פתחי תשובה/חושן משפט/שלו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


 
{{עוגןמ|א}} ''' מה שעשית בשכרך. ''' עיין בספר דברי משפט שכ' דלפי מ"ש רש"י בבבא מציעא דף קיח הטעם כיון דכתיבנא תלין שכרו מאי דאתני בהדיה משמע לפ"ז היכא דשלח שליח לשכור פועלים ואמר השליח שכרכם על בעה"ב דבהכ"ג אינו עובר על בל תלין כבסימן של"ט ס"ז א"כ יכול לומר טול מה שעשית בשכרך וכן מבואר להדיא במהרש"א שם אך בש"מ שם כתב בשם רשב"א דמשכרי לא משמע מידי אלא הטעם הוא דלא נשכר לו אלא דצריך למזונות לערב ושלא יהא צריך לירד לשוק לחזור ולמכור ולפ"ז אפי' היכא דשלח שליח שאינו עובר על בל תלין מ"מ א"י לומר טול מה שעשית בשכרך. ומדברי הרמ"א בסימן של"ב ס"ד שפסק דאם א"צ ליתן לו חפץ בשכרו יכול ליתן לו אחר כך דמיו משמע דס"ל כרשב"א הנ"ל. ובזה א"ש דברי הסמ"ע סק"ג שכ' בשם המרדכי דדוקא בתבן וקש אבל במידי דאכילה כגון חטין ושעורין שומעין לו ע"ש. ועיין בש"ך סק"ב נראה שלא הסכים לדברי המרדכי הנ"ל ועיין בהגהות הרש"ש לדף הנ"ל שכ' ואולי דוקא בחטין ושעורין דאינן ראויין לאכילה כמות שהן אבל פת אפוי וכיוצא גם הש"ך יודה:
{{ניווט כללי עליון}}
 
{{עוגןמ|א}} ''' מה שעשית בשכרך. ''' עיין בספר דברי משפט שכ' דלפי מ"ש רש"י בבבא מציעא דף קיח הטעם כיון דכתיבנא תלין שכרו מאי דאתני בהדיה משמע לפ"ז היכא דשלח שליח לשכור פועלים ואמר השליח שכרכם על בעה"ב דבהכ"ג אינו עובר על בל תלין כבסימן של"ט ס"ז א"כ יכול לומר טול מה שעשית בשכרך וכן מבואר להדיא במהרש"א שם אך בש"מ שם כתב בשם רשב"א דמשכרי לא משמע מידי אלא הטעם הוא דלא נשכר לו אלא דצריך למזונות לערב ושלא יהא צריך לירד לשוק לחזור ולמכור ולפ"ז אפי' היכא דשלח שליח שאינו עובר על בל תלין מ"מ א"י לומר טול מה שעשית בשכרך. ומדברי הרמ"א בסימן של"ב ס"ד שפסק דאם א"צ ליתן לו חפץ בשכרו יכול ליתן לו אחר כך דמיו משמע דס"ל כרשב"א הנ"ל. ובזה א"ש דברי הסמ"ע סק"ג שכ' בשם המרדכי דדוקא בתבן וקש אבל במידי דאכילה כגון חטין ושעורין שומעין לו ע"ש. ועיין בש"ך סק"ב נראה שלא הסכים לדברי המרדכי הנ"ל ועיין בהגהות הרש"ש לדף הנ"ל שכ' ואולי דוקא בחטין ושעורין דאינן ראויין לאכילה כמות שהן אבל פת אפוי וכיוצא גם הש"ך יודה:




תפריט ניווט