מהר"ם שיף/ביצה/יז/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא יו"ט שחל להיות בשבת. ואח"כ נקיט שבת שחל בר"ח כו' ברש"א בשם ת"י דביו"ט מתפלל כסדר של יו"ט אבל ר"ח מתפלל כסדר של שבת:
ברש"י בד"ה ומתנה כו' ובאותו פת עצמו. מ"ש רש"י באותו פת כן איתא בהדיא בגמרא דעירובין כדי שלא יצטרך לקרוא שם עירוב כו' ע"ש:
ברש"י בד"ה דמיקני שביתה בשבתא כו' ואם התירו בע"ת כו'. נראה שיש לחלק בלא"ה דבתחומין מיקני ודאי ביו"ט מס' [כיון שמתנה בב' הימים] משא"כ בעירובי תבשילין שאפשר שאותו פעם א' שמערב הוא חול ועי"ל דתבשילין מדרבנן דמדאורייתא צרכי שבת נעשין ביו"ט לר"ח ולרבה מטעם הואיל כדאיתא פרק אלו עוברין משא"כ תחומין ועיין:
בתוס' בד"ה מ"ט למיקני שביתה כו' הואיל ויש שם ספק דשמא הוא חול כו'. פי' הכא דמיירי במניח מיו"ט לחבירו על תנאי מס' וממנ"פ העירוב מונח ביום חול לגמרי ולא שייך כאן הכנה אבל בהא דעירובין דאיירי במניח מיו"ט לשבת וספק הוא שמא הוא קודש שייך שפיר הכנה כ"כ רש"א ופשוט. וא"ל דלמא הגמרא קאמר הכא למיקני שביתה משום ר"י דל"ל הכנה כדבסמוך דרבא ס"ל להדיא לעיל בפ"ק הכנה:
בא"ד מ"מ קשה דהתם בעירובין כו' . וא"ל דלמא התם למאן דלא חשש כאן למיקני שביתה היינו על הספק [והוא הממנפ"ש] אבל ודאי אסור למיקני שביתה כו'. ומיהו ע"ש בתוס' דמשני כן:
בא"ד וכי פליג ר"י על כל הני תנאי ואמוראי כו' לעיל רפ"ק כולהו כרבה לא אמרי הכנה ל"ל [ולמה נקטו יותר ר"י] מיהו רב דהכא ודאי אית לי' הכנה כדאיתא לעיל בהדיא דהוא בר פלוגתיה דר"י דף ד'. ויגיעות יגע רש"א דרב לא פליג ארבא אלא במניח מיו"ט לחבירו אבל מיו"ט לשבת מודה דאסור דהא רב פסק לעיל כת"ק דברייתא וטעמא דרב ע"כ משום הכנה דרב אית ליה בהדיא פרק בכל מערבין דיו"ט ושבת ב' קדושות הוא מיהו רבי דאסר נמי לעיל מיו"ט לשבת אפשר ל"ל הכנה אלא דאסור משום קדושה א' כמ"ש התוס' לעיל ומ"מ כתבו התוס' שפיר וכי פליג ר"י על כל הני תנאי דהא ע"כ כיון דר"י מתיר בנולדה מיו"ט לשבת ע"כ לא סבר כרבי דמאן דאית לי' קדושה אחת אוסר בנולדה ביו"ט לשבת ע"כ וכ"מ בהדיא לעיל דף ד':
בא"ד ומ"מ קשה מההיא דגיטין וכו' . אע"ג דטעמא דהכא דאסור למיקני משום הכנה [זהו לפי גירסת הספרים הישנים שהיה כתוב זה המ"מ קשה אחר ול"נ כו' ומסקנת התוס' דטעמא הכא משום הכנה] מ"מ אם היה שרי למיקני בו ביום לא היה מיקרי הכנה עיין במ"ש לעיל בפשט דעצים שנשרו וכמו לענין אפיה ובישול מיו"ט לשבת הואיל ואי מיקלע לי' אורחים והוי חזי לי' בו ביום הה"נ בעירובי תחומין רק אם אסור לקנות קונין בשבת למ"ל טעמא משום הכנה אם לא נאמר אע"ג דלבו ביום אסור לצורך מחר הוה מותר למ"ד ב' קדושות הם אי לאו משום הכנה ועיין. ומהרש"ל ונגרר אחריו מוהר"ם ז"ל מהפכין ומ"ש ול"נ מדקאמר כו' שייך לבסוף [וקושיתם מההיא דגיטין צ"ל קודם מסקנת' משום הכנה וכמ"ש בספרים שלפנינו] ושרי למיקני קנין בשבת [לפי המסקנא] ועיין:
בתוס' בד"ה אי אמרת כו' בגירסא דהלכות גדולות. כן איתא שם בהדיא. ומהרש"ל הגיה כגי' הספרים לבלי צורך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |