מהרש"א - חידושי אגדות/בבא בתרא/עה/ב

מהרש"א - חידושי אגדות בבא בתרא עה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עתידין צדיקים שנקראים ע"ש כו'. הקושיא היכן נזכר בקרא צדיקים והיכן נזכר כאן עתידין והוא מבואר כי האדם אינו ראוי למדת הכבוד שהוא מדתו של הקב"ה שנאמר וכבודי לאחר לא אתן ואמרו כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו כו' אבל יגיע לאדם כבוד מצד תורתו שהיא כבודו ית' ב"ה כמ"ש באבות ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו וגו' דאין כבוד לאדם רק מצד תורתו והתורה בעצמה א"א להנחיל כי לא נתנה ירושה לך אבל כבוד התורה ינחלו הבנים מאביהם החכמים ואמרי' בפ' א' ד"מ אדם הראשון בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו רעיך והיינו דארז"ל מ"ד זה ספר תולדות אדם מלמד שהראהו הקב"ה דור כו' כיון שהגיע לרע"ק שמח בתורתו ונתעצב במיתתו שנאמר ולי מה יקרו רעיך וגו' וקשה מה ענין סיפר בלשון ארמי במקום הזה ומה ענין ראיה מהך דר"ל אהך דסיפר בלשון ארמי והנראה כלפי מה שאמרו שהתרעמו המלאכים ביצירת האדם גם בנתינת התורה לו כמ"ש פרע"ק ובפ' א' ד"מ מפני שהאדם אינו ראוי לכבוד וז"ש מה אנוש כי תזכרנו וגו' וכבוד והדר תעטרהו ולפי מה שהיה לר"ע כבוד תורה כמ"ש בסוף סוטה משמת ר"ע בטל כבוד תורה לזה אמר כשהגיע לר"ע שמח בתורתו שהגיע מהראוי לכבוד ונתעצב במיתתו שנתבטל כבוד תורה כמ"ש בסוטה ולי מה יקרו רעיך אל שאמר יקר בלשון תרגום וארמי במקום כבוד בלשון הקודש בשביל המלאכים שלא יבינו בו שכבר התרעמו על יצירת אדם ונתינת התורה לו מפני הכבוד כי המלאכים אינן מבינים בלשון ארמי וז"ש הכתוב ואדם ביקר וגו' ולא יבין וגו' אדם שאמר ביקר בלשון ארמי ולא אמר כבוד בלה"ק הוא מפני שלא יבין המלאך שהתרעם כבר בזה והוא שאמר שהצדיקים נקראים על שמו כו' לפי שכל מעשיהם אינן אלא לכבודו ית' ועיין בזה עוד פ' אד"מ וזהו כל הנקרא בשמי בכל מעשיו דהיינו הצדיקים לכבודי בראתיו דהיינו בעוה"ז שיפול בו לשון בריאה יש מאין דלא נברא לכבוד עצמו רק לכבודו ית' בכל מעשיו ואמר אף עשיתיו ר"ל דהיינו אף שעוה"ב שהוא העשיה יש מיש כדאמרינן מאי דלא הוה הוה כו' גם אז יהיה נקרא בשמי ע"ש כל מעשיו שהיו בעוה"ז לכבודי וק"ל:

ג' דברים נקראים על שמו של הקב"ה. יראה מדלא קאמר נקראו בשמו של הקב"ה אלא נקראו על שמו של הקב"ה משמע דשם של הקב"ה יהיה בהם שם לווי במשיח משיח ה' בירושלים עיר ה' וכן בצדיק צדיק לה' וכן במשיח שאמר יקראו לו ה' צדקנו ר"ל שהוא צדיק לה' וכמ"ש לעיל בצדיקים שיקראו להן כן על שם שכל מעשיהם לשם שמים וכן הוא במשיח ע"ש שכל מעשיו יהיו לש"ש וכן בירושלים לעתיד שלא יהיו מזומנין לה אלא אותן שכל מעשיהם לש"ש כמ"ש לעיל ופירוש הכתוב ושם העיר יהיה מיום בנינה לעתיד יהיה שמה ה':

עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו'. והוא כענין שאמרו ביומא פרק א"ל הממונה והתקדשתם והייתם קדושים המקדש עצמו בעוה"ז מקדשין אותו בעוה"ב דהיינו שיאמרו לפניו קדוש:

עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה כו'. כל הגבהה ודאי למעלה הוא אבל אמר שהגבהה זו לא יהיה לה לירושלים לגריעותא כדקאמר שמא יש צער לעלות כו' אלא למעלת ירושלים יהיה ההגבהה ואמר ג' פרסאות כתחתית דירושלים קמייתא ג' פרסאי שהוא שיעור מחנה ישראל במדבר שגם בירושלים היה קיבוץ כל מחנה ישראל בדגלים והוא י"ב מיל לכל שבט ושבט מיל בין באורך בין ברוחב וע"ש מעלת ישראל תהיה ג"כ לעתיד הגבהה כשיעור הזה לכוון הגבהה מיל לכל שבט ושבט כי תחתיה דלעתיד לא יהיה לה שיעור ומדה כדמסיק לקמן ע"כ גובהה כשיעור הזה לעתיד על רמז זה:

ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך כו'. יש לפרש בזה ע"פ המדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו ערי כל א"י דהשתא ובהמ"ק שבתוכה יהיה גדול כ"כ כמו ירושלים דהשתא ולזה אמרו ירושלים שמקדשך בתוכה ר"ל עומד בתוך כל ירושלים דהשתא שיהיה גדול כמוה ולזה אמר ג"כ שמך בתוכה שהשם המפורש אסור להזכיר בפירוש רק בבהמ"ק וכיון שבהמ"ק לעתיד יהיה גדול כירושלים דהשתא הרי לעתיד שמך נזכר מפורש בתוך ירושלים דהשתא ועד"ז ג"כ הצדיקים בתוכה כאכילת קדשים בבהמ"ק ולזה אמר פרזות תשב ירושלים וגו' ולא אמר פרזה תשב לשון יחיד לרמוז שירושלים בישובה לעתיד תהיה גדול ככל פרזות א"י דהשתא כמ"ש לעיל ואמר מרוב אדם ובהמה בתוכה וכו' נקט אדם ובהמה מרוב אדם המביאים עמהן בהמות לקרבנות כמ"ש כצאן קדשים אשר במועדיה ונו' וסיים בקרא ואני אהיה לה חומת אש וגו' כי מרוב גודלה א"א לה חומת בנין של אדם וק"ל:

אלף טפ"ף כו' אלף ושני טטפראות כו'. עיין כל זה באורך בערוך בערך טפף וטטפראות:

אם שלש ירושלים הן כל אחד וא' יש בהם ל' מדורין כו'. אולי החשבון הזה למעלת בנין ירושלים דלעתיד וגדולתה שיהיה עיר ירושלים נחלקת לג' מקומות וכל א' נקראת ירושלים הא' נגד ירושלים דלעתיד ועוד ב' ירושלים נגד ב' ירושלים שנחרבו בעוה"ז ול' מדורין למעלה שיהיו נחשבין כמזלות דלמעלה שיש להם ל' מעלות כדאמרינן פרק אין עומדין לכל מזל בראתי ל' חיל ול' קרטון ול' רהטין כו' וכולם בראתי בשבילך ושמא תאמר בזה יש צער לעלות לשלשים מדורין זה ע"ג זה לכך נאמר בסיפיה דקרא דמייתי לעיל בענינא וכיונים אל ארובותיהם שאין להם צער לעלות לשוב בו ולמדורין הגבוה עד כמה מעלות:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---