מראה הפנים/סנהדרין/ז/יא

מראה הפנים סנהדרין ז יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וניתני שלשים ושבע כריתות בתורה. כדפרישית והיינו קושיא ופירוקא דהש"ס בכריתות שם ע"א. ויש לפרש דדוקא שלשים ושבע קאמר והאי ש"ס לשיטתיה אזיל למאי דקאמר בפ' כלל גדול על הא דמני השוחט ר' שמעון בן לקיש אמר לית כאן שחיטה שחיטה תולדת חבורה היא ולמה תנינתה עמהון אלא בגין דתנינן סדר סעודה תנינתה עמהון. וכלומר דודאי שוחט מלאכה היא להתחייב עליה אלא דקשיא ליה דהא מנינא דאבות מלאכות דתני התם לאשמעינן דאם עשאן בהעלם אחד חייב על כל א' וא' וכיון דשוחט תולדה דחבורה היא דמפרק הוי ותולדה דדש הוי וכבר תני לה הדש וא"כ לענין מנין חטאות למה תנינתה להשוחט ומשני בגין דתנינן סדר סעודה תני להשוחט עמהן נקטינן מיהת דלהאי סברא דשוחט תולדה דמפרק הוי לא משכחת לה לכולהו בהעלם אחת אלא ל"ח חטאות דכי עביד לכולהו עביד נמי דש ושוחט מעין מלאכה דדש וכבר מתחייב משום דש והיינו דקאמר הכא להאי שיטתא וניתני עוד שלשים ושבע כריתות וכלומר לענין מנין חטאות וכדמפרשינן למתני' דכריתות דג"כ מנינא אתא לאשמעינן לחילוק חטאת וכבר חשיב התם במתני' להמחלל את השבת וא"כ לענין הוספה למנין חטאות אין כאן אלא שלשים ושבע דהא בין כולהו ליכא אלא ל"ח חטאות כדפרישית להאי שיטתא ועיקר הקושיא לענין הוספה למנין חטאות הויא כעין דמקשה התם ומשני דחילוק חטאות לענין שבת לא מצי למיתני הכא כמבואר בפנים. אבל שיטתא דתלמודא דילן שוחט לכ"ע משום נטילת נשמה מיחייב כדאמר בפ' כלל גדול דף ע"ה ומשכחת להו ל"ט חטאות. ורש"י ז"ל פי' בכריתות שם בהא דמקשי אמרי שבת מ' חסר אחת הוויין. ליתני ע"ה כריתות. ורבים מתקשין בדבריו דהא במתני' תני לה המחלל את השבת ולא הוו אלא ע"ד ונראה דהא בלאו הכי קשיא דע"כ הני דשבת לענין חילוק חטאות הן ואמרי' שם לעיל למסקנא דבמתני' דכריתות לא הוי אלא ל"ג לענין חטאות וא"כ בצרי להו טפי אבל הנכון דכוונת רש"י ז"ל לא על ענין הקושיא דשבת בלחוד אלא כלל בדבריו כפי כוונת קושית הש"ס דקאי נמי על ע"ז כדמוכח מדלקמיה התם בענין זה דקאמר וכן אתה מוצא גבי ע"א דקתני שגגת ע"ז וזדון עבודות וכו' ע"ש וכלומר דלאחר דמשני ליה דלא קתני במתני' אלא שגגת שבת וזדון מלאכות מייתי ראיה דכן מצינו במתני' דגבי ע"ז לא קחשיב אלא לחדא והיינו בשגגת ע"ז וזדון עבודות ולא חשיב זדון ע"ז ושגגת עבודות דהוו טפי ורהטא דסוגיא הכי מיתפרשא דלמאי דס"ד למיתשב לשגגות מלאכות בשבת ולשגגת עבודות בע"ז א"כ הוו ע"ה בין הכל למנין חטאות דהא בע"ז איכא ארבע עבודות שמתחייב עליהן קרבן זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה וזהו למאי דקי"ל עקימת שפתיו לא הוי מעשה וכדחשיב הרמב"ם בריש פ"ז משגגות ובאומר לו אלי אתה לא מתחייב קרבן דעקימת שפתיו הוי וכדכתב בהל' עובד כוכבים אבל למאי דס"ד דסוגיא דהתם אתיא למ"ד עקימת שפתיו נמי מעשה הוי כדאיתא התם בסוגיא לקמן ועוד דאפי' למאי דקי"ל דבאלי אתה לא מיחייב בקרבן אכתי משכחת לה חמשה בע"ז כגון בפעור ובמרקוליס דמתחייב בעבודתה כדרכה ובד' עבודות וא"כ הוו חמשה בשגגות עבודות לכל אחת וע"ז גופה כבר תני במנינא דמתני' וא"כ טפי להו ארבעה ובין הכל ע"ה הוו לענין חטאות ל"ג דמתני' וד' דע"ז דהוספה ול"ח דשבת דהוספה וכוונת רש"י לפי ס"ד דהמקשה דקאי נמי אע"ז והיינו דמקשה משבת ולא מקשי מע"ז דתני לה כמתני' קודם משבת וליקשי אמאי קחשיב לה בחדא אלא ודאי כוונת המקשה על שתיהן ונקט בלישני' שבת משום דהוי מנינא טובא והה"ד על ע"ז וכן משני ליה הש"ס אתרווייהו:

אזהרה למקלל אביו ואמו מנין איש אמו ואביו תיראו. בת"כ פ' קדושים דריש לה מאלהים לא תקלל ומייתי ליה בבבלי פרקין דף ס"ו ע"א אם אינו ענין לגופו תנהו ענין לאביו ועיין לעיל הלכה ח' ד"ה וכר' ישמעאל. ואפשר דהכא דריש הכי מדהוקש מורא האב למורא המקום וכן קללת האב לקללת המקום כדדריש לה בת"כ ריש הפרשה שם וכתיב אזהרה אלהים לא תקלל וכן דריש לה בהאי תלמודא פ"ק דקידושין:

מה טעמא דר"מ וכו'. בפרק אלו נערות בארתי מה בין שיטתא דהאי תלמודא לבין שיטתא דתלמודא דילן ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף