מעשה רקח/שבת/כח

מעשה רקח ‏ שבת כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק כח מהלכות שבת

א

כל בית דירה וכו'. עירובין דף נ"ז ונראה דאע"פ שאין דרין בה ממש נקרא בית דירה כיון שעשויה לשם כך וכ"כ הרב מגן דוד [ט"ז] סימן שצ"ח אף שאין נראה כן ממ"ש רבינו דין ג' ועיין מ"ש שם ועיין עוד בנדרים דף נ"ו. ומ"ש רבינו עד מהלך כמה ימים וכו' עירובין דף נ"ה ודף כ"ה. ולמה שתמה הרב המגידבדברי הרשב"א ז"ל ומרן ז"ל תירץ דלהרשב"א ניחא מה שמסיים בגמרא ולא בשאר ארצות משום דשכיחי גנבי וכו' ע"כ. נ"ב עדיין דברי הרשב"א מגומגמים דמשמעות לשונו בהחלט והו"ל לפרש דמשו"ה תמה עליו הרה"מ ז"ל ועיין בב"י סי' שצ"ח ועיקר הדין יתבאר בדברי רבינו דין ה'.

שהוא צלע בית סאתים. כן עיקר הנוסחא וכ"כ בפירוש המשניות לאפוקי נוסחי אחריני שכתוב שהוא עולה בית סאתים.

ב

והוא שיהיה וכו'. בסוכה דף ג' ברייתא מפורשת דבית שאין בו ד' אמות אינו נקרא בית לענין כמה דברים ועיין עוד להתוס' בשם הירושלמי והובאה ברייתא זו בעירובין דף כ"ה.

ג

וכן בית הכנסת וכו'. עירובין דף נ"ה נתבארו שם כל דברי רבינו והרב המגיד ז"ל כתב דבב' מחיצות שיש עליהן תקרה שהיא בעיא שם ולא איפשיטא פסק רבינו להקל ויש מחמירין והיא דעת הראב"ד והרשב"א עיין להריב"ש סי' ק"א ולרבינו אכתי קצת קשה דלמה השמיט חלוקא דנפש שיש בה ד' אמות דאיתא בברייתא והויא חידושא טפי מדאחריני כמ"ש רש"י דסתמיה לדירת שומר הקבר עביד. הלכך אע"ג דלא דייר ביה בית דירה הוא ע"כ. וכ"כ התוספות שם בדף נ"ג ד"ה עשרים וכו' ורבינו ואפשר פליג וסבירא ליה דבעינן בית דירה ממש שידור בה דרך דירה וכן נראה מפירוש המשנה ואם כן מכיון שכתב דבעינן בית דירה ושיהא ד"א על ד"א לא רצה להאריך ואפשר עוד לומר דלא הוה גריס לה כי היכי דלא הוה גריס אורוות וגדר דאיתא התם ונמצאו דברי רבינו זלה"ה מכוונים על פי היושר.

והבורגנין. בפ"ג דמעשרות משנה ז' פירש רבינו בורגנין הם כמו מגדלין עשויין לשמור הדרכים והר"ש פירש שם בורגנין כמין שובכין עשוין בשדות לאצור בהן תבואה ע"כ. והערוך בערך בדק פירש כדברי הר"ש ובערך ברגן פי' בורגנין בתים שעושים מחוץ לעיר ושם מוכרין מזונות לעוברין ושבין ובלע"ז בורג"ו ע"כ. ולרבינו שפירש שהם מגדלין וכו' קשה מדאמרינן התם דף כ"א אין בורגנין בחו"ל משום דשכיחי גנבי ולפירוש רבינו אדרבא הרי הם עשויין לשמור הדרכים מפני הגנבים ואנשי רשע והנה הרשב"א הביאו הרב המגיד ז"ל פירש בורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסין ושומרי העיר חוץ לעיר וכו' ע"כ. משמע להדיא דשני מיני בורגנין יש ובזה ניחא גם לדעת רבינו.

ומערה שיש בנין על פיה וכו'. בגמרא שם פריך ומערה אין מתעברת עמה. והתני רבי חייא מערה מתעברת עמה אמר אביי בשיש בנין על פיה ותיפוק לי משום בנין גופיה לא צריכה להשלים ופירש רש"י להשלים אם אין הבנין ראוי לדירה כגון שאין בו ד' על ד' מהניא ליה מערה לאשלומי ע"כ. והתוס' ז"ל פירשו בשם ר"י דצריך שיהיה בנין רוב ארבע אמות ועוד יש לפרש להשלים דיש בבנין ארבע אמות קאמר שמשלימה למערה לצרפה לבנין ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה עכ"ד ורבינו לא גילה לנו איך מפרש תירוץ זה של להשלים אי כרש"י או כפי' ראשון או כפירוש אחרון של התוס' ובאמת ממה שהוסיף בלשונו הצח ויש בה בית דירה משמע דהוי הבנין ארבע אמות על ארבע אמות ממש [דומיא דסתם בית לענין מזוזה] ואם כן בהכרח לא סבירא ליה כפי' רש"י ולא כר"י ואם נאמר דכוונתו כפירוש אחרון של התוס' דלזה נוטים דבריו אכתי הוה ליה לפרש שמודדים מסוף המערה כי היכי דלא תקשה פשיטא תיפוק לי משום בנין ואפשר דסמך על המעיין דכיון שכתב ומערה שיש בנין על פיה וכו' משמע ודאי דמהמערה גופה מודדין דאם לא כן פשיטא כאמור אף שהוא קצת דוחק.

ד

אע"פ שדרין ביניהן. בנוסחא אחרינא כתב יד אע"פ שיש ביניהן ארבע אמות ונראה דהיא היא עיין מ"ש בדין א' ובדין ב'.

ה

היו ב' עיירות וכו'. משנה דף נ"ז כחכמים ורב הונא דאמר בגמ' נותנין קרפף לזו וקרפף לזו וכן פירש רבינו שם ומסתברא דהוא הדין אם יהיו ג' או ד' עיירות וכולן סמוכין זו לזו בשורה וכ"כ הרב המגיד ז"ל ופשוט הוא. וכבר הזכיר בראש הפ' שיש מי שחולק ופוסק דאין נותנין כי אם קרפף אחד עיין עליו.

היו ג' כפרים וכו'. גם זה משנה וגמרא שם וכן פירש ז"ל בפירוש המשנה והראב"ד ז"ל חלק עליו וס"ל דדי שנחשוב כאילו החיצונית נכנסה בתוך השנים אבל ליתן רפ"ג אמות לא דאין נותנין אלא קמ"א עיין עליו ופשט הסוגיא כדעת רבינו וכן פירש רש"י וכ"כ הרב המגיד ז"ל וכן פירש הרב ב"י סימן שצ"ח ועיין עוד להמגדל עוז ז"ל. ומ"ש בדברי רבינו רפ"ג פחות שליש בנוסחא אחרת כתב יד כתוב פחות חומש ונראה לענ"ד דאין לשבש אותה גירסא ממ"ש רבינו בפירוש המשנה דהשבעים אמה ושירים שאמרו ז"ל שהם שני שלישי אמה בקירוב אמרו כן משמע דעד אליהן לא בא אם כן אפשר דבארבע שירים יחסר מן השליש לחומש ועם כל זה נוסחתינו נראית עיקר ודו"ק ומ"ש בספרי רבינו ומודדין לה בנוסח אחר כתוב ומודדין להם והיא גירסא נכונה.

עיר שהוקפה וכו'. שם דף כ"ו ועיין להרב המגיד ז"ל.

ו

עיר שהיתה ארוכה וכו'. כל דברי רבינו מבוארים בברייתא שם דף נ"ה ועיין להר"ן והרב ב"י ז"ל סימן שצ"ח.

ז

וכשהוא מרבעה מרבעה וכו'. בדפוס ויניציאה אין שם תיבת מרבעה השני ונראה שיש להגיהו כאשר הוא בשאר נוסחאות.

ח

היתה עשויה כמין גם וכו'. כל זה נתבאר שם בברייתא ומימרא דרב הונא דקאי גם עלה ופירושים שונים נאמרו בזה עיין להרב המגיד והרב ב"י שם ועיין עוד להרדב"ז סי' ק"ז והרב כנסת הגדולה שם וכבר ידוע דכמין גם היינו צורת דלי"ת הפוכה.

ט

עיר שיושבת וכו'. מימרא דרב הונא שם דף ס"א ופירוש דקה היינו כמין איצטבא וכן פירש הרב המגיד ז"ל והרב ב"י שם פסק עיר שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו שאינו מלא אלא בשעת הגשם אם יש לפניה מצבה רוחב ארבע אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר וכו' ע"כ. ועיין מ"ש פ' ד' דעירובין דין ט"ז.

י

יושבי צריפין וכו'. שם דף נ"ה מימרא דרב הונא ופי' רש"י צריפין דירה של הוצין וערבה ואינו קבע הלכך אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך מאה אמה אין חשובין עיר להיות כד' אמות וכל אחד מודד מפתח ביתו אלפים לכל רוח וכו' ע"כ.

ואם יש שם וכו'. מימרא דרב חיננא ב"ר כהנא א"ר אשי שם ופירש רש"י ג' חצרות של שני בתים קבועים של אבן או של עץ בהכי חשיבי עיר וקובעת את כולם וכו' ע"כ.

יא

אין מודדין וכו'. משנה שם וילפי לה בגמרא מדכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד ואמרו שם עוד שהחבל לא יהיה פחות מחמשים ולא יותר לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט ופירש רש"י מפני שמרבה כשהחבל קצר יכול למתחו ומאריך המדה וכו' מפני שממעט שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו ע"כ.

הגיע לגיא וכו'. משנה שם דף נ"ז וברייתא דף נ"ח ועיין להרב המגיד שהאריך בישוב דברי רבינו ע"פ הסוגיא שם. ומ"ש עוד רבינו והוא שיהא בעמקו וכו' כתב הרה"מ בשם הרשב"א ז"ל שלמדו מדין עיר העשויה כקשת וכו' [כמ"ש לעיל דין ח'].

יב

במד"א וכו'. שם דף נ"ח וכלישנא בתרא וכוונת חוט המשקולת יורד כנגדו רוצה לומר שהיה עומק הגיא משופע הרבה עד שכשמשליכים חוט המשקולת משפתו ולמטה יורד בלי שום עיכוב דנמצא דלא ניחא תשמישתיה להלך בו כלל ועיין לפירוש רש"י ז"ל שם.

יג

היה גיא מעוקם וכו'. ברייתא שם ודין היה הגיא רחב וכו' ברייתא גם כן שם.

יד

הגיע לכותל וכו'. גם זה בברייתא שם והראב"ד ז"ל השיג על רבינו בזה והדבר תלוי בשינוי הגירסאות כמו שנראה מדברי הרב המגיד ז"ל ומה שכתוב בספרי רבינו מודד רחבו מדידה יפה בנוסח אחר כתב ידמודד ברחבו ונראה שהוא יותר מדויק.

טו

הגיע להר וכו'. משנה שם דף נ"ז וכלישנא בתרא דרבא לדברי רב הונא בריה דרב נתן וכן פסק רבינו בפירוש המשנה שם עיין עליו.

טז

כיצד מקדרין וכו'. ברייתא דף נ"ח וכאביי וא"ר נחמן אמר רבא בר אבוה נקטינן אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שהן של תורה ופי' רש"י הלכך לא משערינן בהו וכו' ועיין לרבינו פ"ה ופכ"ב מהלכות רוצח.

וכשילך המודד וכו'. היינו מתניתין דקתני ובלבד שלא יצא חוץ לתחום ועיין לרש"י ז"ל שני פירושים בזה והרב המגיד הזכיר שיטה אחרת להרשב"א ז"ל בדין הגיא וכו' עיין עליו. ובכל פרטי דינים אלו עיין להרב ב"י סימן שצ"ט והרב ב"ח ז"ל שם.

יז

אין סומכין וכו'. משנה שם אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחר שומעין למרובה ורש"י והתוס' ז"ל מפרשי לה באופן אחר שלא כדברי רבינו. ועמ"ש רבינו שומעין לו בתחום שריבה כוונתו דאפילו למקום שריבה שומעין דהוי לקולא וכל שכן אם מיעט והכי איתא להדיא בגמ' דף נ"ח ופשוט הוא ועיין למרן ז"ל ובפירוש המשנה כתב רבינו וז"ל שומעין למקום שריבה פירשו אותו בתלמוד שאם אמר שבכאן הוא תחום שבת והוא פחות מן השיעור שהיינו חושבין או אם אמר שבכאן תחום שבת והוא יותר ממה שהיינו חושבין כמו שנאמין אותו ונסמוך עליו שיהיה המקום פחות ממה שהיינו חושבין כמו כן נסמוך עליו שהוא יותר ממה שהיינו חושבין קודם לכן וכו' ועיין להרב ב"י סי' שצ"ט. ומ"ש בספרי רבינו ובלבד שלא ירבה יותר ממדת אלכסונה של עיר. בנוסח אחר כתב יד ובלבד שלא ירבה יותר ממדת אלכסונה לאלכסונה של עיר והיא נוסחא יותר מדויקת.

יח

כיצד וכו' לפיכך וכו'. מבואר הדבר שאין החשבון מדוקדק לכאורה וגם הראב"ד ז"ל השיג על רבינו בזה דאינו מוצא אלא או ד' מאות או ו' מאות ע"כ. וביאור דעת רבינו עיין להרב המגיד ומרן ז"ל. ועיין עוד להרב מגדל עוז והרב בית יוסף ז"ל סי' שצ"ט.

יט

אפי' עבד וכו'. משנה שם ומה שכתב ונאמן הגדול וכו' הוא משנה ערוכה בכתובות דף כ"ח ונתבארו עוד דבריו של רבינו בעירובין דף נ"ח עיין שם.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---