מצודת דוד/משלי/טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מצודת דודTriangleArrow-Left.png משלי TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

מענה. רך הכועס על מי והוא משיב לו מענה רך בזה משיב חמתו מעליו אבל אם ישיב דבר המתעב תעלה את האף להתגבר יותר:

בעריכה

תיטיב דעת. תתקן את הדעת כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות אבל פי כסילים אף דברי אולת ירבו באמרים כמעיין הנובע:

געריכה

בכל מקום. אף אם יסיתו במסתרים מ"מ צופות עיני ה' לראות מעשה הרעים והטובים ולא נכחד ממנו:

דעריכה

מרפא לשון. מי שלשונו רפויה ולא ידבר קשות ורק ידבר רכות היא לו לעץ המגדל חיים אבל המעקם בלשונו לדבר קשות בא שבר ברצונו כי לא יקובל דבריו ולא ימולא רצונו:

העריכה

ינאץ. ימאס את המוסר וממאן לקבלו:

ושומר. השומר בלבו את החכמה יתחכם בסופו:

ועריכה

חוסן רב. מחוזק הוא מאד ולא יחרב:

ובתבואות. בעת בוא בו הרשע נשחת הבית ההוא:

זעריכה

יזרו דעת. המה מפזרים את הדעת ללמד לכל:

לא כן. ר"ל לא כן יחפצו ללמוד כאשר החכמים חפצים ללמד:

חעריכה

תועבת ה'. כשעדיין לא שבו מרשעים ולא התפללו על המחילה:

ותפלת ישרים. השואלים מחילה בעת הבאת הזבח התפלה ההיא היא לרצון לה':

טעריכה

דרך רשע. ההולך לעשות רשע ועם שלא עשאה:

ומרדף. הרודף לעשות צדקה אף אם נאנס ולא עשאה מ"מ יאהב לה':

יעריכה

מוסר רע. יסורים רעים מוכנים לעוזב אורח הנכונה והראוי:

יאעריכה

שאול. הקבר והגיהנם המה נגד ה' ויודע כל אשר בהם ומכ"ש שיודע הוא כל מחשבות לבות בני אדם:

יבעריכה

לא יאהב. בעבור שלא יאהב בתוכחה לזה לא ילך אל חכמים מפחדו פן יוכיחנו:

יגעריכה

לב שמח. שמחת הלב תיטיב מאור הפנים וזהרו ובעבור עצבת לב נשברה הרוח וישפל בעיני עצמו:

ידעריכה

יבקש דעת. יחזר אחר הדעת ללמדה:

ירעה. יעשה את האולת לריע וחבר להיות רגיל עמה:

טועריכה

כל ימי עני רעים. עם כי מצוי לו די מחסורו כי יתקנא בעשירי העם ורעה עינו בשלהם אבל מי שיש לו לב טוב לבל ירע עינו בזולתו ישמח בחלקו וימיו נדמים לו תמיד כימי משתה ושמחה:

טזעריכה

טוב מעט. יותר טוב מעט הון הבא ביראת ה' וביושר:

מאוצר רב. ובו מהומת קול בני אדם צועקים על העושק אשר בו:

יזעריכה

ארוחת. סעודה של ירק במקום שאוהבין אותו טובה יותר מסעודת שור הפטם על האבוס ובמקום ששונאין אותו:

יחעריכה

איש חמה. מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס ישקיט בזה את המריבה:

יטעריכה

דרך עצל. במקום אשר ידרוך העצל ידמה לו כאלו גדר של קוצים לפניו ומעכבו ללכת כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו אבל אורח ישרים הוא להם דרך סלולה וכבושה כי ימצא צדדים לבטל המניעות:

כעריכה

ישמח אב. בראותו אותו במושב החכמים:

בוזה אמו. כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל:

כאעריכה

אולת. כאשר יעשה חסר לב אולת יחשב בעיניו לשמחה:

ואיש תבונה. ישמח כאשר ילך בדרך הישר:

כבעריכה

הפר. מחשבות האדם יופר ויבוטל כשלא יועץ עצמו עם יועצים להמתיק סוד אבל ע"י הרבה יועצים תקום המחשבה:

כגעריכה

שמחה. כל איש ישמח באמרי פיו כי יומתק לו עצת נפשו אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב ור"ל אף אם לא יהיה עצת נפשו בהשכל ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו מ"מ אין כל העתים שוות ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר לא עת עתה לעשות כזאת:

כדעריכה

אורח. שמורה אורח חיים לנפש המשכיל ללכת למעלה אז תשוב אל אלהים למען תסיר הנפש מלרדת אז אל שאול מטה והוא הגיהנם אבל תשוב אל מקורה אשר חוצבה ממנו:

כהעריכה

ויצב. במקומו יעמיד גבול אלמנה אם כי תשש כוחה וחלפה עזרתה:

כועריכה

מחשבות רע. המדבר רכות ומחשבותיו לרעה:

וטהורים. ראוים אמרי נועם להיות טהורים מבלי תערובות מחשבה רעה:

כזעריכה

עוכר וגו'. הבוצע בצע להרבות לו ישחית ביתו כי בא זה ואיבד את זה אבל השונא אף מתנות כי ישען בה' אז המקום יתן לו עוד חיים מה שאין ביד אדם לתת:

כחעריכה

יהגה. טרם יענה יחשוב בלבו מה יענה וע"כ דבריו מעטים אבל פי רשעים ירבה לדבר רעות כמעיין הנובע כי ידבר כל העולה על רוחו ואינו חושש:

כטעריכה

רחוק וגו'. מלשמוע את תפלתם:

לעריכה

מאור עינים. הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות:

שמועה טובה. בדבר חדושי התורה:

לאעריכה

אוזן שומעת. אוזן אשר תשמע התוכחה המביאה חיים סופה תהיה כרוך אחר החכמה ותלין בקרב חכמים לשמוע דבר חכמה:

לבעריכה

פורע. המבטל את המוסר הוא מואס נפשו כי מה ראה שאינו חושש בתקנתה:

קונה לב. יקנה בזה לב חדש ומשכיל:

לגעריכה

מוסר חכמה. היראה תחשב למוסר להאזין חכמה וא"כ היראה היא סבה לחכמה וקודמת לה וכן לפני כבוד על כרחך היה הענוה כי הענוה היא סבה להביא את הכבוד א"כ היא לפניו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף