מראי מקומות/אורח חיים/קפז
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
אמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא, האם יצא ידי ברכת הזן[עריכה]
הטוש"ע בסעיף א, כתבו דיצא, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ירושלמי וכשאומר, כתב דקי"ל דהמשנה ממטבע חכמים לא יצא ועל כן לא יצא.
בירך ברכת הזן ולא חתם בה האם יצא[עריכה]
הב"י בסעיף א ד"ה ואם לא, הביא מהרשב"א דלא יצא, והב"י כתב שלכאורה משמע דיצא, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה (השניים) ד"ה ירושלמי וכשאומר, כתב דיצא.
האם נשים אמרי ועל בריתך שחתמת בבשרנו[עריכה]
הב"י בסעיף ג-ד, הביא מהכל בו בשם הראב"ד שלא יאמרו, וכ"כ הרמ"א, והמשנ"ב כתב דנוהגים לומר, והב"י כתב בבדק הבית דיש לדון שיאמרו כיון שהם גוף אחד עם הבעל, ע"כ, ויש להעיר דאף לפי טענה זו לא יאמרו רק הנשואות ועדיין אין זה מועיל למחוסרות בעל, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמה, כתוב בתשובת רבינו החסיד שתדלג על הברית, ע"כ, וזה כהראב"ד, והכי נקטינן.
האם נשים ועבדים יזכירו תורה בברכת המזון[עריכה]
הב"י בסעיף ג-ד, הביא מהכל בו בשם הראב"ד שלא יאמרו, וכ"כ הרמ"א, והמשנ"ב כתב דנוהגים לומר, והב"י בבדק הבית תמה על זה כיון דחייבים ברוב המצוות, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמה, כתוב בתשובת רבינו החסיד שתדלג על התורה, ע"כ, וא"כ ה"ה לעבד, וזה כהראב"ד, והכי נקטינן.
נוסח ברכת המזון[עריכה]
הרמב"ם בסוף ספר אהבה הביא את נוסח ברכת המזון, ונוסח זה הוא קצר בהרבה מהנוסח המקובל אצלינו.