מראי מקומות/אורח חיים/נח

מראי מקומות אורח חיים נח

אם מוטב לקרות ק"ש קודם הנץ או לאחריו

כתב הטור בסעיף א, שמצוה מן המובחר כוותיקין בסמוך לנץ, אבל עיקר זמנה עד סוף ג' שעות, ע"כ, ומשמע שמותר מדינא לקרותה אחר הנץ, ולא הביא הב"י בזה חולק, אולם תלמידי רבינו יונה בברכות יב ד"ה וא"ת מנין לנו דותיקין סוברים כר' יהושע, כתבו שמי שקורא אחר הנץ יוצא יד"ח ק"ש דאורייתא אולם מדרבנן כבר אין זה זמנה, ע"כ, ומשמע שאסור מדרבנן לא לקרותה קודם הנץ, וכן משמע ברבינו יונה באבות ב,יג, דנראה מדבריו שחובה לקרותה עד הנץ, וכן משמע ממש"כ תלמידי ר"י לעיל שם בד"ה הנה למדנו, שעדיף לקרוא ק"ש קודם הנץ בלא להסמיך גאולה לתפילה מאשר לקרותה אח"כ ולהסמיך, ע"כ, אולם אין מובן כל צרכו לפי"ז כיצד תלמידי ר"י שם בד"ה ונמצינו, מיישבים את הקושיה משאר עמא דירושלם שהיו קוראים אחר הנץ דאטו כולי עלמא איסורא עבדי, וצ"ע, ומ"מ עוד יש להוסיף דבשאילתות בשאילתא ח, כתב דמצוה לצלויי צלותא דצפרא עם הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה לתפילה, ע"כ, ומשמע דאם אינו מתפלל עם הנץ אינו סומך גאולה לתפילה, וזה אינו מובן אלא א"כ נימא דס"ל לשאילתות כרבינו יונה דעדיף לקרוא ק"ש לפני הנץ יותר מלהסמיך גאולה לתפילה, ועל כן פשיטא ליה דיקרא ק"ש קודם הנץ אף אם לא יתפלל בסמוך לזה, ועל כן הוצרך לומר שיתפלל בסמוך כדי להסמיך גאולה לתפילה, והמנהיג בדיני תפילה סי' לד, כתב שמצווה לקרותה כוותיקין לפני הנץ בסמוך לנץ כדי שיתפלל ביום, ע"כ, ולפי"ז לכאו' נראה שהרוצה לדקדק יקראנה קודם הנץ, אמנם מאידך הב"י בסעיף א, הביא דלר"ת ולכמה ראשונים אין לקרותה לכתחילה קודם הנץ, ע"כ, אמנם בדיעבד זמנה אף קודם הנץ אף לר"ת כדעבדו וותיקין, ויש להוסיף דמהאשכול בהל' קריאת שמע ד"ה וותיקין וד"ה וכתבו הגאונים (ו:), מבואר דס"ל לאשכול ולגאונים שאין לקרותה קודם הנץ לכתחילה, וא"כ נמצא דהרוצה לצאת ידי כולם לא יועיל לו לקרותה פעמיים קודם הנץ ואף לאחר הנץ, דכיון דקראה קודם הנץ יצא ידי חובה שלא בהידור ומעתה ואילך אינו מחוייב בק"ש כלל לכו"ע וא"כ אינו יכול לצאת בה שוב בהידור.

אם עד שלש שעות היינו עד סוף שעה שלישית או תחילתה

הב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש ונמשך, הביא בזה מחלוקת, דכל הראשונים מלבד רבינו שמחה כתבו דהוא עד סוף ג' שעות, ויש להעיר דהיראים בסי' רנב אות ו, כתב דהוא עד תחילת שעה שלישית, ומאידך סמ"ק במצוה קד אות ג, כתב דהוא עד סוף ג', וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לה.

התחיל בתוך הזמן וסיים אחר הזמן האם מהני

לכאו' אפי' לגאונים שהבאתי בסי' רלג,א, שסוברים גבי תפילה שכיון שהתחיל בזמן היתר יסיים אפי' לאחר זמן תפילה, מ"מ גבי ק"ש דזמנה דאוריי' יודו דלא אמרי' הכי, וכן מוכח לכאו' מתוס' בב"מ פח. סד"ה עד שיראה, דס"ל דלא שייך לומר גבי אכל טבל שעדיין לא נתחייב במעשר ונתחייב במעשר דכיון דהתחיל בהיתר יסיים, גבי איסור דאורייתא אע"ג דאמרי' הכי גבי איסור דרבנן, אולם אפשר דשאני התם דאיירי באיסורים כגון אכילת טבל, משא"כ הכא דהוי מצוה, ועוד אפשר דשאני התם דע"י שינוי מעשה שיצא לחצר וראו הפירות פני החצר נתחייב, והוי זמן דהשתא כמילתא אחריתי משא"כ גבי ק"ש דרק הזמן השתנה מאיליו, דלא חשיב השתא כשינוי מילתא, ולכך שייך להתיר מחמת הזמן הקודם, כיון דהכל נחשב כזמן אחד, וצ"ע.

מהו זמן ק"ש מדאוריי'

המג"א בסעיף ו בס"ק ז, הביא את דברי הכס"מ שכתב דמדאורייתא זמן ק"ש כל היום, והקשה עליו, ועוד יש להקשות דהא תנן בברכות ט:, הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה, ופירש"י בברכות י: ד"ה הקורא, וכן הרמב"ם והרע"ב, דנהי דאין לו שכר כקורא ק"ש בזמנה, מ"מ יש לו שכר כאדם העוסק בתורה, ולדברי הכס"מ הא לא הוי כקורא בתורה גרידא אלא מקיים מצוה דאורייתא, ואע"ג דהאור גדול על המשניות פי' דהכוונה שלא הפסיד ברכות כמו אדם שקורא בתורה שמברך לפניה ולאחריה, ע"כ, אין דבריו נכונים דלהדיא מוכח בגמ' בברכות י:, כדברי הראשונים, דהא אמרי' גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני שהקורא לאחר זמנה הוי כקורא בתורה מכלל דדקורא בעונתה עדיף, מוכח להדיא דהאי כקורא בתורה קאי על קיבול השכר ולא על הברכות דאי קאי על הברכות מנא לן דקורא בעונתה עדיף, ועוד יש להוסיף להשיב על הכס"מ הנ"ל, דמדברי היראים בסי' רנב אות ו, מבואר דמדאורייתא הוי רק עד ג' שעות, והיראים שם תירץ על קושיית הכס"מ באופן אחר. עוד תוספת דברים גבי זמן ק"ש, אכתוב בסי' סז, גבי ק"ש דאורי' או דרבנן.

אם יש תשלומין למי שלא קרא ק"ש

הב"י והשו"ע בסעיף ז, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דמדברי הרוקח שהביא הב"י בסי' תרעב,א-ב, מבואר דס"ל שיש תשלומין, ומ"מ איכא למידק דלפי מה שאכתוב בסי' סז, דנקטינן דק"ש דאורייתא א"כ מהיכא ילפינן שיש לה תשלומין, וצ"ע.

· הבא >מעבר לתחילת הדף