מראה הפנים/יבמות/ז/ד

מראה הפנים יבמות ז ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם בבת כהן כו'. ורש"י ז"ל פי' בדף ס"ט ע"ב גבי הא דאמרי' הוכר עובר במעיה חהא מקולקלת למפרע לשלם תרומה שאכלה קרן וחומש דאישתכח דזרה הויא. ותימא הוא דהרי משנה ערוכה היא שם דבת כהן לעולם אינה משלמת חומש ובנשאת לישראל כשר אפי' לר"מ שם אינה משלמת אלא הקרן ומי גרעה השתא דמת והניחה מעוברת ואפי' ביש לה בנים אינה משלמת כדאמר הכא וזה מוסכם הוא כדפרישית וע"כ הא דקאמר תהא מקולקלת על הקרן לחודיה הוא דקאי וצ"ע:

וישלמו קרן וחומש. ומשומרת יבם לא קשיא ליה דס"ל דהא דדרשינן קנין כספו ולא קנין אחיו כדפרישית במתני' אסמכתא בעלמא הוא וכן כתבו התו' ד"ה קנין כספו בשם ר"ת וכמפורש בהדיא בהאי תלמודא פ' אעפ"י הל' ג' וע"ש:

לא כן תני ר' חייא אשתו של חרש כו'. ובתוספתא פ"ט לא מצאתי כן אלא ה"ג בת כהן פקחת שנשאת לישראל שוטה טובלת כו' וכן משמע מהבבלי דמוקי לה בסתם חרש דפוסל דקנייה בתקנתא דרבנן אבל שוטה לא תקינו ליה רבנן נישואין וגי' אחרת היה להש"ס הזה וסובר דהואיל מדאורייתא לאו בר קנין הוא כשוטה דמי ואינו פוסל. וצ"ל למאן דמוקי הכא בחרש יבם שהיא שומרת יבם לו וכדפרישית בפנים דאלת"ה קשיא הא היבם חרש מאכיל ואעפ"י דלא אכלה מעיקרא ללישנ' קמא ואליבא דרב בבבלי פ' הבא על יבמתו דף נ"ז וכן משמע הכא ריש פ"ו סוף הל' א' אליבא דר' יוחנן כמפורש שם ואפילו ללישנ' בתרא או כשמואל דהכא היכא דאכלה מעיקרא מיהת מאכיל יבם החרש וע"ש:

כמי שהביא שתי שערות להאכיל. אם בת ישראל לכהן היא וזה סייעתא לפי' הרמב"ם ז"ל שהבאתי במשנה דספק שהביא כו' אדלקמיה קאי ולענין חליצה אבל בתרומה מאכיל הוא אלא שבחבורו חזר הוא ז"ל מדבריו שכתב פ"ח מהל' תרומות הל' י"א ובח ישראל שנשאת כו' נשאת לבן י"ג ויום א' ספק שהביא ב' שערות ספק שלא הביא ה"ז אסורה לאכול והתיו"ט לא הביא ממ"ש בחבורו דזה עולה כפי' רש"י אלא שרש"י תפס בדבריו קטן שקדש האשה ספק כו' והרמב"ם נקט נשאת לבן כו' ולענין דינא חדא היא דאין קנינו כלום עד שיגדיל כמ"ש שם דנשאת לבן ט' ויום א' אעפ"י שביאתו ביאה אינה אוכלת כו' ומ"ש רש"י ז"ל בגמ' ולא מאכילין לא אבן ט' קאי היינו משום רישא דקאמר פוסלי' וע"כ בבן ט' דהני פסולין מיירי כדמוקי שם דבן ט' כשר מהיכי תיתי דפוסל לפיכך לא ניחא ליה לומר דלא מאכילין עליה נמי קאי דלא שייך גבי הפסול אבל באמת בן ט' אין מאכיל וכמ"ש הרמב"ם שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף