מהר"ם שיף/שבת/קלא/א

מהר"ם שיף TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' מי גרם לחצירות כו'. לא משני בקצרה דבעירבו ניתקו חצירות ונעשו בתים ובתים אסרי וכי ליכא חצירות מאי הוי [דבית חוסר] משא"כ בלא עירבו דחצר איכא בית ליכא וחצר אינו אוסר. דמ"מ ליאסר מטעם דאין המבוי ניתר עד שיהיו בתים כו' לזה צ"ל דזה מיקרי בתים וחצירות וכפרש"י. ומה שלא אמרו בקצרה כיון דאפילו מחצר למבוי מותר כ"ש במבוי גופא ולמה לי האריכות דהוי כנשתתפו [כמו שפירש"י] נראה משום דלא תלוי זה בזה דמחצר למבוי שרי משום דהוי רשות א' לר"ש ולא הוי כמטלטל מרשות לרשות [לאסור אף בתוך ד'] והוי הכל כמבוי אחד ומ"מ בתוכה גופא אפשר אסור לטלטל [ביותר מד"א אפי'] מידי דהוי במבוי גופא לזה מסביר דהוי כאלו נשתתפו כו':

ברש"י בד"ה בתים הוא דגרמי ליה כו' ולהצטרך לשיתוף כו'. כצ"ל׃

גמ' מה לעומר שכן אם מצא קצור קוצר כו'. אין להקשות מנ"ל שאר מכשירין דדחי שבת בעומר דלמא דוקא קצירה שהיא בעצמה מצוה. דמה תועלת בקצירה אם לא יטחון וירקד׃

בתוספות בד"ה לא לכל כו'. ותימה הוא היכי שייך למילף כו'. אין רצונם להקשות פירכא דא"כ הו"ל להקשות פירכא דקאמר תלמודא גופא אי ממילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות ועוד דבה"א דלא פרכינן פירכא קאמרינן דה"ק לא לכל אמר רבי אליעזר כו' ותאמר שלא פרכינן פירכא שגילוי מילתא בעלמא הוא או מסברא כי היכי דמילה נוהג בשבת ומכשירין דוחה ה"נ כל המצות בכלל או מכח קי"ל וכה"ג דא"כ בשתי לחם נמי לא נפרוך פירכא וניליף מעומר [וה"ה ממילה] ולמה ליה לר"א גזירה שוה אלא בע"כ פרכינן פירכא כו'. רק קושית התוס' אף אם תמצא לומר שלא פרכינן פירכא מכל מקום היכי שייך כו' דאין לו דמיון דאין במצוותן דחיית שבת וגמרא דלא פריך לקמן [דף קל"ב דקאמר וליתי הנך וליגמר מניה] קושית התוספות משום אחרינא בעומר וכה"ג שיש במצוותן דחיית שבת. ולהכי נמי לא הקשו התוספות פירכא שכן בידו להפקירן דבה"א קיימינן דלא לכל כו' ולא פרכינן: (מכאן ואילך נתאכלו שורות שתים ושלש עד סוף המאמר הלזה)

בתוס' בד"ה ושוין כו' מה לסוכה שכן אם עבר זמנה בטלה כדפריך במסקנא דשמעתין דמסתברא כו' כצ"ל וק"ל. ולכאורה אין צורך לכל זה דמבינייא מצינו למילף אי לאו פירכא שכן בידו להפקירן וע' בסמוך ע"ב בד"ה אי מעומר כו' [בתירוץ הר"ר פורת]ודלמא זהו הפירכא בעצמו שידע התלמוד [לענין ציצית ומזוזה שכן בידו להפקירן] ואף שאין כוונת הגמרא להודיענו פירכא של בינייהו [כמ"ש הרב פורת] שאני באידך דלא איכפת לן מידי בזה [דלפי האמת בכולהו איכא ילפותא דדחי. ולא חש לעשות צריכותא מבינייהו אבל הכא דקשה אגופא דדינא אמאי אין מכשירין ציצית ומזוזה דוחה הוצרך למיהב טעמא דלא נילף מבינייא]׃


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון