מראי מקומות/גיטין/נז/א

מראי מקומות גיטין נז א

בשכבת זרע רותחת

רש"י פירש: מדה כנגד מדה שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב. והמהרש"א הוסיף לבאר באופן אחר על ששכב עם אתונו כמבואר במסכת עבודה זרה.

כאילו נוגע בבבת עינו

שהנוגע בבבת עינו משחית אורו, ואף הנוגע בישראל לרעה מכבה אורו של עולם (מהרש"א).

תרנגולא ותרנגולתא כלומר פרו ורבו כתרנגולים

המהרש"א מבאר שלקחו תרנגול דוקא שהוא עוף, שלא נאמרה ברכת פרו ורבו בתורה בבהמה וחיה אלא רק ביום חמישי בעופות ודגים, או ביום שישי באדם. והטעם שלקחו תרנגול דוקא ביאר המהרש"א שהוא על שם שנקרא גבר - וממילא הוא רמז לפריה ורביה באדם.

איזדקור ואכלו ושתו

המהרש"א ביאר שחטאם היה שהיה להם להודות ולהלל לה', והם לא בטחו בה' רק סברו ששהמלך לא יכול להם מפני גבורתם. ולכן אמר מיחדא קא חדו בי יהודאי, שהם סבורים כאילו לא יכולתי להם.

בלע ה'... אלו שישים רבוא עיירות

ביאר המהרש"א שלשון בלע ה' היינו שבלע ה' את כל אותם המקומות כפי שמסיקה הגמרא שאין המקום מחזיק אפילו שישים ריבוא קנים.

ובבא בן בוטא שמו

הקשה המהרש"א שהרי בבא בן בוטה היה בזמן הורדוס כמבואר במסכת בבא בתרא, ואם כן היה קודם החורבן הרבה, ואילו בגמרא משמע שמעשים אלו היו אחר החורבן כמסקנת הגמרא שלא התאבלו על ירושלים. וביאר המהרש"א שאה"נ מעשה זה היה קודם החורבן, והזכיר מעשה שהיה קודם לחורבן ומסתמא בשעת החורבן גם כן היו צדיקים.

דלא איאבול על ירושלים

המהרש"א מבאר ששנאו את אנשי ירושלים שהיתה ידם על שאר עיירות בכמה עניינים, בחכמה ובעלייה לרגל ועוד, ולא הצטערו על מפלת ירושלים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף