12,825
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/כב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←כתיבה כדיבור באיסור מניית ישראל ובספירת העומר: כנדצ"ל
(כתיבה כדיבור באיסור מניית ישראל ובספירת העומר) |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
מרן הגר"ח קניבסקי {{ממ|[[נחל איתן/ו/י#ז|פ"ו הלכה י אות ז]]}} מוכיח כדעת החתם סופר מדברי הפסיקתא רבתי {{ממ|[[פסיקתא רבתי/יא#ג|פיסקא יא ג]], הו"ד ברש"י [[רש"י/שמואל ב/כד#ט|שמואל ב' כד ט]]}} על אופן מניית ישראל על ידי יואב בזמן דוד המלך, מנין שהביא לבסוף לידי מגפה עצומה בעם ישראל [כמבואר בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סב/ב|סב:]]}}. מעשה זה מוזכר בקצרה גם בהמשך הסוגיא: "ודהסתה" - ופירש רש"י: שהוסת למנות את ישראל בסוף ימו וגרם לבוא עליהם דבר]. וזה לשון הפסיקתא על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כד#ט|שמואל ב' כד ט]]}} "ויתן יואב את מספר מפקד העם" - אם מספר למה מפקד... דבר אחר - את מספר מפקד, אלא כיון שהלך למנות היה משלח למי שהיה לו חמשה בנים לך והטמין וספור מה שאתה מבקש, ומה שהיה אומר היה כותב לפיכך, את מספר מפקד העם, ע"כ לשון הפסיקתא. הרי שאותו מנין נעשה על ידי כתיבה ולמרות זאת בא בגלל זה נגף בעם הרי מוכח שאף ספירה על ידי כתב אסורה. | מרן הגר"ח קניבסקי {{ממ|[[נחל איתן/ו/י#ז|פ"ו הלכה י אות ז]]}} מוכיח כדעת החתם סופר מדברי הפסיקתא רבתי {{ממ|[[פסיקתא רבתי/יא#ג|פיסקא יא ג]], הו"ד ברש"י [[רש"י/שמואל ב/כד#ט|שמואל ב' כד ט]]}} על אופן מניית ישראל על ידי יואב בזמן דוד המלך, מנין שהביא לבסוף לידי מגפה עצומה בעם ישראל [כמבואר בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סב/ב|סב:]]}}. מעשה זה מוזכר בקצרה גם בהמשך הסוגיא: "ודהסתה" - ופירש רש"י: שהוסת למנות את ישראל בסוף ימו וגרם לבוא עליהם דבר]. וזה לשון הפסיקתא על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כד#ט|שמואל ב' כד ט]]}} "ויתן יואב את מספר מפקד העם" - אם מספר למה מפקד... דבר אחר - את מספר מפקד, אלא כיון שהלך למנות היה משלח למי שהיה לו חמשה בנים לך והטמין וספור מה שאתה מבקש, ומה שהיה אומר היה כותב לפיכך, את מספר מפקד העם, ע"כ לשון הפסיקתא. הרי שאותו מנין נעשה על ידי כתיבה ולמרות זאת בא בגלל זה נגף בעם הרי מוכח שאף ספירה על ידי כתב אסורה. | ||
את דברי הרלב"ג אותם מביא הפרדס יוסף כסותרים לדעת החתם סופר, דוחה הגרח"ק בקל. יש לחלק בין אופן המנין שבו עוסק הרלב"ג שבו כל אחד כותב את | את דברי הרלב"ג אותם מביא הפרדס יוסף כסותרים לדעת החתם סופר, דוחה הגרח"ק בקל. יש לחלק בין אופן המנין שבו עוסק הרלב"ג שבו כל אחד כותב את השמות ואחר כך סופרים את השמות, שבזה דעת הרלב"ג שהוי כמנין על ידי דבר אחר וכחרסים וטלאים, אבל אם הוא כותב את המנין פשיטא שכתיבה הרי היא כמנין מעליא ואסור. | ||
;השתתפות במפקד אוכלוסין | ;השתתפות במפקד אוכלוסין | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
כראיה לסברא זו יש לציין לאופן מניית הלווים על ידי משה רבינו, מנין שלא נעשה על ידי שקלים, אלא משה היה עומד בפתח האהל ובת קול מכריזה כמה נפשות יש באהל זה. וכיצד לא חשש משה לאיסור מניית ישראל, אלא על כרחך שמנין הבא מכח מנינים נפרדים כל איש וביתו, אינו אסור. | כראיה לסברא זו יש לציין לאופן מניית הלווים על ידי משה רבינו, מנין שלא נעשה על ידי שקלים, אלא משה היה עומד בפתח האהל ובת קול מכריזה כמה נפשות יש באהל זה. וכיצד לא חשש משה לאיסור מניית ישראל, אלא על כרחך שמנין הבא מכח מנינים נפרדים כל איש וביתו, אינו אסור. | ||
ומאידך יש להקשות על סברא זו מדברי הפסיקתא רבתי שהביא מרן הגרח"ק שם מבואר להדיא | ומאידך יש להקשות על סברא זו מדברי הפסיקתא רבתי שהביא מרן הגרח"ק שם מבואר להדיא שאף באופן זה יש איסור מניית ישראל, שהרי בא הנגף על ישראל כשמנה יואב את העם באופן זה, וצ"ע. | ||