מצודת דוד/שמואל ב/יב

מצודת דוד ‏ שמואל ב יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שני אנשים. על כי רצה שדוד בעצמו יפסוק הדין על עצמו, לזה אמר לו כאלו קובל לפניו על העול הנעשה בעיר, ושהוא יעשה משפט, וכשיפסוק הדין, אז יאמר לו אתה האיש ואף כי הרבה בדברים שאין ענין להם עם דבר דוד, אולם כוונתו היתה להעלים ביותר, לבל ירגיש דוד וישמור פיו מלפסוק הדין:

ג

ויחיה. היה מפרנסה במזון, והיתה חביבה עליו עד שגדלה עמו בחדרו, והוא מדרך מליצה והפלגה (ה) ויחר אפו. כי חשב שאמת הדבר נעשתה התועבה הזאת:

ו

ארבעתים. כמו שכתוב (שמות כא לז): וארבע צאן תחת השה:

עקב וגו'. לזה ישלם כדין התורה:

ועל אשר לא חמל. רצה לומר: ולזה הוא בן מות, על אשר לא חמל על רוב עניו, ולכן חייב מיתה בחק משפט המלך:

ז

אתה האיש. אשר עשה כזאת:

ח

נשי אדוניך. מיכל בת שאול ובמדרש יש (ירושלמי יבמות ב ד, סנהדרין ב ג) שגם נשא רצפה בת איה, פילגש שאול:

ואם מעט. ואם עדיין הממשלה והגדולה ההיא מעט בעיניך, שאל ממני ואוסיף לך כהנה וכהנה, רצה לומר: פעמים כמו שיש לך:

ט

מדוע בזית. רצה לומר: הלא גמלתיך הטובה, ומדוע בזית את דבר ה':

הכית. רצה לומר: צוית לסבב לו המיתה:

בחרב בני עמון. וכפולה חטאתך מאלו הרגתו בחרבך:

י

לא תסור חרב וגו'. ורבים מזרעך ימותו בחרב:

בזתני. להתחלל שם שמים על ידך:

יא

מביתך. אחד מאנשי ביתך יעשה לך הרעה:

לעיניך. על כי ידע מזה ולא היה לאל ידו למחות בדבר, הרי היא כאלו נעשתה לעיניו:

לרעיך. כי אבשלום היה אז מלך כמוהו, ולרעהו יחשב:

לעיני השמש. רצה לומר: בגלוי ובפרסום רב:

יב

בסתר. וחשבת שלא תגלה רעתך:

ואני אעשה וגו'. אשלם הגמול בפרסום רב, ובזה ידעו הכל מעשיך, כי מהגמול ישכילו לדעת העון:

יג

חטאתי לה'. כאומר הנה על הריגת אוריה, עונשי אמורה שלא תסור חרב מביתי, אבל עון בת שבע, הלא לה' חטאתי בזה, והוא רחום יכפר עון:

גם ה'. רצה לומר: לא תחשוב שגמול העונש האמור, שזה הוא לעון הריגת אוריה, לא כן הוא, כי גמול הראוי הוא להיות נפש תחת נפש, אבל רק על מקצת העון שלם ישלם, וגם העביר מחטאתך וכפר מקצתה להיות לך נפשך לשלל ולא תמות:

יד

אפס וגו'. רצה לומר: אבל בדבר הזה דבת שבע, חללת את השם, וגרמת שאויבי ה' הרשעים ינאצו נאצות גדולות בלמדם ממך, ולזה תקבל עליו גמול משלם, וכן הבן הילוד ימות, כי ראוי הוא לגמול המעשה:

טז

ובא ולן. בא מבית האלהים מאשר התפלל בה, ולן כל הלילה מושכב בארץ:

יח

ביום השביעי. לימי החולי, או לימי לידתו:

כי מת. אשר מת:

ולא שמע. בעבור גודל התוגה:

ועשה רעה. רוצה לומר: יחבל בעצמו:

כ

ויחלף שמלותיו. כי שכב ארצה, והיו מעופרים בעפר הארץ:

וישתחו. לברך על הרעה כמשפט התורה:

וישאל. שאל בעבור האוכל, וישימו וגו':

כא

בעבור הילד חי. רוצה לומר: בעבור הילד כשהיה עדיין חי, צמת וגו':

כב

מי יודע. אם כבר נגזרה עליו המיתה, ואולי עדיין לא, וחנני ה' וחי הילד:

כג

אליו. רצה לומר: אל הקבר, בעת אמות:

כד

וינחם. על מיתת הילד:

שלמה וה' אהבו. רוצה לומר: קראה אותו בשתי השמות, שם שלמה, להורות כי שלום יהיה בימיו, וה' אהבו, כמשמעו:

כה

וישלח. אבל ה' שלח ביד נתן, ויקרא את שמו ידידיה בעבור ה', ורוצה לומר: מה שקראה היא שמו בעבור אהבת ה' 'וה' אהבו', קרא הוא שמו בעבור אהבת ה', 'ידידיה':

כו

עיר המלוכה. מקום היכל מלך הסמוך לרבה, ואליה תחשב:

כז

עיר המים. היא עיר המלוכה, והיתה מספקת מים לבני רבה:

כח

על העיר. היא רבה:

פן אלכוד אני. כי היה קרוב הדבר, הואיל ולכד את המים, ורצה לומר: כשאלכוד אני, פן יקרא שמי עלי, ודוגמתו (דברים ח יב): פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך וגו', ומשפטו: כשתאכל ושבעת, פן יהיה רם לבבך:

ונקרא שמי עליה. לאמר יואב כבשה, וטוב בעיני ששמך יקרא עליה, להיות לכבוד ולתפארת:

ל

ואבן יקרה. ובה אבן יקרה:

ותהי על ראש דוד. למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא, כי איך סבל על ראשו משא של ככר:

לא

וישם במגרה. שם משפטם לייסרם במגרה וגו':

והעביר. מהם העביר במלבן, רוצה לומר: בכבשן ששורפים בו הלבנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף