מצודת דוד/יהושע/כד

מצודת דוד ‏ יהושע כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לזקני ישראל וכו'. שיעמדו הם במקום כולם:

לפני האלהים. לפני הארון אשר הביאו לשכם לכרות לפניו הברית, וכמו שאמר בסוף הענין:

ב

בעבר הנהר וכו'. הזכיר החסדים שעשה עמהם, ואמר הלא מעולם ישבו אבותיכם בעבר הנהר, ומאד נשתקעו באמונות כוזבות, כאנשי הארץ ההיא:

תרח אבי וכו'. רצה לומר, הלא תרח היה אבי אברהם ואבי נחור, ושניהם, האב ונחור בנו, עבדו עבודה זרה:

ג

ואקח. בחסדי נטיתי לבו מדרך אביו ואחיו, ואקח אותו מביניהם, שלא יהיה נמשך אחר דעתם הכוזב:

ואולך אותו וכו'. על כי היא ארץ קדושה וראוי להשראת שכינה:

וארבה. רצה לומר, אף שהרביתי זרעו מישמעאל, כמו שכתוב (שם כא יג) וגם את בן האמה וכו' כי זרעך הוא, והוא הלא רק עליו שאל, כמו שכתוב (בראשית יז יח) לו ישמעאל יחיה לפניך, מכל מקום עוד נתתי לו את יצחק, כאשר הבטחתיו:

ד

את יעקב ואת עשו. כי לטובה יחשב ליעקב שהיה עם עשו בכרס אחד, כי הוא שאב כל הזוהמא, ויעקב יצא נקי:

ואתן לעשו וכו'. רצה לומר, מיד נתתי לו חלקו ושלא ישתעבד במצרים להיות נחשב מזרע יצחק להתקיים בו (בראשית ט"ו:ט"ז) כי גר יהיה זרעך וכו' ודור רביעי ישובו הנה:

ויעקב וכו'. להיות הם נחשבים לזרע, ועליהם יאמר כי גר יהיה זרעך, ובהם יתקיים ודור רביעי ישובו הנה:

ה

ואגוף. על ידי משה ואהרן:

כאשר עשיתי. רצה לומר, כאשר ידוע לכם מה עשיתי בקרבו:

ז

וישם מאפל. כמו שכתוב (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך:

ויבא וכו'. ובזה הביא עליו את הים, כי אם לא היה האופל, היה אם כן רואה אשר ישראל הולכים בים ביבשה, ולא היה אם כן רודף אחריהם, בראות הנס ההוא, ולא היה אם כן נטבע במי הים, אבל לפי שהלך בחושך, לא ידע מכל זה, ובאו אחריהם בים מבלי דעת כי ים הוא, ובבואו נטבע בו:

ט

וילחם בישראל. חוזר ומפרש שהמלחמה היתה במה ששלח אחר בלעם לקללם להלחם עמהם בפה:

י

לשמוע לבלעם. להספיק בידו לקלל כפי מחשבתו:

ויברך. ועוד ברך אותם בברכה:

מידו. מיד בלק, שערך מלחמה בפיו של בלעם:

יא

בעלי יריחו. וחוזר ומפרש האמורי וכו', כי כל מלכי הגוים ההם היו אדונים ביריחו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא משפטים יז) שכל אחד היה לו חלק מה ביריחו לגודל חביבותה, וכולם נתקבצו להלחם בישראל, ונפלו בידם:

יב

את הצרעה. היא הטילה בהם ארס ולא יכלו להלחם, וכאלו היא גרשה אותם, וחוזר ומפרש את שני מלכי האמורי סיחון ועוג:

לא בחרבך. כי בדרך הטבע לא היית יכול לעמוד כנגדם:

יג

אתם אוכלים. את פריהם:

יד

ועתה. הואיל והרבה להיטיב עמכם:

והסירו וכו'. רצונו לומר הסירו מהלב, מכל וכל, מחשבת עבודה זרה:

ובמצרים. כי רבים מהם עבדו במצרים עבודה זרה, כמו שכתוב (יחזקאל כ ח) ואת גלולי מצרים לא עזבו:

טו

בחרו לכם וכו'. חשב כאשר יבחרו מי, אז יביא טענות למאס אותם:

ואנכי וכו'. ולא נהיה נמשכים אחריכם:

יח

גם אנחנו. כמו אתה וביתך:

יט

לא תוכלו. כוונת יהושע היתה שיגלו מצפוני לבם באר היטב, ולקשרם במוסרי הברית, אומר דבריו להטעותם, שיחשבו כאילו הברירה בידם לבחור מי שירצו הם, ולדעת מה ישיבו:

אלהים קדושים. קדוש בכל מיני קדושות, ומאד קשה להיות נזהר בעבודתו:

אל קנוא הוא. נוקם הוא מעוברי רצונו, ולא ישא הפשעים:

כ

כי תעזבו. וכאשר תעזבו אותו ישוב להרע לכם ולכלות אתכם:

אחרי אשר היטיב לכם. רצה לומר, ותהיה אם כן הרעה כפולה, כי האדם הרגיל בטובה, כפול צערו ממי שלא ראה בטובה מעולם:

כא

לא. רצה לומר, לא נעזוב אותו, כי את ה' נעבוד כל הימים, ונהיה נזהרים בעבודתו:

כב

עדים אתם בכם. אתם היו עדים בעצמיכם שבחרתם לעבוד את ה':

ויאמרו עדים. רצה לומר, נהיה עדים בעצמינו:

כג

ועתה הסירו. הם לא הניחו ליהושע לגמור את דבריו והשיבו: עדים, ואחר זה חזר יהושע לגמור דבריו, ואמר: ועתה הסירו מלב, מכל וכל, מחשבות עבודה זרה:

כד

ויאמרו העם. חזרו העם לגמור דבריהם, שאמרו: נהיה עדים בעצמינו אשר קבלנו לעבוד ה' ולשמוע בקולו:

כה

ויכרת וכו'. לקבל עבודת ה' מאהבה:

וישם לו. סדר לישראל חוקי התורה ומשפטיה:

כו

את הדברים האלה. אשר דבר עם ישראל בשכם:

בספר וכו'. ותרגם יונתן: ואצנעינון בספר אורייתא דה', רצה לומר, נתנה במקום שמונח בה התורה:

במקדש ה'. היא שכם, ולשעתו קראו מקדש, לפי שהיה שם הארון:

כז

כי היא שמעה. רצה לומר, במקום הזה נאמר, וכאלו שמעה היא:

אמרי ה'. כי כל הדברים האלה בנבואה נאמרו, ולא מלבו:

לא

אשר האריכו ימים. עד כלות עשרים ושמונה שנה מיום שעמד יהושע, כך כתוב בסדר עולם (סי' יב) ואשר ידעו וכו' רצה לומר, בימי הזקנים האלה עבדו את ה' אשר ידעו מעשה ה', כי בעיניהם ראו, ובזה היו מישרים את לבות ישראל לאביהם שבשמים:

לב

העלו בני ישראל. אף כי משה העלם ממצרים (סוטה יג ב) אבל לפי שמת במדבר ולא הספיק להביאם לשכם והביאום הם, לכך נקרא על שמם:

ויהיו לבני יוסף לנחלה. שדות החלקה ההיא היו לבני יוסף לנחלה, ולזה קברו שם את יוסף אביהם או יאמר שעצמות יוסף חשבו להם בני יוסף לנחלה טובה, כי מאד נהנו והוטב להם במה שנקבר באחוזתם:

לג

אשר נתן לו. בני ישראל נתנו אותה לו במתנה, עם שלא נתן נחלה לשבט הלוי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף