מראה הפנים/שקלים/ז/ג

מראה הפנים שקלים ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גוי ששלח עולתו ממדינת הים וכו'. האי ושלח עמה נסכיה דקתני אין לפרש אלא על דמי נסכים דודאי לא ישלח סלת ויין ושמן לנסכים ממדינת הים לכאן וזהו דדייק הרמב"ם וכתב בפ"ד מהל' שקלים בהל' ג' וכן גוי ששלח עולתו ממדינה אחרת ולא שלח עמה דמי נסכים יביאו נסכיהם מתרומת הלשכה. ואם כן אם שלח דמי נסכים קריבין הן משלו כדתנינן במתני' והא דתנינן בברייתא ומבוא הש"ס הבבלי במנחות דף עג אזרח מביא נסכים ואין הגוי מבוא נסכים וכו' היינו נסכים ממש שאם הביא הנסכים עצמן אין מקבלין הימנו להקריבן עם עולתו וגזירת הכתוב הוא כך אלא הנסכים קריבין משל צבור כדמסיק התם לר"ע וכדקאמר ואב"ע ר"ע עולה וכל חבירתה והיינו עולה קריבה היא עצמה וכל חברתה שהן הנסכים קריבין הן משל צבור וכדיליף התם מהכתוב והן הן דברי הרמב"ם בפ"ג מהל' מעשה הקרבנות בהל' ה' ע"ש ותמצא כדברי וכן בענין תנאי ב"ד על כ"ג שמת וכו' שכתב כאן בהל' שקלים שם שאם לא מינו אחר תחתיו קריבין החביתין מתרומת הלשכה. היינו מצד התקנה ואחר שהתקינו כך משום דחזו דהיורשין פשעו בה וכדאמרינן במנחות דף נא ע"ב וכדפרישית בפנים. ומה שכתב פ"ג מהל' תמידין ומוספין בהל' כב שאם לא מינו כהן אחר מביאין היורשין וכו' היינו מדינא והלכה כר' יהודה וזהו קודם התקנה שהתקינו לאחר מכאן דאלו לאחר התקנה לכ"ע משל צבור. ובזה נוחין כל דבריו בענין דהמתני' וא"צ לכל מה שדחקו בעצמן המפרשים בזה ומביאן ' התי"ט במתני' וע"ש:

לבא בדמיהן שנו. הכי אמר נמי ר' הושעיה בבבלי קדושין דף נה ופריך עליה ר' יוחנן וכי אומרים לו לאדם חטא בשביל שתזכה וכהאי דהכא ובקדושין שם כתבתי דלמסקנא דהכא אינן עולין דברי ר' יוחנן להאי דהתם וי"ל דהכא נמי דקאמר כיצד הוא עושה מוציאן לחולין היינו שממתין עד שתומם. ומיהו דקאמר התם ומייתי שתי בהמות ומתנה. וזה כמו שציינתי בפנים בב' חצאי עגולה. לא משמע כן מסוגיא דהכא אלא מוכרן ועושה אותן עולות וכדמדמי לה לדין דמותרות על פי תנאי ב"ד והתם לא מדמי אובדות למותרות בענין זה ולפיכך צריך להתנות. והרמב"ם פסק כמסקנא דהתם לר' יוחנן כמבואר בדבריו בפ"ו מהל' פסולי המוקדשין בהל' יח ע"ש:

רבי יוחנן בעי מה שלימה בשחרית וכו'. כה"ג גריס בבעיא דר' יוחנן שם דף נב וכן בענין הקמצים של לבונה דלקמן פליגי התם תנאי אם הן שני קמצין ומקריב קומץ שחרית וקומץ בין הערבים וכו' ופסק הרמב"ם שם בהל' כב כרבנן וכדמסיק התם לקמן דלבונתה ושמנה לא הוכפלו וכו' ע"ש. והא דקאמר הכא כלום למדו שלשת לוגין לא מתמיד של בין הערבים. נראה דהאי מילתא תליא בפלוגתא דרבי ורבנן בבבלי יומא דף לד ונסכו רביעית ההין ולמד של שחרית משל ערבית רבי אומר ערבית משל שחרית בשלמא לרבנן האי בתמיד של בין הערבים כתיב אלא רבי מ"ט אמר רבה בר עולא אמר קרא לכבש האחד וזהו תמיד של שחר וכו' וא"כ למאי דאמר הכא אתיא כרבנן בענין קרא דקאי על תמיד של בין הערבים ונ"מ לדינא היכא דאין להם נסכים אלא לאחד כדכתבו התוס' שם דלרבי שחרית עיקר ולרבנן ערבית עיקר. ולמאי דמדחי וקאמר מה תמן צריכה ליה וכו'. ובמקום אחר הארכתי בענין זה. וכלומר דאין ה"נ איכא לספוקי ג"כ דילמא ונסכו רביעית ההין דקאמר קרא אשניהן קאי על של שחר ועל של בין הערבים א"כ איכא נמי למימר דהיכא שאין להם נסכים אלא רביעית ההין מסתברא הוא דיש לחלקו ולהקריב מחצה לשל שחר ומחצה לבין הערבים דמוטב להקריב מקצת מלהקריב אחד מהן בלא נסכים כלל:

הדרן עלך פרק מעות שנמצאו

רבי אומר תופיני רכה. ובבבלי מנחות דף ב ע"ב גריס איפכא רבי אומר תאפינה נאה וכו' ופסק הרמב"ם כרבי כמ"ש בהל' תמידין שם בהלכה יח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף