מעשה רקח/עירובין/ח
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אין מניחין וכו'. משנה דף ל"ח לכו"ע ואיפליגו בב' ימים יום אחד לצפון ויום אחד לדרום ויתבאר בדין י"ב. ודין
טעה ועירב וכו' ברייתא דף נ' ופי' רש"י דכיון שנתכוון לשתיהם ואינו יודע איזו היא נותנין עליו חומרי זו וחומרי זו.
ב[עריכה]
לפיכך וכו' הרי זה לא יזוז ממקומו. פי' רש"י דאפילו כבני עירו אינו ע"כ. ופשוט הוא דלענין תחומי העיר קאמר דאלו בעיר עצמה פשיטא שמותר בכולה.
ג[עריכה]
מערב אדם וכו'. משנה דף ל"ו ודלא כרבי יהודה דמחלק בין רבו לחכם אחר וכן פירש רבינו שם וידוע דקי"ל בדרבנן יש ברירה וכן פסקו ז"ל.
ד[עריכה]
כשם שאסור וכו'. דין הערוב ביוה"כ שם דף ל'. ודין יו"ט בדף ל"ח וכמ"ש לקמן. ובכריתות דף ט"ו אמרו כשם שערוב והוצאה לשבת כך ערוב והוצאה ליוה"כ. ובביצה דף י"ב נתבאר דבית הלל ס"ל דאין ערוב והוצאה ליו"ט אמנם הרשב"א הביאו הרב המגיד ז"ל ס"ל דגם ביו"ט צריך ערוב לכלים שאין בהם צורך יו"ט.
ה[עריכה]
יו"ט שחל וכו'. משנה דף ל"ח וכר' אליעזר וכן פירש רבינו שם והראב"ד ז"ל השיג דאיך לא חילק בדבר והלא העמידוה בגמ' דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן דאי לא יו"ט ושבת לא מצי לערב בב' רוחות ע"כ. ודין זה כבר ביארו רבינו בדין י"א וי"ב ותימה על הראב"ד ז"ל. ודין ר"ה מהמשנה דף ל"ט ועיין לרבינו שם.
ו[עריכה]
וכן מתנה אדם וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל כמדומה לי שמבואר זה בתוספתא ע"כ. נ"ב כן הוא האמת דהכי איתא בתוספתא פ"ג וקתני תו התם לשבת ולא ליוה"כ ליוה"כ ולא לשבת ורבינו לא רצה להאריך דפשוט הוא וכבר כתב בדין ד' דיוה"כ כשבת לענין ערוב.
ז[עריכה]
אמר לחמשה וכו'. ברייתא דף ל"ז ובקצת ספרי רבינו נדפס בחלוקה זו רציתי אלך לא רציתי לא אלך ונראה שהיא גירסא מוטעית וצ"ל רציתי ילך לא רציתי לא ילך ואאחריני דוקא קאי וכן הוא בברייתא שם ופי' רש"י וז"ל הכי גרסינן על איזה מהם שארצה רציתי ילך לא רציתי לא ילך וכו' דילמא בין השמשות לא היה דעתיה להאי ע"כ. וכן הוא בהרמב"ם כתב יד משנת הקס"ב ועיין להרב ב"י סימן תי"ג ואין ספק שהחלוקא האחרת היא שהטעתה להמדפיסים וק"ל.
ח[עריכה]
המערב לשני ימים טובים. הכי מפרש רבינו למתניתין דף ל"ח כיצד יעשה וכו' וכפי' רש"י וכ"כ בפירושו להמשנה ומה שהצריכו להחשיך וליטלו ולהביאו לביתו עד ליל שני הטעם מחשש פן יגנב או יאבד ובדרך עצה טובה דאם היה במקום המשתמר א"צ לזה כלל וכ"כ הרב המגיד ופשוט. ולמ"ש רבינו
מפני שהן ב' קדושות וכו' דמשמע דבר"ה שהן קדושה אחת כמ"ש בדין ה' באחד סגי הראב"ד ז"ל השיג עליו דלחומרא אמרו שהם כיום אחד ולא לקולא והרב המגיד הליץ בעד רבינו בטוב טעם ודעת עיין עליו.
ט[עריכה]
נאכל הערוב וכו'. פשוט הוא שם ומ"ש ויחשוב בלבו וכו' היינו כדי שלא יהא נראה כמכין מיו"ט לשבת כמ"ש שם. ודין ערב בפת בראשון וכו' הטעם מפני שנאכל הערוב או אבד וטעם כולן משום הכנה יעויין שם.
י[עריכה]
יוה"כ וכו'. סברת רבינו היא זו נכונה ופשוטה.
יא[עריכה]
זה שאמרנו וכו'. נתבאר בדף ל"ח ומתורצת השגת הראב"ד ז"ל שבדין ה' כמ"ש שם ויש נוסח אחר כתב ידבדברי רבינו אבל אם א"א לו להגיע לערוב של יום הראשון ביום שני אין ערוב יום השני ערוב ונוסחתינו נראית עיקר ונתבארו כל דברי רבינו.
יג[עריכה]
והניח ערוב שני. נוסח אחר כתב יד בשני.
יד[עריכה]
יו"ט שחל וכו'. ברייתא בביצה דף ט"ז ומסקנא דרב חסדא ופי' רש"י דנראה כמתקן דבר.
ומ"ש ואם שכח וכו' בדף י"ז וכרבא דעירובי תחומין לא משום דלמקני שביתה בשבתא לא ופי' רש"י דלאו דוקא שבת אלא יו"ט קרי שבתא משא"כ ערובי חצרות דאינו אלא ביטול רשות שרי ע"י תנאי וכמו שיתבאר.
במד"א וכו'. שם דף ו' גבי ערובי תבשילין וכ"ש ערובי חצרות ויתבאר בדברי רבינו פ"ו דיו"ט הל' י"ד ועיין להרב ב"י סימן תקכ"ח.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |