מראה הפנים/נדרים/ח/א

מראה הפנים נדרים ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קונם מתענין שעות. בבבלי פרק קמא דתענית דף י"ב אמר רב חסדא הא דאמר מתענין לשעות והואי שלא טעם כלום עד הערב א"ל אביי הא תענית מעלייתא היא לא צריכא דאימלך אימלוכי ופי' רש"י ז"ל כלומר לא היה בדעתו כלל להתענית אלא אתא ליה טרדא ולא אכל עד חצי היום ואמר הואיל והתעניתי עד חצי היום אתענה כל היום ע"כ ומשמע דתענית גמור הוא להתפלל ענינו וכן כתב הר"ן והר"ש בשם הרמב"ן ז"ל דתענית גמור הוי מכיון שקבל עליו התענית קודם שעות התענית וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' תעניות הלכה י"ג בחלוקה זו אבל דעת הרא"ש ז"ל דאפילו בזה שהתענה כל היום צריך שיקבל עליו התענית מאתמול וכן כתבו התוס' בע"ז ד' ל"ד ומפרש הא דקאמר דאימלך אמלוכי כגון שקיבל עליו מאתמול להתענות עד חצי היום ושוב נמלך להשלים כל היום וכחב עוד שם הרמב"ם וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום הרי זה תענית שעות וזה כדעת רבי יונה דהכא וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל ורוב המפרשים דהרי מסוגית הבבלי לא משמע הכי שהרי והוא שלא טעם כלום עד הערב קאמר ואמר עלה אביי הא תענית מעלייתא משמע בשלא אכל כל היום מיירי והמרדכי הביא שם בשם ראבי"ה להשוות הסוגיא דהבבלי עם דהכא וה"פ דאביי קס"ד דרב חסדא קאמר שלא טעם כלום כל היום ולפיכך הקשה הא תענית מעלייתא הוי ומשני ל"צ דאימלך אימלוכי לאחר שאכל ושתה כבר בו ביום קיבל עליו תענית שעות ולא ליטעום כלום עד הערב ואשמועינן רב חסדא שגם זה בכלל מתענין לשעות ומתפלל ענינו עכ"ל והרא"ש שם כתב להשוות השיטות לדעתו ז"ל דהא דקאמר ר"י ורבי יונה הכא דמתענין לשעות לאו לענין תפילת תענית קאמר אלא לענין זה שצריך לקיים נדרו דלא תימא דלא מיקרי נדר כיון שלא קיבל עליו התענית יום שלם קמ"ל עכ"ל ולפענ"ד נראה דגם הרמב"ם מודה בחלוקה זו דאם אכל ושתה ואח"כ קיבל עליו התענית עד הערב דאינו מתפלל ענינו ולא כדעת הראבי"ה ולא מיקרי תענית אלא לענין שצריך לקיים נדרו וזה מוכרח מדבריו מדלא כללן לב' החלוקות בחד בבא אלא אחר שכתב כיצד הרי שהיה טרוד בחפציו ולא אכל עד חצות ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום ה"ז מתענה אותן שעות ומתפלל ענינו ואח"כ כתב וכן אם אכל ושתה כו' הרי זה תענית שעות סתם משמע דמודה בזה דלא הוי תענית אלא לקיים נדרו ובחלוקה ראשונה דעתו כדעת הרמב"ן ז"ל וכפי פי' רש"י כמבואר וכמ"ש שם בפירוש שהרי קיבל עליו התענית קודם שעות התענית. והב"ח בסי' תקס"ב כתב וז"ל וראבי"ה הלך בשיטת הרמב"ם והשוה יחד הירושלמי והבבלי ע"כ ולפי מ"ש לא הלך ראבי"ה בדרך הרמב"ם במ"ש אע"פ שאכל ושתה כבר הוי מתענין לשעות אם לא טעם כלום משעה שקבל עליו ומתפלל ענינו כיון שסיגף עצמו קצת ואין כן דעת הרמב"ם וכן לא משמע מהכא כן בהדיא דלענין זה נמי תענית הוי:

ושכח ואכל כזית איבד תעניתו הר"ן ז"ל כתב שם בשם הרא"ה ז"ל לפי גירסתו כאן ושכח ואכל כבר איבד תעניתו ופי' דוקא בשאכל ככותבת שכן שיעור אכילה לתענית ומיום הכיפורים ילפינן לה עכ"ל והריב"ש בתשו' סי' רפ"ז נתן טעם לזה דאע"ג דבעלמא שיעור אכילה בכזית הכא שנדר להתענות וכל שלא אכל ככותבת מעונה הוא והעלה שם שאפי' אכל במזיד פחות מכותבת לא איבד תעניתו אלא שעשה איסור אבל רוב המפרשים הסכימו כפי גירסת הספר שלפנינו ואכל כזית:

והוא שאמר יום סתם. כן פסק הרי"ף ז"ל בפ"ק דתענית וכן דעת הרמב"ם ז"ל בסוף פרק ד' מנדרים:

הא מטעמיתה אין בה לא משום ברכה. בבבלי פ"ב דברכות דף י"ד מפרש עד רביעי' ומשמע מדברי הרי"ף ז"ל תענית שם דבין אברכה בין אהפסד תענית קאי ודוקא טעימה בלא בליעה ועיין בטא"ח סי' ר"י וסי' תקס"ז:

נדר להתענות ונמצאו ימים טובים ושבתות לוקה ואינו צריך היתר חכם. והא דתנן בפרק דלקמן הלכה ו' פותחין בשבתות ויו"ט כו' אלמא דצריך התרה התם בנדר גמור מיירי שאמר הרי עלי אבל הכא מיירי שלא הוציאו בלשון נדר ממש אלא בקבלת תענית בעלמא וא"צ שאלה כלל וכדמחלק הרמב"ן ז"ל הביאו הרא"ש ז"ל בסוף פרק דלקמן והטור י"ד סי' רט"ו וכן נראה מדברי הרא"ש ז"ל שם שמפרש להאי לוקה דאמר הכא לוקה מכח מרדות מדרבנן ש"מ דלאו נדר ממש קאמר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף