבראשית רבה פרשה ס"א ואולי שחסר פה הגירסא:

אני אעבוד ואשלים. אשלים זמני שקצב לי המלך וכן הוא בתנחומא ובבראשית רבה:

[ה"ג בשר ודם אני למחר אפטור מן העולם ומה כו']:

ג  [עריכה]

שהיה מתיירא כו'. לאחר שחזר למלכותו שכבר נכשל בחטא ונטרד על ידי אשמדאי ועי' במדרש חזית:

[ה"ג נותנין עליו אימה:

הקול אימירון. גרסינן]:

אימירון. פי' הערוך בייתי כלומר רגיל ושכיח בלא בהלה ופחד:

אגריון. יערי ובהול:

כוססות. מעורבבות וגוששות מלשון כסכוסי קרמי:

[והיו ישראל גרסינן]:

סרסור. אמצעי בין המוכר ובין הקונה כך היה משה אמצעי בין הקב"ה וישראל:

[והנה קרן וגו' גרסינן]:

מלכיהון דמלאכיא. מדלא כתיב מלאכי צבאות אלא מלכי משמע מלכן של המלאכים וזהו מלכי צבאות מלכים של צבאות של מעלן:

גולירון. פירש הערוך חלשין:

האף והחמה. שני מלאכי חבלה הם כדלקמן בפ' עקב:

לכד. משמע בכח הדין ומצד זכות:

[שהיה עני גרסינן]:

ורפה ידים. אחיתופל אמר כן על דוד. שמואל ב' י"ז:

ה"ג היה רוד' בשירים וכו' בשרים ובשרות כדמפרש ואזיל:

[והיה מושל על השדים גרסינן]:

פרוזבטה. במדרש חזית גרסינן פרובטיה ופירש בערוך מיני מרחצאו' או מאכלים שמנים ובמדרש קהלת משמע מרחצאות ואם נכונה הגירסא שלפנינו פירושו לשון שררה ושמחה ועי' ערוך ערך פרזבט:

שידה ושידתין. שדים זכרים ושדות נקבות:

ה"ג ושדתין דהוו אזיין בהון וה"ג במדרש חזית ובמדרש קהלת ופירושו שהוו מתחממין בהם כד"א אזה יתירה דניאל ג' וכן מצאתי בספר ישן דגרס בהדיא אזין בהון שידין והיו מחממים אותן ובילקוט קהלת גרס תוו בהון ופירש בו המבאר היו מרוממין ומגדלין אותם ול"נ פירושו היו מהתלין ומשחקין בהם ועשו בהם כל צרכם:

כיון שבנה כו'. במדרש חזית ובקהלת לא גרס ליה:

מטתו. קרינן מטותיו לשון מטות אבותם וכדמפרש:

[שבטיו גרס]:

סינטומוס. פירושו זה הכלל וסוף סוד הדבר וע"ל פ' בא ובמדרש חזית בפסוק עד שהמלך במסבו ובפסוק הנה מטתו:

ומל עצמו. לאו דוקא עצמו אלא הניח למול עצמו וכדמפרש ואזיל:

ה"ג שנאמר וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר:

ומאי נינהו. היכן הם נזכרים:

מופלא שבב"ד. במדרש חזית מפרש הטעם למה נקרא שמו סריס:

ה"ג וכתוב אחד ושבעה אנשים. סוף ספר ירמיה:

זה שליח ב"ד. ואותו ואת שני הסופרים לא קחשיב להו במנין כיון שאינם נצרכים לגופא דדינא:

קורא להם. כלומר ממתנת עליהם כאלו צווחת ואומרת מה דינו אבל במדרש חזית בפסוק כמגדל גרסינן קוהה להם כלומר שתהא ברורה ומוכנת בפיהם שלא יצטרך להיות קוהה ושוהה בה. וכן מצאתי בספר ישן שגרס שאין דבר הלכה ספקה להם:

על הדין כו'. דיני נדתה וכתמה וכן הוא במדרש חזית:

כאילו יצאה כו'. כאלו היא בתך שאין יצרך מהרהר עליה:

כ"ד משמרות כהונה וכו'. הרי מ"ח ואע"ג שהיו ג"כ כ"ד משמרות של ישראל אותן היו נשארים בערי ישראל ומשמרות כהונה ולויה לבד היו עולים לירושלים ושל ישראל היו מתפללין בעריהם על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ועי' כל זה ריש פ' בתרא דתענית:

וי"ב מחלקות. כ"ד מתנות כהונה י"ב היו במקדש לבד וי"ב בגבולין ובספרי פ' קרח קחשיב להו ובילקוט מייתי להו ועיין לעיל ריש פ"ה ובסוף פ' הגוזל עצים ובפ' הזרוע וצריך עיון שם:

ת"ח המלמדים כו'. עיין כ"ז בירושלמי דשקלים פ' התרומה:

מומין. של בכורות וקדשים איזהו מום ואיזה אין מום:

ספר העזרה. ספר היה מונח בעזרה שמתוכו היו מגיהים כל ספרי תורות:

רב הונא כו'. עיין במדרש חזית טעם פלוגתייהו ע"פ הירושלמי:

בנותרות. וזהו מפחד בלילות שהיו מתפחדין פן יעבור הלילה ויהיה נותר:

[היה פרה ורבה גרסינן:

ששמו של הקב"ה גרסינן]:

ה"ג רבינו בחיי ישכים לב"ה מפחד בלילות מפחד שראה בחלומו:

ד  [עריכה]

בלשון קדש כו'. עיין כל זה בפרק אלו נאמרין ובספרי:

אי מה להלן ר"ח כו'. עי' בפירש"י ריש שמיני וקצתו בפ' הקורא את המגילה עומד:

[מה הוא בנשיאות כפים גרסי']:

אף בגבולין. יברכו בשם המפורש:

ר' יונתן אמר כו'. משמעות דורשין א"ב מר יליף מהכא ומר יליף מהכא ולענין דינא שוין הן:

ת"ל אמור להם. קרא יתירא קדריש:

שכולה כהנים. הראשון לאו דוקא והשני דוקא:

ה"ג עשרה ישראל שעונין אמן. ועיין כל זה בפרק אין עומדין. וענין הדוכן עי' בירושלמי פרק הקורא את המגילה ובפ' אלו נאמרים:

קפנדריא. לקצר דרכו דרך שם ועי' במסכת מגילה בפרק בני העיר:

שלש ברכות. שמפסיקין ושוהין בין כל פסוק ופסוק כדי שיענו הצבור אמן:

מניין שאין עונין כו'. עיין כל זה בפ' שני דתענית ואיתא התם שעונין בשכמל"ו:

ה"ג מניין שעל כל ברכה תהלה שנאמר כו'. ופי' לאפוקי שיענה תהלה א' על כל הברכות יחד והכי מוכח בפ' שני דמסכת' תענית:

במדינה נושאין. בפ' אלו נאמרין:

מלא. בוי"ו:

באנגריא. דרך מהירות והגערה כאדון זה המדבר ומצוה לעבדו עבודתו ומלאכתו ועיין כל זה בפ' אלו נאמרין:

ה  [עריכה]

פניאס. גביית גולגולת או דוגמת זה ויגיד עליו ריעו:

זימיא. הוא ענין מס ועיין ערוך ערך זמיון ואולי צריך להיות פסיאן שהוא לשון מס אך בתנחומא גם הוא גרס פניאס ואולי הוא בהיפוך אותיות כמו כבש כשב קהל להק:

שצריכות שמירה. מן הזימה וכמו שכתוב בבן סירא אוי לאבי הבנות כו':

צרורה. כמו שמורה וזהו וישמרך:

ו  [עריכה]

ה"ג יתן לך מאור עינים. כך נראה בילקוט ובספרי:

שמאירים. לשון אור ואש:

[חניני בדעת גרסי']:

כמה דמצלינן. כמו שמתפללין בתפלת י"ח:

[שנה ר' חייא גרסי']:

יחנה. לשון חנייה ושכינה:

ז  [עריכה]

[לשון הסרה גרסינן]:

עד כזית וכו'. אם הגיע לכל אחד כזית או כביצה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה במסכת ברכות בפ' מי שמתו:

ישא ה' פניו אליך בעוה"ז. ע"י תשובה:

ואני זקנתי. והיא אמרה ואדוני זקן:

[שלאשה אמר גרסינן]:

אנו אומרים עושה שלום וכו'. בתפלת יוצר אור ומביא ראייה מתיקוני התפלה כדלעיל גבי ויחנך שדרשו יחנך בבינה ודעת כמה דמצלינן אתה חונן ולעיל בויקרא רבה ריש פ"ז שמביא ראייה מסדר ברכות רצה וזהו כוונת רש"י ז"ל ריש פרשת בחקותי שפירש אם אין שלום אין כלום וכה"א עושה שלום ובורא את הכל ור"ל וכה"א וכה"א בתיקוני התפלה כמ"ש כאן בהדיא ובזה נחה שקטה קושית החזקוני ז"ל שהקשה על רש"י מן הכתוב דכתיב עושה שלום ובורא רע ועיין מזה בויקרא רבה סדר צו פרשה ט':

[הכי גרסינן שאפילו ישראל עובדין עבודת כוכבים]:

שלום שלום. וסיפיה דקרא לרחוק ולקרוב ודרשו חז"ל זה רחוק שנתקרב בתשובה שלימה להקב"ה:

[שבשעה שנפטר גרסינן]:

השנייה אומרת אמר ה' וגו'. גירסא זו הביא ג"כ הילקוט בשם ספרי אבל בתלמוד דידן סוף מסכתא כתובות וזולת זה אין הגירסא כן:

[ה"ג באוכלסין ובלגיונות וכשהולך לשלום הולך יחידי אבל מדת הקב"ה אינו כן כשהוא הולך לשלום יוצא באוכלסין ובלגיונות שנאמר כו'. וכן הביאו בילקוט בפ' בשלח בשם ספרי וכן בסדר זה]:

משגלו וכו'. עיין פ' בתרא דחגיגה:

שאין שם שינוי. שאילו היה לו שם קבוע אם נשתלח אח"כ לשליחות אחרת כבר נשתנה שמו ע"ש אותו השליחות אבל עכשיו שאין להם שם קבוע לא שייך שינוי ועיין בב"ר פרשה ע"ח:

כיצד יתקיימו כו'. עיין כל זה בזבחים פרק דם חטאת ועיין עוד בפרק אלמנה ניזונת בתוספות דף צ"ט ותנוח דעתך בטוב טעם:

אסטבלאות. מקום מעמד הסוסים ועיין בסנהדרין פרק כהן גדול:

בלח אלפים. עי' בפרק קמא דעירובין:

היתה אתו וגו' גרסי' ועי' עוד מזה בפרשת שופטים:

ח  [עריכה]

ה"ג בשם המיוחד יכול אף בגבולין יהיו מברכין בשם המיוחד ת"ל כו'. ועיין לעיל סימן ד':

משרבו הפריצים. גרסינן ועיין זה בספרי:

ג' ברכות. עיין בפרק אלו נאמרין ולעיל סימן ד':

בכתפותיהם. גרסינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף