מראה הפנים/פסחים/ג/ה

מראה הפנים פסחים ג ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מותר להאכילו לכלבו. ע"כ היינו שהכסיפו אליבא דר' יהודה דס"ל אינו אסור אלא באכילה ומותר בהנאה. אבל שיאור דר' יהודה לר' יהודה הא קתני ישרף וזהו דמייתי להא דרב לעיל ריש פ' כל שעה. ולא נ"מ לדידן מאחר דאיפסקא הלכתא כר"ע דברייתא והיינו חכמים דמתני' אתיא דר"א בר' צדוק כר"ג וכו' כמה דתימר הלכה כר"ג וכו'. זהו לשיטתא דהאי תלמודא בדר"ג דפ"ק אבל לשיטת הבבלי דאיפסקא הלכתא בפ"ק דלא כר"ג אלא כר' יהודה דהתם א"כ אין הלכה כר"א בר' צדוק דהכא דבשיטתיה דר"ג קאי דלעולם מחלקינן בין חרומה לחולין בענין הביעור ואף שהן ב' הפכים דלר"ג בפ"ק החולין נאכלין כ"א כל ד' והתרומה כל חמש. וכאן אליבא דר"א בר צדוק התרומה מתבערת מקודם דביעור דחולין ומ"מ בענין שמתבערין בזמנים הנפרדים בחדא שיטתא קאי. ומכאן הוא דלמד הרמב"ם שחזר בו בפירושו שבמשנה שפסק הלכה כר"א בר צדוק וזהו ג"כ דעת הרי"ף ז"ל והראב"ד בהשגה בפ"ג מהל' חמץ בהל' ב'. וטעמיה דהרמב"ם דפסק שם כמשמעות דברי ר' אליעזר איש ברתותא דקאמר מבערין הכל מלפני השבת דאף החולין בכלל ולא כפי' הרי"ף. וזה מוכרח מהכא וכדאמרן דלפי שיטתא דהכא דאיפסיקא הלכתא בפ"ק כר"ג הוא דהלכה כר"א בר' צדוק ואינו כן למסקנת הבבלי. וכן השיג בעל המאור על הרי"ף ומביא בסוף פרקין להא דהכא ולא השיב הרמב"ן בזה כלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף