אבן האזל/אישות/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


== יז ==
'''הוספות להלכות אישות'''


{{ניווט כללי עליון}}
<small> (העתקה מקונטרס לשו"ע אה"ע)</small>


== יז ==
''' נמצא בהם דינר רע אם יכולה להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ואם לאו אינה מקודשת.'''


'''הוספות להלכות אישות''' <br><small> (העתקה מקונטרס לשו"ע אה"ע)</small>
''' ונ"ב ''' יחליפנו עי' חדושי המאירי ועי' בהלכות גדולות.


''' נמצא בהם דינר רע אם יכולה להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ואם לאו אינה מקודשת.''' <br>'''  ונ"ב '''  יחליפנו עי' חדושי המאירי ועי' בהלכות גדולות.<br>'''  בגמרא ''' קדושין דף ח' דינר רע ה"ז מקודשת ויחליף וכן פסק הרמב"ם דאם יכולה להוציא ע"י הדחק ה"ז מקודשת ויחליפנו, ולכאורה צ"ע ממ"נ אם נתקדשה דוקא אדעתא דדינר טוב א"כ יהי' כהתקדשי לי במנה ונתן לה דינר דכ"ז שלא נתן לה את המנה אינה מקודשת, אבל מנא לן החוב עליו להחליפו דאם נתרצית להתקדש בזה א"כ אינו צריך להחליף, ואין לומר דהיא נתקדשה על סמך שהוא מחוייב להחליף כיון שהבטיח לה ומחוייב להחליף לה מטעם ערב כד' הרשב"א גבי חלוץ ע"מ שתתן לך מאתים זוז, דהתם שאני דהחליצה מועלת בעצמה וע"כ נתחייבה לו ע"פ דבורה, אבל הכא אם לא קבלה הדינר עבור עצמה במה נתקדשה, ואין לומר דקבלה הדינר בתורת משכון וקנתה בו שויו ומ"מ נתחייב הוא להחליפו, דיקשה ע"ז כיון דהדינר לא קנתה א"כ מנה אין כאן משכון אין כאן, ואם קנתה את הדינר א"כ למה הוא מחוייב להחליף, ובהכרח נראה לומר דכיון דגבי אונאה קיי"ל קנה ומחזיר אונאה, אף דבאמת גם שם יש להתיישב דמאיזה טעם מחזיר אונאה ממ"נ אם אין הלה רוצה במקח זה עפ"י שומא זו יבטל המקח, אבל שיקנה המקח בשומא אחרת מכפי שנתרצה המוכר או הלוקח זו מנין לנו, וצריך לעיין שם, עכ"פ מצינו שכן הוא דס"ל לחז"ל דזה שאסרה תורה אונאה, אינו שיבטל המקח אלא שיחזיר האונאה משום דאמדו גם דעת המאנה שאינו רוצה בבטול המקח ומרוצה לקיים המקח גם אם נחייבו להחזיר האונאה, א"כ נראה דה"נ בדינר רע כיון דיכולה להוציא ע"י הדחק א"כ דעתה להתקדש גם בעד זה, ואם לא יחליף מרוצית להתקדש גם בזה רק שכיון שהי' שלא בהסכמתה, ע"כ הוא מחוייב להחליף משום אונאה דהא דומיא דהכי גבי אונאה אם הי' בטול מקח אינו מחוייב להחזיר אונאה אלא יבטל המקח, ומ"מ גבי אונאה מחוייב להחזיר, דאלמא משום דבשיעור אונאה אינו רוצה לבטל המקח גם אם לא יחזיר לו, ע"כ המקח אינו בטל רק מ"מ האונאה צריך להחזיר, ולמ"ד אי עביד ל"מ הי' ניחא שפיר משום דכיון דהמקח אינו יכול ליבטל וזה לא הי' רשאי להונות אותו, נמצא דאם נימא דאינו צריך להחזיר האונאה א"כ מהני מעשיו תמיד דהא המקח לא יבטל הקונה דבדיעבד מרוצה גם ע"ז המקח, ומ"מ הזהירה התורה שלא יהנה אותו, ולכן בהכרח אמרינן דאם הונה אותו מחוייב להחזיר האונאה, ויש עוד לעיין בזה.
''' בגמרא ''' קדושין דף ח' דינר רע ה"ז מקודשת ויחליף וכן פסק הרמב"ם דאם יכולה להוציא ע"י הדחק ה"ז מקודשת ויחליפנו, ולכאורה צ"ע ממ"נ אם נתקדשה דוקא אדעתא דדינר טוב א"כ יהי' כהתקדשי לי במנה ונתן לה דינר דכ"ז שלא נתן לה את המנה אינה מקודשת, אבל מנא לן החוב עליו להחליפו דאם נתרצית להתקדש בזה א"כ אינו צריך להחליף, ואין לומר דהיא נתקדשה על סמך שהוא מחוייב להחליף כיון שהבטיח לה ומחוייב להחליף לה מטעם ערב כד' הרשב"א גבי חלוץ ע"מ שתתן לך מאתים זוז, דהתם שאני דהחליצה מועלת בעצמה וע"כ נתחייבה לו ע"פ דבורה, אבל הכא אם לא קבלה הדינר עבור עצמה במה נתקדשה, ואין לומר דקבלה הדינר בתורת משכון וקנתה בו שויו ומ"מ נתחייב הוא להחליפו, דיקשה ע"ז כיון דהדינר לא קנתה א"כ מנה אין כאן משכון אין כאן, ואם קנתה את הדינר א"כ למה הוא מחוייב להחליף, ובהכרח נראה לומר דכיון דגבי אונאה קיי"ל קנה ומחזיר אונאה, אף דבאמת גם שם יש להתיישב דמאיזה טעם מחזיר אונאה ממ"נ אם אין הלה רוצה במקח זה עפ"י שומא זו יבטל המקח, אבל שיקנה המקח בשומא אחרת מכפי שנתרצה המוכר או הלוקח זו מנין לנו, וצריך לעיין שם, עכ"פ מצינו שכן הוא דס"ל לחז"ל דזה שאסרה תורה אונאה, אינו שיבטל המקח אלא שיחזיר האונאה משום דאמדו גם דעת המאנה שאינו רוצה בבטול המקח ומרוצה לקיים המקח גם אם נחייבו להחזיר האונאה, א"כ נראה דה"נ בדינר רע כיון דיכולה להוציא ע"י הדחק א"כ דעתה להתקדש גם בעד זה, ואם לא יחליף מרוצית להתקדש גם בזה רק שכיון שהי' שלא בהסכמתה, ע"כ הוא מחוייב להחליף משום אונאה דהא דומיא דהכי גבי אונאה אם הי' בטול מקח אינו מחוייב להחזיר אונאה אלא יבטל המקח, ומ"מ גבי אונאה מחוייב להחזיר, דאלמא משום דבשיעור אונאה אינו רוצה לבטל המקח גם אם לא יחזיר לו, ע"כ המקח אינו בטל רק מ"מ האונאה צריך להחזיר, ולמ"ד אי עביד ל"מ הי' ניחא שפיר משום דכיון דהמקח אינו יכול ליבטל וזה לא הי' רשאי להונות אותו, נמצא דאם נימא דאינו צריך להחזיר האונאה א"כ מהני מעשיו תמיד דהא המקח לא יבטל הקונה דבדיעבד מרוצה גם ע"ז המקח, ומ"מ הזהירה התורה שלא יהנה אותו, ולכן בהכרח אמרינן דאם הונה אותו מחוייב להחזיר האונאה, ויש עוד לעיין בזה.




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

תפריט ניווט