מראי מקומות על הירושלמי/שקלים/ג/ב

מראי מקומות על הירושלמי שקלים ג ב

א"ר תנחומא מפני הברכה

במראה הפנים ביאר שצריך לברך שהכל. ובתשובות חכם צבי (סימן קכא) הקשה שהלא אינו מברך שהכל אלא השותה מים לצמאו (ברכות מד.). ופירש שצריך לברך להפריש תרומה. וע"ע שו"ת פני מבין (או"ח סימן ה).

מהו לצאת ביין של שביעית

הקרבן העדה ביאר הספק שמא בעינן 'לכם' כמו במצה ובפירות שביעית לא קרינן 'לכם'.

ובתקלין חדתין ביאר הספק ביין שעבר זמן ביעורו ואסור בהנאה, וסברת ההיתר היא משום מצות לאו ליהנות ניתנו. ועיין שו"ת דובב מישרים (ח"ג סימן א אות ג) מה שיישב מדוע לא נסתר ביאור זה מדעת הראשונים שבמקום הנאת הגוף אין אומרים מצות לאו ליהנות ניתנו.

ובאור שמח (הל' שבת פכ"ט הי"ד) ביאר ספק הירושלמי בקידוש בשבת עפ"י דעת הרמב"ם (שם) שאין מקדשים אלא על יין הראוי לנסך על המזבח ויין שיש בו קדושת שביעית אינו ראוי לכך.

• שיעור בענין ד' כוסות מפירות שביעית

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף