מצודת דוד/יחזקאל/יג

מצודת דוד ‏ יחזקאל יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אל נביאי ישראל. על נביאי השקר יאמר:

לנביאי מלבם. לאלו המתנבאים לבדות מלבם לאמור שמעו דבר ה' כאלו ה' שלחם:

ג

הוי. יש להתאונן על הנביאים האלה הנבלים אשר הולכים אחר רצונם לומר מה שיש עם רצונם ומה שלא ראו בנבואה:

ד

כשועלים בחרבות. כמו השועלים כשהם בחרבות כשאדם בא בפרצת החורבה אין מי עומד למולו לעכבו מליכנס שמה אבל כלם יברחו דרך פרצה אחרת וכמו השועלים ההם כן היו נביאיך אתה ישראל וכאשר יפרש במקרא שלאחריו:

ה

לא עליתם בפרצות. אתם הנביאים הנבלים לא עמדת' בפרצו' לעכב על האויב לבל יבוא ר"ל לא עמדתם בתפלה לעכב הפורעניות:

ותגדרו. מלת לא משמשת בשתים לומר לא גדרתם גדר במקום הפרצה ר"ל לא החזרתם את ישראל למוטב לעשות תשובה:

לעמוד. למען יכלו עמוד במלחמה מול האויב בעת בוא מה' תשלום גמול העון:

ו

חזו שוא. בשוא נבאו ובכזב קסמו כי גם הקסם לא אמרו באמת:

האומרים. בדבריהם אמרו נאום ה' ולא כן הוא כי ה' לא שלחם:

ויחלו. ר"ל ואיך א"כ מבטיחים תוחלתם אל העם שיתקיים הדבר שאומרים:

ז

מחזה. נבואת שוא נבואתם כי לא היתה נבואה:

ומקסם כזב. ר"ל אף הקסם אמרתם בשקר:

ח

הנני. הנה אני אלחם עמכם:

ט

ידי. מכת ידי:

בסוד. לא יהיו בקבוצת עמי להכנס יחד עמהם להחשב עם ה' כמותם:

ובכתב וגו'. להיות נכתב עמהם להחיות בעולם הנצחי כמ"ש כל הכתוב לחיים בירושלים (ישעיהו ד':ג'):

לא יבאו. בתוך הבאים בזמן הגאולה:

כי אני אד'. הנאמן לשלם גמול:

י

יען וביען. הכפל לחזק ולומר בעבור זה העון לבד ראוים הם לגמול העונש הזה:

הטעו את עמי. היו מטעים אותם לאמר שלום יהיה לכם ובעבור זה אחזו בדרכם ולא עשו תשובה:

ואין שלום. ר"ל ובשקר הבטיחו השלום כי אין שלום מיועד להם:

והוא בונה חיץ. כ"א מהנביאים ההם היה בונה חיץ שהוא כותל לבנים גרועה וקלושה והיא הנבואה שהיו אומרים:

והנם. והנה הם טחים על הכותל טיח תפל שאינו מתוקן כהלכתו לייפות הכותל ולהחליקו ר"ל מייפים הנבואה במליצה נאותה ומזויפת להיות מקובל על הלב:

יא

אמור וכו'. ויפול ר"ל אמור על טחי התפל למה אתה טחים הבנין הלא תדעו שיפיל ולא יתקיים כלומר מה תועלת מיופי המליצה הלא אין ממש בנבואה:

היה גשם שוטף. הנה אם יהיה גשם שוטף וכן אם אתן אני אבני אלגביש שתפולנה עליה וגם רוח סערה שתבקע את הקיר ר"ל אם יבוא אויב חזק יהיה א"כ נראה לכל בטול הנבואה:

יב

והנה נפל הקיר. כשיפול הקיר הלא יאמר מה תועלת היה בטיח ר"ל כשתבוטל הנבואה הלא יאמר מה תועלת ביופי המליצה מיטב הדבור:

יג

ובקעתי. ר"ל כן אעשה ואבקע את הקיר בחמתי ע"י רוח סערה ובאפי יהיה עליה גשם שוטף ואבני אלגביש אוריד עליה בחמה לכלותה ר"ל אביא אויב חזק ותבוטל הנבואה:

יד

והגעתיהו. את הקיר אגיע עד הארץ כי תפול למטה:

ונגלה יסודו. על כי תפול הכותל ממעל שעל היסוד יהיה א"כ נראה היסוד:

ונפלה. כאשר תפול הקיר אז גם אתם טחי התפל תכלו בתוכה רוצה לומר כשיבוא האויב ותבוטל הנבואה אז יכלו הנביאים ההם:

כי אני ה'. הנאמן לשלם גמול:

טו

וכליתי. אשלים את חמתי בקיר ר"ל אבטל את כל דברי הנבואה:

ובטחים. ר"ל בהנביאים המייפים נבואת השקר במליצ' נאותה ומזויפת:

ואומר לכם. אז אומר לכם אין הקיר ר"ל הנה לא נתקיימה הנבואה ואין תקומה אל הטחים אותו הם הנביאים ההם כי אז יכלו גם המה:

טז

נביאי ישראל. יפרש אמריו לומר הבונים והטחים הם נביאי ישראל וכו':

חזון שלום. נבואה מהבטחת שלום:

ואין שלום. ר"ל ובשקר יבטיחו כי אין שלום מיועד להם:

יז

המתנבאות מלבהן. אשר בודות מלבהן ואומרות בנבואה:

יח

הוי למתפרות כסתות. יש להתאונן על המתפרות כסתות וכו' כן היה דרכם לתפור כסתות קטנות והיו תולות להנשאלין על אצילי ידיהם ובאותן כסתות היו קוסמות ולמי שחפצות אומרות קסם טוב ולמי שחפצות אומרות קסם רע:

על כל וגו'. על הנשאלין:

ועושות המספחות. כעין מטפחות היו עושות לקסום קסמים להשימם על ראש כל קומה ר"ל על ראש כל אדם מהבאים לשאול קסמיה (ויקרא האדם קומה על כי הוא לבד הולך בקומה זקופה ולא כן שאר הבריות):

לצודד נפשות. ר"ל לרמות אותם להביא עליה' עון אשמה במה שמאמינים בקסמים:

הנפשות. וכי מהראוי לצודד נפשות של עמי להחטיאם בעון הקסם ולהחיות בזה נפש עצמיכן לקחת על זה שכר להתפרנס בה וכי הגון הדבר שבעבור השכר תחטיאו אנשים:

יט

ותחללנה. אתן מחללים אותי בפני עמי להסיר מלבם בטחון ה' ולפנות אל הקסם ואת זה תעשו בשכר מלא אגרוף שעורים ובחתיכות לחם:

להמית נפשות. לקסום שוא לשפוט מיתה על נפשות אשר באמת לא תמותנה ולשפוט החיים על נפשות אשר באמת לא תחיינה ולא יהיה א"כ כדבריכן:

בכזבכם. ר"ל הדברים האלה תאמרו ותשפטו בעת תכזבו אל עמי השומעים כזב ומאמינים לה:

כ

הנני. הנה אני אפנה אל הכסתות שלכן אשר אתן מצודדות עמהם את הנפשות להחטיא אנשים להוציא ולהפריח מהם נפשותם:

וקרעתי. כי אקרע אותם מעל הזרועות אשר שמתן עליהם אותם הכסתות ר"ל שתחרב ירושלים ותתבטל כל התחבולות והכזבים כאלו יקרעו מעל הזרועות והיו כלא היו:

ושלחתי. אז אשלח חפשי את הנפשות אשר אתם מצודדות ר"ל אז לא תוכלו עוד לרמות ולהחטיא:

את נפשים לפורחות. אמר לתוספת ביאור את הנפשות הנצדות בידכן להוציאן ולהפריחן מן הגוף להיות אבודות בעוונם אותם אשלח חפשי:

כא

וקרעתי וגו'. ר"ל גם התחבולה של המטפחות תתבטל כאלו אקרעם והיו כלא היו:

והצלתי וגו'. לבל יהיו נלכדים בידכן להכשילם בעון הקסם ולתוספת ביאור אמר ולא יהיו עוד בידכן להיות נצודים:

כי אני ה'. שהכל בידי:

כב

יען. בעבור שהיו משברות לב צדיק לצערו באמרי שקר שאמרו לו מות תמות:

ואני. אבל אני לא הכאבתי לבו כי לא גזרתי עליו המיתה:

ולחזק. והיו עוסקות לחזק ידי רשע להבטיחו על השלום והיה זה סבה לבלתי ישוב מדרכו הרע להשיג החיים ע"י התשובה וא"כ עשו רעה גם לצדיק גם לרשע:

כג

לא תחזינה. לא תנבאו עוד שוא:

וקסם וגו'. מוסב על שוא לומר וקסם שוא לא תקסמנה:

והצלתי וגו'. לבל יהיו נלכדים בידכן:

כי אני ה'. שהכל בידי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף