מראה הפנים/כלאים/א/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תמן ע"י שהוא נותן זה בצד זה וכו'. התי"ט הביא לזה בשם העתקת הר"ש וסיים כפירושו והיינו שסובר ר' יהודה דדווקא היכא שע"י ההרכבה הן מתאחין ונעשה על ידיהן פרי או ירק משונה בהו אסרה התורה משום כלאים וזה דוקא באילן ואילן או ירק בירק אבל ירק באילן שאינן מתאחין להשתנות ולעשות ירק או פרי אחר אע"פ שיונקין זה מזה לא אסרה התורה עכ"ל ודברים אלו קשי הבנה המה אבטיח ותפוח ירק באילן הוא וקאמר הן מתאחין ונעשין כלאים אלא עיקר הדברים כך הן דר' יהודה מחלק בין נוטל זרע ממעי הירק וזרע ממעי התפוח ונותן זה בצד זה דאז מתאחין הן הירק באילן ונעשין כלאים ובין נוטל הירק הנטוע וגדל כבר ומרכיבו באילן דבהא ס"ל לר' יהודה שאינן מתאחין זה עם זה וכדפרישית בפנים:

ותני ממין שאין מרכיבין עץ סרק ע"י עץ מאכל וכו'. הר"ש והרא"ש ז"ל בהלכות קטנות הביאו לזה וכ"פ הטור י"ד סי' רנ"ה דעץ סרק באילן מאכל ג"כ אסור והרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' כלאים הל' ה' כתב כלאי האילנות הרי הם בכלל שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ה"ז לוקה. מן התורה בכ"מ וכו' ולא הזכיר מאילן סרק כלל ואם נפרש דבריו דבדוקא נקט מאכל במאכל היה קשה הלא ברייתא ערוכה היא בת"כ ובלי שום חולק דאפי' סרק במאכל בכלל הוא ואם נאמר דאורחא דמילתא נקט שאין דרך להרכיב כ"א אילן עושה פרי בעושה פרי להוציא ממנו פרי אחר כדקחשיב הכא לעיל סוף הלכה ד' מ"מ אכתי טעמא בעי למה השמיט דין סרק באילן מאכל והכ"מ דקדק שם למה השמיט דין ירק בירק דמתני' ותירן דלא קחשיב אלא דברים דלוקה עליהן בכ"מ בין בארץ בין בחו"ל לאפוקי ירק בירק דבח"ל מישרא שרי ובהך דהשמיט אילן סרק באילן מאכל לא דקדק כלל ושמא הוה ס"ל להרמב"ם דמהאי ברייתא דת"כ לא ילפינן מידי משום דבענין הדרשה מאת חקתי תשמרו לא אתיא אלא כר"א דס"ל דב"נ הוזהרו על הרכבת כלאים כדמוקי לה ר' יונה הכא דר"א היא ואע"ג דר' יוסי דקאמר ד"ה היא לא סמיך אלא אדר' יונה משום דאתיא כשמואל בבבלי סנהדרין (דף ס) דדריש הכי אליבא דר"א חקים שחקקתי לך כבר והוא ז"ל פסק בפ"י מהל' מלכים כרבנן דלא הוזהרו ב"נ על הכלאים ואין נהרגין עליהן כ"א אסורין בהרכבת אילן מפי הקבלה בלבד כמו שזכרתי מזה לעיל בהל"ב ד"ה תני גוי שהרכיב וכו' והלכך לא למד גם לאילן סרק במאכל מהאי ברייתא כ"א הרכבת אילן דלוקה ישראל עליהן בכ"מ סמיך אסתמא דהש"ס בקידושין (דף לט) דמקיש הרכבה להרבעה והיה מפרש להמתני' אין מביאין אילן באילן היינו אילן מאכל באילן מאכל כך היה נראה לדעתו אם הא דנקט אילן מאכל במאכל בדוקא הוא ובענין מה שהביא הכ"מ לקושית התוס' דחולין עיין לקמן:

תני בשם ר"א מותר הוא גוי לזרוע וללבוש כלאים וכו'. הך ברייתא דר"א מיתניא נמי שם (בדף נו) והך טעמא דמפרש למה מפני שכתוב בו למיניהן נמי אתיא כהאי דר' יונה דלעיל וכשמואל דהתם דהואיל וכתיב בהן למיניהן א"כ נצטוו על הכלאים ודרשינן אליבא דר"א את חקתי תשמרו חקים שחקקתי בעולמי מכבר ומהקישא דבהמתך ילפינן דבהרכבה דוקא מישתעי כדלעיל והיינו דפריך עלה והרי דשאין וכו' דעל ב"נ מיתפרשא כמבואר ועיין בדיבור דלקמן:

והרי דשאין כתיב בהן למיניהן וכו'. הכא מתרץ לה בפשיטות משום דלא כתיבא בצוואה וא"כ לא מצינן למילף מלמינהו דבהוצאה דהוזהרו ב"נ על הרכבת ירק בירק לר"א ובבבלי חולין (דף ה) בעיא דרבינא הוא דבעי לר"ח בר פפא דקאמר התם דנשאו דשאים ק"ו בעצמן וכו' הרכיב שני דשאים זה ע"ג זה מהו וכו' ועלתה בתיקו והתוס' שם הקשו הא מתני' היא הכא אין מביאין ירק בירק וכו' והן הן דברי הר"ש בכאן ותרצו כמה כך הו דר' יהודה מחלק בין נוטל זה דאז מתאחין הן הירק באילן ומרכיבו באילן דבהא ס"ל לר' יהוד תני מ ין שאין מרכיבין עץ סרק ) הביאו לזה וכ"פ הטור י"ד נ ז"ל בפ"א מהל' כלאים הל' ה' כתב כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון ה"ז לוקה מן התורה בכ"מ וכו' ולא נקט מאכל במאכל היה קשה הלא בו תרוצים והעיקר הוא מה שתרצו דלבני נח קא מיבעיא ליה דהכין מוכח להדיא מסוגיא דהכא אלא דהכא נשנית בקושיא ותירוצא בפשיטות והתם בעיא היא ולא איפשיטא ומיהו הכל אליבא דר"א מיתפרשא כמבואר בפנים ומוכחא מהסוגיא והלכך לא הביא הרמב"ם בהל' מלכים שם בענין איסור הרכבה לב"נ כ"א הרכבת האילן דהא בענין אזהרה לא קי"ל כר"א כ"א האיסור מפי הקבלה הוא ולא למדנו לאיסורא בבירור כ"א בהרכבת האילן דהתם ספיקי מספקא להו והכא אמרו בפשיטות דלא ילפינן אלא מלמינהו דצוואה אפי' בר"א. ולפי הך סבר' דממה שנאמר בהוצאה לחוד לא ילפינן מידי היה אפשר ליתן טעם לדעת הרמב"ם גם בענין שהשמיט אילן סרק במאכל כמוזכר לעיל בד"ה תני מנין וכו' שהרי אילן סרק ג"כ לא נאמר בצוואה אלא הארץ היא שהוסיפה כדקאמר הכא וכן הוא בבראשית רבה פ' ה' אלא שנשתנית קצת הנוסחא שם ומבואר הוא דלישראל לכ"ע ילפינן מלמינהו לענין הרבעה ולענין הרכבה כדכתבו התוס' בסוף פרק שור שנגח את הפרה וא"כ אילן סרק אינו בכלל שלא נאמר בו אלא בהוצאה ועי' לעל דאכתי יש להסתפק בדעת הרמב"ם בענין זה ובמ"ש בפ"א דכלאים בהל"ג אסור לזרוע כלאים לעכו"ם ומותר לומר לעכו"ם לזרוע לו כלאי זרעים יתבאר מזה בסוף מס' ערלה בס"ד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף