משך חכמה/במדבר/לה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משך חכמה במדבר לה

י

דבר אל בנ"י ואמרת אליהם, הנה בכל מקום דכתיב ואמרת אליהם מרבה לרבות אף דלאו בנ"י והוא גרים. וכן מייתי בתלמודין פ"ד דסוטה דף כ"ו ובתו"כ מרבה בכמה דוכתי. וכאן לכאורה ליכא למימר דמרבה גרים, דכתיבא בהדיא לבני ישראל ולגר ולתושב כו'. והנראה דהשלשה ערים שהובדלו בעבר הירדן לא היו קולטות אף שהבדילן משה עד שהובדלו לאחר ירושה וישיבה כל השש ערים, כדדריש ר' סמאי באלו הן הגולין דף י', עיי"ש, וסד"א דדוקא לבנ"י שהוזהרו לכבוש הארץ ולהוריש יושבי הארץ ולהנחילה, לכן לא הוי ישיבתם בעבר הירדן חשוב ישיבה קבועה, ולא קלטו הנך ערים עדיין, אבל גרים שלא הוזהרו לכבוש הארץ, סד"א דהנך שלשה ערים דעבר הירדן היו קולטין, ולכן אמר ואמרת אליהם לרבות הגרים, שגם הם דוקא כי אתם עוברים את הירדן כו' והקריתם לכם ערי מקלט, אז יקלטו הנך שלשה ערים ג"כ רוצחים גרים. ודו"ק.

יא

והקריתם לכם. לשון מקרה, לרמז מה דתניא בתוספתא וירושלמי מכות פ"ב, דעד שלא נכבשה שכם הפרישו קרית יערים תחתיה, יעו"ש, וזה שאמר שאף לשעה תפרישו.

מכה נפש בשגגה. בילקוט פרט למכה בשבת דשגגת סקילה לא ניתן לכפרה, ולא שייך אין איסור חל על איסור, דאיסור שבת חל על האדם העושה שלא יעשה מלאכה, ורציחה הוא שלא יהרג הנרצח, והמה סוגים,שונים, כמו אכילה והוצאה ביוהכ"פ בתוס' סוף ד' אחין. ודו"וק.

יב

ולא ימות הרצח עד עמדו לפני וכו'. פשטיות המקרא כר' יוסי ב"י במשנה דפ"ב דמכות, דאחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט כו', וזה שאמר והיו לכם הערים למקלט מגואל, זה בהרג בשוגג, ולא ימות הרצח במזיד עד עמדו לפני העדה למשפט. זה עומק פשוטו.

יג

שש ערי מקלט תהיינה לכם. יתכן דאמרו בסוף סוטה שמשחרב מקדש ראשון בטלו ערי מגרש ללוים, וא"כ אז לא היו בבית שני שייכים ללוים הערים שלהם, ואז לפי דעתי לא קלטו רק הששה ערים בלבד, שמה שקולטין הערי מקלט, נראה דאינו אלא דוקא אם הן מחנה לויה, וכמו שאמרו בסוף פ"ב דמכות מקום ממקומך, ופרש"י שתהא מחנה לויה קולטות, ואף ערי מקלט יהיו ערי לויה, אמנם המ"ב עיר כיון שלא נתנו בבית שני ללוים, לא היו קולטין רק הששה ערים לבד, שקליטת המ"ב עיר ילפינן מועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר (מכות י'), וכל זה כשהן של לוים, אבל לא כשהן של כהן, לכן בששה ערים הללו אמר שש ערי מקלט תהיינה לכם, פירוש, אף שהם שלכם ולא של לוים. ודו"ק. אמנם עיקר הטעם מה שלא נהגו ערי מגרש בבית שני לא ידעתי. ואולי מטעם זה בטל התרומ"ע מן התורה, וכמו שאמרו בירושלמי מאליהם קבלו המעשרות, יעוין ברמב"ם מטעם אחר. והדברים נעלמים עדיין, עד ד' יאיר עיני. ועיין ד"ה ב' ק' י"א כי עזבו הלוים את מגרשיהם, וק' ל"א ולבני אהרן כו' מגרש עריהם, יעו"ש. ואולי משום דבית שני לא היה החלוקה עפ"י או"ת, לכן לא היה ערי מגרש. וביהושע כתוב אלעזר הכהן באורים ותומים.

ועוד יראה לי דהשש ערי מקלט קלטו אעפ"י שבא שם הרוצח שלא לדעת, ושלא להציל את עצמו, כדאמרו בגמ' זה דוקא בישראל, ולכן אמר שש ערי מקלט תהיינה לכם, אבל בגר תושב רק אם בא לשם להמלט על נפשו, ולכן אמר לבנ"י ולגר ולתושב כו' למקלט, במכוון מדעת דוקא, שבא להמליט נפשו.

כא

או באיבה בידו כו' יומת המכה רצח הוא. בסנהדרין דף ט"ו קטל איהו לא תסגי ליה בממונא אלא בקטלא קטל שורו לפרוק נפשו בממונא. פירוש דהב"ד ימיתוהו כשאין לו ממון לא צריך קרא דפשיטא דב"ד מחייבין לפדותו מקטלא בממון, רק הוי אמינא דגואל הדם הורגו כי לא יהיב ליה כפר, דכפר ליורשין וכמו ברצח בשוגג, דגואל הדם ימיתנו, לכן אמר קרא רצח הוא גואל הדם ימית הרצח, דעל רציחתו גואל הדם הורגו אבל על שורו שרצח אין גואל הדם הורגו, לכן שנה קרא דבכולהו כתוב רצח הוא מות יומת דזה בב"ד, וכאן כתוב מות יומת המכה, ואח"ז רצח הוא, למידרש שאם הוא רוצח גואל הדם ימית, לא על רציחת שורו. ודו"ק. ועל סיפא דקרא קאי.

או באיבה הכהו בידו כו' מות יומת המכה. שנה כאן מבכל מקום, לרמז על אם הכה את עבדו בידו, אז נידון ביום או יומים כאילו הכהו בשבט, שכן דרך להכות עבד וליסרו למלאכתו כדברי רמב"ם פ"ב מהל' רוצח דהמכה עבדו בברזל או באגרוף וכיו"ב אינו בדין יום או יומים רק בשבט כו', לזה ביד קראו מכה, לכוללו בדין וכי יכה איש את עבדו ומת תחת ידו כו', דישנו בדין יום או יומים. ודו"ק היטב.

כה

וישב בה עד מות הכה"ג אשר משח אותו בשמן הקדש. וכי הוא מושחו אלא זה שנמשח בימיו (מכות י"א). והפירוש, שעד שלא נגמר דינו מת כה"ג ומנו אחר תחתיו ולאחר מכאן נגמר דינו כו'. ויתכן, דהורה לנו הכתוב אופני הנהגת ההשגחה, שיתכן בחיק הנהגתה אשר בשביל סבת איש פרטי יועמד זה לכה"ג, והוא בשביל שצריך הרוצח להמתין על מיתתו של כה"ג, ואם יועמד אחר אולי אין לו חיים ארוכים והועמד זה אשר יחיה חיים ארוכים, למען יהיה גולה זה חבוש במקלטו ימים כבירים עד מות כה"ג זה, וכן איפכא כי מזלו גרם. ועיין בהקדמה לפהמ"ש לרבינו משלים רחוקים מזה בדרכי ההשגחה, יעו"ש, לזה אמר אשר משח אותו, שהוא הסבה למשיחתו כמוש"ב. ודו"ק.

כו

ואם יצא יצא הרצח. עיין מכות דף י"א. ונראה עפ"י מה שאמרו דאין לי אלא לדבר הרשות לדבר מצוה מנין כמו יואב בן צרויה שרבים צריכים לו ת"ל ואם יצא יצא, שאפילו כן רשות ביד גואל הדם להרגו ואם הרגו אין לו דם, וכמו שדרשו שלח תשלח כו', ולכן לא יצא מפני ספק סכנת נפשות שמא יהרגנו גואל הדם. ודו"ק.

כח

כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכה"ג כו'. הכוונה דכבר הקשתי בחבורי אמאי אמרו אפילו כל ישראל צריכים לו, ליתקנו המלך וב"ד הגדול שכל ההורגו יהרג, אמנם החשש שמא כשיצא יעשה תחבולות להמית את הכהן המשיח, כדי שלא לשוב אל עיר מקלטו, והוא סכנה לנפש הכה"ג, לכן אמר כי בעיר מקלטו כו', ואחרי מות הכה"ג, לכן החשש גדול עבור חייו של כהן המשוח. ודו"ק.

הא דאין ערי מקלט שבעבר הירדן קולטין עד שיופרשו כולן נראה חדא שלא יברחו הרוצחים מא"י לחו"ל ועוד דרוצח שגולה מקוה תמיד שמא ימות הכהן המשיח ויצא במיתתו, אבל הלא אמר השי"ת שאלעזר יהיה בחלוקת הארץ, ונמצא דהרוצח מיואש לחזור עד התנחל הארץ, לכן בכה"ג שלא יהיה לו תקוה לשוב תיכף לא אמרה תורה לגלות. ודו"ק.

ל

כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח כו'. ספרי לפי שהוא אומר גואל הדם ימיתנו שומע אני יהרגנו בב"ד ושלא בעדים ת"ל כל מכה נפש לפי עדים כו'. עיין בזה רמב"ם פ"ו מה' רוצח ה"ה בעד אחד והשגת ראב"ד וכס"מ ודו"ק. אולם ראב"ד מפרש שאין עדים שיצא מעיר מקלטו. ודו"ק.

ספרי זוטא (בילקוט). עד שהוא כשר להעיד ומנין אף עד שאינו כשר להעיד ת"ל עד ועד שאמר עד ועד לרבות בע"ד. פירוש, דכתיב ועד אחד לא יענה בנפש למות, ודרשו מזה בספרי ובגמ', שלמות אינו עונה, אבל לזכות עונה [ואף אחד מן התלמידים], לזה אמר מי שהוא כשר להעיד יכול ללמד עליו זכות, ומנין אף מי שאינו כשר להעיד שיכול ללמד עליו זכות כו', ואפילו הבע"ד בעצמו, היינו הרוצח יכול ללמד על עצמו זכות, וכמו שאמרו פרק נגמר הדין ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות כו' ובשעת משא ומתן (פרק היו בודקין) אמר אחד מן התלמידים ואפילו הוא עצמו כו', ויעוין דף ל"ד שאינו מלמד עליו חובה, ולזה שאינו מלמד חובה וזכות הוא מלמד ע"ז מרבינין מקרא. והזית רענן סבר שהכל דבור אחד. וז"א. ולפירושו הוא מבואר בחו"מ סימן ל"ג סעיף ט"ז. ואכמ"ל.

לא

ולא תקחו כפר לנפש רצח. נראה דמרמז לנו, אשר אם ירצח מי שעבר עבירה שיש בה כרת שתי פעמים, שמכניסין אותו לכיפה או רצח שלא בעדים כו', ואיש ההורגו חייב מיתה, כיון שאין עליו רק דין רשע למות, אבל אינו נהרג, לזה אמר ולא תקחו כפר לנפש רצח ואת מי רצח את אשר הוא רשע למות, בכ"ז לא תקחו כפר. ועיין ריש פרק החובל בזה. ודו"ק.

ולא תקחו כפר לנפש רצח כו'. אבל אתה לוקח כפר לראשי אברים (פ' החובל). פירוש דוקא ברוצח שהוא רשע למות, אבל בחובל שהוא רשע למלקות, שבאין בו שוה פרוטה לוקה אתה לוקח כפר ביש בו שוה פרוטה. ודו"ק.

לג

ולא תחניפו כו' כי אם בדם שפכו. קאי על ולא תקחו כפר לנפש רצח, ולא תטמאו את הארץ אשר אתם יושבים בה קאי על ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו, היינו, לפטור השוגג מן הגלות, שלא יקחו כפר, כמפורש פרק אלו נערות. ובזה גלה סוד העיר מקלט, כי רציחה בשוגג היא טומאת הנפש, וכמפורש בשבועות דף ח', והישיבה בעיר מקלט הוי כעין טהרת המים, רחיצת הנפש, וטבילה כזאת מועיל לנפש המת, שאם מת עד שלא גלה מגלין עצמותיו, וטהרה לגמרי הוי כמו טהרה לתרומה שצריך הערב שמש, כן הכא צריך הערב שמש, וזה מות הכה"ג, שזה הערב שמש האמיתי, ודו"ק.

לד

בתוך בנ"י. ספרי זוטא בתוך בנ"י י"א בתוך כל שבט ושבט וי"א בכל השבטים. פירוש דפליגי אם שבט אחד מיקרי קהל, ולהנך דסברו שבט אחד איקרו קהל אמר פסחים דף פ' דעושין בטומאה, דכתיב השוכן אתם בתוך טומאותם, אפילו כשהן טמאין. וזה פלוגתייהו. ופשוט.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.