מראה הפנים/שבת/ה/ד

מראה הפנים שבת ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני אבל מטייל הוא בה בחצר. וכך היא המסקנא התם במרדעת ומותר ליתנו ואפי' בשבת ובחצר דווקא דאלו לר"ה לא תצא בזמן שאינה קשורה לו מע"ש וכ"כ הרמב"ם שם בהל' י"ג ונותן מרדעת על החמור בשבת ומטייל בחצר. אלא באוכף גריס התם ולא באוכף אע"פ שקשורה לו מע"ש רשב"ג אומר אף באוכף וכו' והך ברייתא דמייתי הכא כרשב"ג היא והלכה כת"ק כדפסק הרמב"ם שם. ומסריכן פי' רש"י שם פיטרא"ל דמיחזי כמי שרוצה להטעינה משוי. ולטעמא דהאי תלמודא משום שמשתמש בצדדי הבהמה וכן כתבו גדולי המפרשים ז"ל:

מפני שהוא עושה חריץ. ועיין לעיל בהלכה א' ד"ה ואינו עושה חריץ מה שנתבאר שם:

אם היתה קרנה קדוחה מותר. ועיין לעיל בהלכה ב' ד"ה זכרי' יוצאין לבובין מה שנתבאר מזה בס"ד:

כלב יוצא בסוגר שלו וכו'. מכאן למד הרמב"ם דסוגר לכלב הוי נטירותא דיליה כדקאמר הכא אם בשביל שלא לאכול וכו' מותר. והיינו דלמאי דמסקינן דכל נטירותא יתרתא הוה כמשוי א"כ לא קיימא כהך דחנניה דמוקי לה התם להאי דחנניה אמר חיה יוצאה בסוגר דמתיר לחתול אעפ"י דהוי נטירותא יתרתא לגבי דידיה אלא הכלב הוא דיוצא בסוגר ות"ק לא פליג אלא בחתול אבל בכלב מודה דלא הוי נטירותא יתרתא לגבי דידיה:

גניבא אמר הלכה היא היה מלמד ובא. יתרץ כעין דמקשי לה התם וחדא פרה הוה ליה וכו' ומסיק התם דשל שכנתו היתה:

הדרן עלך פרק במה בהמה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף