מהרש"א - חידושי הלכות/יבמות/סח/ב
מהרש"א - חידושי הלכות 
יבמות סח ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' דרבי יוסי בר חנינא מן זר וכל זר נפקא כתב מהרש"ל הגירסא הנכונה דל"ג דרבי יוסי בר חנינא אלא גרסינן מן זר וכל זר נפקא וקאי אבת כהן כו' וגירסא זו עדיף דלא יתכן שפיר למילף הא דריב"ח מריבוי דכל וכן משמע להדיא מסמ"ג דמריבוי דכל נפקא בת כהן ע"ש עכ"ל ולפום חורפיה לא דק היטב דהא כתב הסמ"ג שם ודרשינן בפרק הערל זר וכל זר זרות אמרתי לך ולא אנינות ומה שכתב הסמ"ג שם אשת הזר הרי היא כזר שנאמר וכל זר בין הוא ובין אשתו לאו מריבוי דכל הוא אלא מדכתיב תרי וכל זר דרשינן חד לגופיה וחד לבת כהן אשת זר כדמסיק הכא ומריבוי דכל שפיר ילפינן הא דריב"ח וה"פ דכל זר בין אונן בין אינו אונן אסור הא כהן בין אונן בין אינו אונן מותר בתרומה וכל נוסחאות הגמרות בשמעתין ובר"פ הערל אינן נוחין לדברי מהרש"ל וק"ל:
תוס' בד"ה כמאן כר' עקיבא כו' ועי"ל דר' ישמעאל לא דריש וו"י והא דקאמר בסנהדרין כו' עכ"ל אין לפרש דבריהם דר' ישמעאל ודאי לא דריש וו"י דא"כ הדרא קושייתם לדוכתא אדפריך לקמן כמאן כר"ע טפי ה"ל לאקשויי דר' ישמעאל אדר"י דהכא דריש מובת לויה וישראלית והתם לא דריש וו"י אלא דה"פ דנוכל לומר דרבי ישמעאל לא דריש וו"י כו' ומיהו מצינן למימר דהוא נמי דריש לה וכדמסיק התם ותו לא מידי ודו"ק:
גמ' ק"ו ומה כהנת דבקדושה דנפשה אכלה פסל לה כו' עכ"ל וליכא לאקשויי דהא אי נמי אתא פסול תרומה בלויה וישראלית מק"ו זה ואתא ריבוי ע"כ לפסול כהונה בלויה וישראלית אכתי פסול כהונה בכהנות מנלן דהא איכא למיפרך מה לויה וישראלית דפסלינן לה משום דלא אכלה אלא בשביל בנה (ב) אבל כהנת דבקדושה דנפשה אכלה לא פסל לה די"ל דהשתא כיון דלא איצטריך ריבוי לפסול תרומה כלל אלא לפסול כהונה טפי אית לן למימר דאתא ריבוי דובת כהן לכהנת גופה לפסול כהונה ולויה וישראלית אתי לפסול כהונה נמי מק"ו וק"ל:
בפרש"י בד"ה אימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות כו' אבל חייבי לאוין כיון דתפסי להו בה קידושין לא פסלי וכותי ונתין וממזר דפסלי מנלן עכ"ל שגירת לישנא דכולי תלמודא נקט דכותי לאו בתורת עובד כוכבים נקטו ליה אלא לפסולי בעלמא כמ"ש התוספות אבל כותי דקתני לעיל בברייתא סבירא ליה לתלמודא היינו עובד כוכבים וקסבר דכותים גירי אריות הן כפרש"י לקמן בשמעתין וק"ל:
בד"ה א"ה אימא כו' ומהאי קרא גופיה משתמעי חייבי כריתות לפסולא עכ"ל פירוש דלאו בני אלמנות וגרושין הוו לגבה דערוה דאין קדושין תופסין בה ולפיכך אית דמפרשי שכתב רש"י דלא פסלי חייבי כריתות צ"ל דסבירא להו כדברי התוס' דחייבי כריתות לא משתמעי מהאי קרא דבני אלמנות וגרושין הוו לאחריני ומהרש"ל כתב בזה דרך אחרת ואין צורך להאריך (ג) ויש להקשות לשיטת רש"י כיון דחייבי כריתות משתמעי שפיר מהאי קרא דכי תהיה אלמנה וגרושה וגו' א"כ ל"ל כי תהיה למימר דבהנך דאית בהו הויה דהיינו חייבי לאוין קמשתעי קרא דהא ע"כ קרא דלאיש זר אתא לחייבי לאוין דחייבי כריתות נפקי מכי תהיה אלמנה וגרושה גו' וי"ל דאי לאו כי תהיה הוה מוקמינן קרא דלאיש זר לחייבי כריתות וקרא דכי תהיה אלמנה וגרושה הוה דרשינן מיניה צריכותא כדדרשינן אליבא דר"ע אבל השתא דכתיב תהיה דאתא קרא דכי תהיה לאיש זר לחייבי לאוין אית לן למימר מסברא לפסול נמי בחייבי כריתות ולאוקמי קרא דכי תהיה אלמנה וגרושה בהו ולא למימר דאתא לצריכותא בעלמא ודו"ק אך קשה לשיטתו כיון דבכלל מי שאין לו אלמנות וגרושין הוה נמי חייבי כריתות היאך קבעי למימר לקמן דבמי שאין לו אלמנות וגרושין בה אע"ג דאית לה זרע נמי תיכול דבשלמא בעבד ועובד כוכבים איכא למימר טעמא כפרש"י דכבהמה בעלמא חשיב אבל בחייבי כריתות מ"ט אית בהו דתיכול אפילו ביש לה זרע טפי מיש לה זרע מישראל כשר לה וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |