מראה הפנים/עבודה זרה/ב/ד

מראה הפנים עבודה זרה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נודות הנכרים גרודות וכו'. בתוספתא גריס כמו שהבאתי בפנים ובסיפא בקנקנים גריס התם סתמא קנקנים של נכרים חדשות מותרות וישנות אסורות והש"ס מפרש לה הכא חדשות אע"פ שהן זפופות מותרות וישנות אע"פ שאינן זפופות אסורות וכדמפרש ר' אבהו טעמא דרישא דקנקנים קילי בחדשות ומזופפות משום שאיו דרכן לתת לתוכן חומץ של יין בשעה שזופתין אותן ולפ"ז בסיפא טעמא דהואיל וישנות הן הכניס הנכרי לתוכן יין ובלעי אע"פ שאין מזופפות. ונוטה גירסא דהכא במקצת לפי' ר"ת בתוס' ד' ל"ב ע"ב ד"ה כך היא גירסת הספרים בענין דמחלק בין נודות לקנקנים אלא דהוא ז"ל השוה שם גי' הברייתות להתוספתא ושם גריס בברייתא דקנקנים חדשים מותרין וישינים ומזופתים אסורים ופי' חדשים מותרין דודאי לא נתן הנכרי בהם יין מעולם כי מאחר שאינן זפותין אלו היה נותן בהן יין היה מינכר וישנים כשהן זפותין הן אסורין ואפי' נראין חדשים כי שמא נתן בהם הנכרי יין ואינו מינכר וכו' ופירושא דהכא להתוספתא סותר פירושו. ודעת הרמב"ם ז"ל כדעת פי' הר"ר אליהו שהביאו התוס' שם דלא מחלק בין נודות לקנקנים כפי אשר פי' שם ליישב גי' הספרים וכך הם דבריו ז"ל בפ' י"א מהל' מ"א הל' ט"ו ע"ש בדין נודות הנכרי וקנקניהם וכו' דבזה הכל במכניס לתוכן לקיום תליא מילתא. ובדין הלוקח כלים מן הנכרי שכתב בהל' י"ז נמי לא חילק בין נודות לקנקנים שסתם וכתב הלוקח כלים חדשים שאינם מזופתים מן הנכרים נותן לתוכן מיד ואינו חושש שמא נתן בהן י"נ ואם היו מזופתין מדיחן ואע"פ שהן חדשים. וזהו כגי' הברייתא דסיפא התם בדף ל"ג ע"א קנקנים של נכרים חדשים גרודים מותרין. כיון שאין מזופתין. ישנים ומזופפין אסורין. כלומר או ישנים או מזופפין וזהו כפי' רש"י ז"ל בזה אלא שאין דעתו ז"ל לחלק בין נודות לקנקנים מטעמא דאמרן דאם מכניסין בהן לקיום שוין הן לדינא וכן איפכא אם אין מכניסין בהן לקיום והחשש משום זפת הוא ג"כ שוין הן ויש סיוע לזה מדקאמר הכא טעמא אני עמדתי על זפת של קנקנים וכו' משמע הא במקום שנותנין לתוכן שוין הן לנודות וכן בכל חששא דאיכא למיחש במזופתין כך נראה לדעתו ז"ל ועיין בכ"מ בהל' י"ז ואין להאריך:

על ידי זפת הן בולעות. ולא קיימא המסקנא הכי לקמן דהא ר' יוחנן קאמר דמהני אם מכניסן לאור ולדעת ר' חייה בשם ר' יוחנן בשעה שמשחיל את זיפתן מהני ע"י האור וזהו כרב אשי התם בדף ל"ג ע"ב בהא דר' יוחנן לא תימא עד דנתן אלא אפי' רפאי מרפא אע"ג דלא נתר והרשב"א ז"ל בתה"א בית ה' שער ה' הביא לזה וכתב נראה לי דבקנקנים דמכניסן לקיום מיירי והכי פירושא דאינהו בעי מיניה קנקנים המכניסן לקיום אם מזופתין ונקלף זיפתן במה תהיה טהרתן ובחדשים קבעו מיניה ואמר להן מותרין לגמרי בלא שום הכשר דהא לא נשתמשו בהן ביין כל עיקר וסמכינן בהא אהכרת העין שלא נכנס בהן יין כלל וה"ק להו ומה אם בשעה שאינן זפופות אנו סומכין על הכרת העין שלא להצריכן שום הכשר ואע"פ שאם נשתמשו בהן לא היה שום דבר מפסיק בין היין לקנקנים ובודאי בולעין הן במזופתין ונקלף זיפתן וניכר שלא נתנו בהן יין לכ"ש שאפי' את"ל שנתנו בהם יין אין בהם איסור כל כך שהרי זיפתן מפסיק וחוצץ ועומד בפני היין וכשבאתי אצל חבירי אמרו לי ע"י זפת הן בולעות לומר דבשעת זפיתה נותנין בהם יין ובכי הא אין סומכין על הכרת העין דודאי נכנס בהן יין כיון שמכניסין אותן לקיום אבל שאינן זפותין מותרין לפי שאינו ודאי שנתנו בהם יין ואם נתנו בהן ניכר בהם היין זהו שנראה לי בפירושו ואלו היה דעת הירושלמי שע"י הזפיתה בולעין יותר אין משגיחין בו לפי שאין שיטת גמרתינו הולכת בכך עכ"ל. וכבר כתבתי דאף אם נפרש כפשטה מסקנת ר' יוחנן דלקמן עולה כשיטת הש"ס דילן והשתא האי קנקנים במה היא טהרתן כאידך במה טהרתן דלקמן הוא דמשמע דלאו בחדשים איירי אלא דר' יוחנן פליג על חביריו דר"ע כמבואר:

כנס הנכרי לתוכן מים וכו'. גי' זו משובשת וה"ג בתוספתא שם שכנסו בה נכרים מים מותר ישראל להכניס לתוכו יין ושכנסו בה נכרים יין ישראל ממלא אותה מים ג' ימים מעת לעת ומכניס לתוכה יין ואינו חושש ושכנס בה נכרי יין וישראל ציר ומורייס מותר ישראל אחר להכניס לתוכה יין. והתוס' שם קיימו להגי' וישראל ציר וכו'. וגי' דהכא ישראל כונס לתוכן ציר וכו' כגי' הברייתא דתני רב זביד בר הושעיה התם. ומיהו שמעינן מהני ברייתות דדוקא מילוי מים ג' ימים מעל"ע בעינן ולא כדאמר הכא לעיל דאחר שנתן לתוכן ג' פעמים יין הקנקנים מותרין וההיא אליבא דר' יעקב בר אחא איתמר ואפשר היה דעתו לחלק בין הכניס לתוכן יין שאסור בשתיה ומותר בהנאה דבהא מיירי ובין יי"נ ואפ"ה לא אשכחן דמחלקינן לענין זה. ובב"י בסי' קל"ה בשם הרמב"ן כתב על זה דבר חדש הוא ולא מצינו לו רגלים בגמרא שלנו ולפיכך אין להקל ולהורות כן עכ"ל ואפשר דהכא נמי בדיעבד קאמר וכמ"ש שם בשם א"ח דבדיעבד למדו מכאן:

הא לכתחילה א"ל אסור. נראה דזה הוא לפי הגי' דלעיל דלא גריס בברייתא ממלא אותה במים ג' ימים מעת לעת אבל לפי גי' התוספתא שהבאתי לעיל קתני בהדיא דמותר לכתחילה בכך כדאמר ר' ירמיה התם דף ל"ג ע"א כך הורה ר' אמי הלכה למעשה ממלאן מים ומערן וכו' מעת לעת:

הורי באילין פיתרייא רברבייא וכו'. בכלי חרס מיירי דאע"פ שאינן זפותות בולעות וכדמסיק לעיל ואהן כוזא לא בלע והואיל דרברבייא הן מסתמא מכניס לתוכן לקיום והלכך בעי עירוי ג' ימים מעת לעת כדאמרינן התם בפ' בתרא דף ע"ד ע"ב ומודה רבי בקנקנים של נכרים שהן אסורין ומה הפרש וכו' זה מכניסו בקיום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף