מראי מקומות/יורה דעה/שצב

מראי מקומות יורה דעה שצב

אם מותר לישא או ליארס ולעשות סעודה בתוך י"ב חודש לאביו ואמו

הטוש"ע בסעיף א, כתבו דשרי, והב"י הביא כן מהרמב"ן בשם רב האי, ויש להעיר דהאשכול בהל' מו"ק ד"ה כתב אחד (לאחר דף ריו.), הביא מגאון דשרי, ומשמע מדברי הגאון שם שלא ראוי לעשות משתה מפורסם וידוע לרבים בפרהסיא.

אם מותר ליארס בתוך ל' יום

הטור והב"י בסעיף א, הביאו בזה מחלוקת, והב"י כתב דהלכה כהרמב"ם דמתיר ליארס דהלכה כהמיקל באבל, וכ"כ בשו"ע, והדרכ"מ כתב דאיך נפסוק כהרמב"ם הא פליגי עליה הרא"ש והרמב"ן והטור ואוסרים, וכן הגיה על השו"ע דאסור, ויש להעיר דסמ"ק במצוה צו אות שסט, כתב נמי דאסור ליארס, וכדברי הרמ"א.

מתה אשתו אם נאסר מלישא אשה ג' רגלים או ב'

הטור והב"י בסעיף ב, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה צו אות שסט, כתב עד ג' רגלים.

ר"ה ויוה"כ לא חשיבי רגל

הטוש"ע והב"י בסעיף ב, הביאו דלא חשיבי רגלים לענין זה, והט"ז בס"ק ג, הביא דהאגודה פסק דחשיבי כרגלים, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה צו אות שע, כתב דמספקא ליה אי חשיבי כרגלים. הטור והב"י הביאו מהרא"ש דלא חשיבי רגל לגבי זה כיון דטעמא דצריך להמתין ג' רגלים הוא משום שתשתקע ממנו אשתו הראשונה בשעת ביאה, ע"כ, ובגיליון הרא"ש במו"ק ג,מח, הקשה ע"ז היעב"ץ דהא אפי' בחייה שרי לישא ב' נשים ולא חיישי' להכי א"כ כ"ש לאחר מיתתה דיהיה שרי, ע"כ, ולק"מ דאדרבה בחייה לא יחשוב עליה בשעת ביאת חברתה, דמה לו לקיים בה ביאה במחשבתו הא יכול לבועלה ממש ואפי' אם היא נדה הא יש לה היתר לאחר זמן, ואין יצרו תוקפו כ"כ, משא"כ כאן שמתה אשתו ודאי חיישי' דיטרידו יצרו לחשוב על ביאתה כיון דהיא אינה בידו.

יש לו בנים קטנים או אין לו מי שישמשנו או שאין לו בנים

הטור בסעיף ב, הביא מחלוקת במתה אשתו אם כונס לאחר ל' או לאחר ז' ימי אבילות, וכתב דכל המפרשים מלבד הרמב"ן פירשו לאחר ז', ויש להעיר דהר"ן בכתובות ג ד"ה אבל, נטה לומר דבמתה אשתו בעי להמתין ל' יום, ומשא"כ בשאר קרובים שמתו דשרי בתוך ל', וסמ"ק במצוה צו אות שסט, כתב דמי שיש לו בנים קטנים או אין לו מי שישמשנו נושא לאחר ז' ובועל אחר ל', ומי שאין לו בנים נושא ובועל לאחר ל'.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף