מראה הפנים/כתובות/ט/ו

מראה הפנים כתובות ט ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ולא לבאים ברשותי. לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל שפוסקים דלגבי יורשים דוקא מהני נאמנות ולא לגבי לקוחות הא דקתני הכא לבאים ברשותי לאו דומיא דהני אחריני שפירשנו לעיל שהם לקוחות אלא הם אפוטרופי' שמנה על נכסיו או נתן נכסיו במתנת שכ"מ דכיורשים שויה רבנן כן פי' הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל:

אבל אם עשת אפטרופא לאחר מיתת הבעל היורשין משביעין אותה. וכ"כ הרא"ש ז"ל פירושא דמתני' כר' יונה דהכא דהלכה מחבר בעלה קאי אהיכא דפטרה מן השבועה ממנו ומיורשין ואפילו הכי היורשין משביעין אותה על אפיטרופא שמינוה על נכסיהן אבל לא במה שנתעסקה בין מיתה לקבורה לצרכי המת וכתב עוד ובירושלמי מוכיח קצת דאפי' נתעסקה בין מיתה לקבורה בשאר דברים שאינן לצורכי המת אין משביעין אותה דגרסינן ר' יונה ור' יוסי תריהון אמרין וכו' אבל לפום גמרא דידן דמייתי עלה הא דנהרדעי משמע דאיירי דוקא בצרכי המת עכ"ל ואפשר מדקאמרי סתם בנכסים שנשתלטה בהן לאחר מיתת הבעל למד הוא ז"ל לומר כן ואפשר לפרש טעמא דהכא שאם אתה אומר שמשביעין אותה על שארי דברים אף היא לא תמכור לקבורה וכדמסיק טעמיה דבר קפרא שלא תהא מניחתו וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות שותפין הלכה ד' שכתב וכן אם נשאה ונתנה בין מיתה וקבורה אין משביעין על זה שנשתמשת בין מיתה לקבורה שאם אתה אומר שתשבע על זה לא תמכור לקבורה ונמצא המת מתנוול עכ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף