מראה הפנים/שבועות/ו/ח

מראה הפנים שבועות ו ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נאמן המלוה לומר עד כדי משכון הלויתיך וכו'. כל זה מבואר הוא כדפרישית בפנים ודינים אלו מבוארים כר' יוחנן בדברי הרמב"ם ז"ל פ"ד מהל' טוען בהל' ו'. וראיתי בס' התרומות בשער מ"ט ריש ח"ב שהביא להאי עובדא חד בר נש קם עם חברוי בשוקא וכו' ופי' שם להא דקאמר אוחרנא ייתי עלוי סהדי פ' נעמיד עדים על הודאתו שיודה בפניהם שהמשכון זה הוא בידו ושהוא שוה ב' דינרים ואח"כ ישבע הלוה שאינו חייב לו אלא דינר ויוציאנו מידו. וא"צ לזה דמבואר הוא כדפרישית ולענין הכוונה חדא היא. ולדינא מבואר הוא בחה"מ סי' ע"ב דנאמן המלוה כדלעיל ועיין עוד מזה בפרק דלקמן הלכה ב':

שמואל אמר שאין השבועה זזה מביניהן וכו'. כדאמר שמואל נמי התם דף מ"ג ע"ב דאסיפא דרישא קאי והמסקנא כרב אשי דמי נשבע תחילה וכו' כדפרישית במתני' רב הונא בשם רב אמר אנת לית ידע אהין ידע. מה דפרישית בפנים הוא מפי' הרמב"ן ז"ל כפי אשר ראיתי בחידושיו כ"י ומביאו הרא"ש ז"ל בפרקין. וכתב שם ומוחלפת היא שיטה זו דמאי תמן הכא בשמעתין ומאי הכא תמן אלא שזה דרך הירושלמי בכמה מקומות לפי שבמקום אחר נשנית השיטה ובלשונה נכתבה כאן. עכ"ד. ובודאי לישנא דתמן והכא לא דייקינן בש"ס הזה ולמאן דמרגלא בפומיה ותני וגמיר וסביר ביה במחזה שדי בכמה וכמה מקומות יחזה וכהני אשלי רברבי וביחוד האשל הגדול הרמב"ן ז"ל דהוה פקיע ביה ובכמה מקומות האיר עינינו זכרונו לברכה. אמנם האמת יורה דרכו דאלו הוא ז"ל הראה לנו מקומו היכי תנינן בהאי ש"ס דינא דמנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור שפיר הוה ואנן במסכינן חפשנן בתר האי דינא בכל הש"ס הזה ולא אשכחן ואיפכא אשכחן אליבא דרב הונא גופיה דגרסינן לעיל בפ' הגוזל בתרא הלכה ז' הוצאתי מן הכיס ונתתי לך והוא אומר איני יודע רב הונא אמר אומרין לו את לית ידע אהן ידע. והיינו רב הונא דבבלי כדפרישית שם דרב הונא ורב יהודה דאמרי תרווייהו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב והשתא היכי מפרשינן להא דפריך והכא את אמר הכין ואם שהוא ז"ל נטה קו לפרש אליבא מאי דקי"ל כר"נ ור' יוחנן דאמרי פטור מ"מ הא גברא והא תיובתא דרב הונא הוא דאמר חייב וה"נ א"ר הושעיה הכא לעיל ריש פ' הבית והעליה על היה אחד מהן מכיר וכו' ז"א ששולטת היד מצד א' כלומר כל מי שאומר אני יודע ידו על העליונה ע"ש. ובשאר דוכתי לא תמצא עוד מהאי דינא בהאי תלמודא וכן לא מצינו לפרש דהאי תמן ארב הונא דהגוזל קאי דהא ודאי ליתא דהתם טעמא דברי עדיף וכן הכא דהלוה טוען ברי לי שהי' שוה כך וכך יותר מדמי החוב. וגם במה שפי' הוא ז"ל בענין חילול שבועה נראה דוחק ולא מצינו שנשתמש הש"ס הזה בלשון חילול לענין חלות השבועה ובפרקים הקודמים לא תמצא כ"א לשון חלה השבועה או לא חלה וכן בכולה מסכת דנדרים ונזיר אשר על כן נראה לדעתי הקלושה לפרש בענין אחר דאדלעיל קאי ואליביה דרב גופיה הוא דפריך דקאמר מי נשבע ארישא קאי דהמלוה נשבע ונוטל אע"פ שמן הדין היה להלוה לישבע וליפטר ושדיוה אמלוה שהוא ישבע ויטול כדפרישית בפנים והשתא פריך הא תמן גבי הא דאמרן דאם המלוה אומר איני יודע כמה היה שוה יותר אמרינן דיפה כחו של הליה מחמת דטוען ברי וזה אומר איני יודע ומשלם להלוה בלא שבועה והכא את אמר הכין בפירושא דמתני' דמגרעינן כחו של הלוה ואע"פ שמן הדין הוא שלא להוציא מידו ולכל הפחות יפטר בשבוע' להחזיק במה שבידו ואכתי לא הוי ברירא ליה להמקשה טעמא דמתני' עד לבתר דשני לה. ומשני תמן בדינא דמתני' יש חילול שבועה כדמפרשינן בפנים דבאמת הדין הוא שישבע הלוה ליפטר אלא שחששו חכמים משום חילול שבועה דשמא ישבע ויוציא הלה את הפקדון ונמצא שם שמים מתחלל אבל הכא גבי דיניה דרב דהמלוה אומר איני יודע כמה אין כאן חילול שבועה כלל דהא מחויב המלוה שבועה ואינו יכול לישבע וכיון שכן אמרינן דברי דהלוה עדיף ונוטל בלא שבועה ונמצא שלא יבא כאן לידי חילול שבועה. זה הנלע"ד בפשיטות פירושא דהאי סוגיא ועיין בקונטרס אחרון סי' ה':

סליק פירקא בסייעתא דשמיא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף