מגיני שלמה/שבת/עד/א
מגיני שלמה 
שבת עד א
ד"ה מתקיף לה רב המנונא מידי קנון ותמחוי קתני פ"ה דה"נ הוי מצי למפרך מידי נפה וכברה קתני וק' לר"י מאי קמשני ר"ה כו' יש ליישב דלר"ה ה"ק בורר ואוכל משמע שאוכל מה שבורר וא"נ ע"כ בורר האוכל וגם לאביי הוי פירושו דבורר האוכל כמ"ש לקמן וא"כ ה"ק בורר ברירה כזו שיש לומר בה ואוכל ולא יברור ר"ל ברירה כזו שאין בה כ"א הברירה לבד שאין אצל הברירה האכילה שאינו בורר מה שיאכל שאינו בורר כ"א הפסולת וא"כ אין לומר בו בורר ואוכל כ"א הברירה לבד וכן לאביי הוי פירושו ולא יברור בלא אוכל ואביי מקשי מ"מ דלא קתני אוכל מתוך פסולת שהלשון מ"מ סתום מאד שאין פסולת ניכר בבריית' כלל ואע"ג דגם לאביי מיירי באוכל מתוך פסולת כמו שאכתוב לקמן אי"ה מ"מ לאביי לא נחתא בריית' לפלוגי בין אוכל מתוך פסולת לפסולת מתוך האוכל וא"כ איכא לאוקמא ברייתא באוכל מתוך פסולת דווקא כדמוקמינן בכולי תלמודא ומשניות וברייתות דמיירי בשום גוונא כדאמרינן בכל דוכתי הב"ע בהכי ובהכי ולא פרכינן מידי הכי קתני אלא שזה דרך המשנה ובריית' למתנ' מלת' סתמא ואעפ"כ לא מיירי כ"א בחד גוונ' אבל לרב המנונ' דהבריית' נחתא לפלוגי בין אמ"פ ובין פמ"א לא הוי ליה לסתומי מלת' כולי האי כיון דזהו עיקר החלוק ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו בקושיא השניה דלקמ' מוקי להא בנפה וכברה ולא פריך מידי נפה וכברה קתני דזה לאו קושיא היא דאל"ת הכי לתקשי מאד דא"כ לא מצינו ידינו ורגלינו בכולי תלמודא דאין לך כל דף ודף דלא משני כאן בהכי וכאן בהכי וא"כ לעולם נפרוך מידי הכי קתני אלא ש"מ זהו דרך התנאי' לסתום דבריהם והתלמוד מפרשם אלא היכא דנחת התנא גופא לפלוגי בין מלתא למלת' אז צריך למנקט החלוק כיון דאיכא חלוק בהא בריית' גופא לא ה"ל למסתם דאיך יתכן שהוא מחלק בין דין לדין ולא יזכיר החלוק וא"כ פריך דגם חלוק דר"ה הוא בדרך סתום דאנה מרומז במלת בורר ואוכל שהוא מה שהוא בורר ומיירי בברירה דאיכא לגבה אכילה דזהו פי' רחוק דאיכא לפרושי שהוא בורר פסולת ואוכל האוכל אבל לאוקמתי דאביי מבואר היטיב דבורר ואוכל מיד משמע דזהו לאלתר:
והאלהים יודע כי אחרי השגתי התירוץ דלעיל מצאתי בספר מורי מהר"ם ז"ל שהקשה שמה להו לתו' למפרך מחמת שפי' רש"י דהיא בריית' דלעיל ולמה לא הקשו סתמא ותירץ דאי לאו הא בריית' דלעיל היה אפשר לתרץ דדוקא אבריית' דלעיל דנחית לפרושי חילוקי הדינים דביד מותר ובנפה וכברה חייב שייך למפרך מידי נפה וכברה קתני אבל בריית' דלא קתני כ"א חיוב דחטאת לחוד אין להקשות דסתם חיוב חטאת הוא בנפה וכבר' עכ"ל וזהו החלוק שכתבתי אלא שהארכתי בענין אבל יש לתמוה על מורי א"כ גם עתה לא הקשו התו' דהא ר"א לקמן דמשני הא בנפה וכבר' מסתמא ס"ל לאוקמתי דאביי דחלוק דברייתא הוא בין לאלתר ובו ביום וכמו דמשמע לקמן בתו' עצמן בד"ה והתניא שהקשו דברייתא לעיל אסרה בו ביום אבל לאלתר כו' מבואר דר"א אוקמתי דאביי ס"ל וכמו שכתב הוא עצמו ז"ל לקמן ופשוט הוא וא"כ לאוקמתא דאביי לא נחת' ברייתא לפלוגי בין יד לנפה וכברה וא"כ לא הקשו התוס' כלום דלאוקמתי דאביי לא שייך למפרך מידי נפה וכברה קתני וכמ"ש וצ"ע ודו"ק:
שם ד"ה בורר עיין בביצה דף י"ד ד"ה הבורר קטנית שם תירצו קושיות אלו גם אני כוונתי מדעתי לתירוץ ראשון המבואר שם ולקמן אתרץ עוד בע"ה:
ד"ה והתניא חייב כו' פ"ה דהיינו ברייתא דלעיל כו' וקשה לר"י כו' הנה לעד"נ דכולי אוקמתי דאביי דשרי לאלתר ואסר לבו ביום הכל מיירי באוכל מתוך פסולת דווקא וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' שבת וכ"כ הרב המגיד ז"ל שם בשם רוב המפרשים וכן משמע מן התוס' עצמן וז"ל לקמן בדבור ולא ידענא כו' שכתבו דהא לכ"ע שרינן אוכל מתוך הפסולת לאלתר הרי מבואר דהיתרא דלאלתר אאוכל מתוך פסולת קאי וכן משמע כולי שמעתין דפריך לימא חזקי' אוכל מתוך פסולת אסור ולכאורה משמע דהתמיה אלאלתר קאי דהוא אסור סתם משמע אפי' לאלתר וכן פי' רש"י ז"ל דחזקי' קאי שהוא בורר ואוכלן מתוך הקליפה וא"כ נתיישב הכל דלעולם לאלתר שרי אפי' בנפה וכברה כיון דהוא אוכל מתוך פסולת והתם בביצ' אפסולת מתוך אוכל קאי כדאית' במתניתין בהדי' דב"ש ס"ל דבורר אוכל דווקא וב"ה אומרים בורר כדרכו פי' אפילו פסולת מתוך אוכל כדפי' רש"י לקמ' ס"פ נוטל דף קמ"ב ד"ה בורר כדרכו כו' וע"ז קאמר אבל לא בנפה וכברה דפסולת מתוך אוכל אפי' לאלתר בשבת חייב חטאת ובי"ט אסור מדרבנן אבל אוכל מתוך פסולת שרי לגמרי לאלתר אפשר אפי' לב"ש דלא קאמרי בורר ביד דוקא אלא אפי' בנפה וכברה שרי כיון שהוא מיד כדקאמר בורר אוכל ואוכל וכבר יישבתי לעיל בע"ה דלא תקשי לאביי מידי אוכל מתוך פסולת נאמר דדוק' לב"ה קשיא כמ"ש לעיל ובזה מיושב גם מה שהקשו בדבור שלפני זה דאוכל מתוך פסולת משמע פ' תולין דדרך ברירה בכך דלמסקנא דאביי אין ה"נ דאוכל מתוך פסולת הוי דרך ברירה ואסורה לבו ביום ולא שרי כ"א לאלתר ורב המנונא שהתיר נדחו דבריו וכולי שמעתין דמתמיהין לימא קסבר אוכל אסור הכל פירושו בלאלתר אלא שקשה קצת מילת' דרב ביבי דקאמר רב דימי ולא ידענא אי משום דקסבר אוכל מתוך פסולת אסור אי לעין יפה קמכוין משמע אבל אוכל מתוך פסולת מותר והת' לאו לאלתר איירי כדכתבי התו' ואפ"ה מספקא ליה אי שרי אוכל מתוך פסולת אלמא אין דרך ברירה בכך ובאמת גם דברי התו' ז"ל צריכין ביאור שכתבו דלא מיירי לאלתר דלכ"ע שרי באוכל מתוך פסולת לאלתר משמע דאוקמתי דאביי אאוכל מתוך פסולת קאי כמ"ש לעיל וא"כ מה תרצו דר"ל לא ידענא מה שלא ביררנו תחילה קודם שהביאם משמע דזהו אינו לאלתר וא"כ תקשי איפכא מאי מספקא ליה הא אמרינן לעיל דלכ"ע אסור לבו ביום אפילו אוכל מתוך פסולת כיון דאוקמתי דאביי אהא קאי כמ"ש ואפשר לומר דהתנא לא החליטו דאביי אאוכל מתוך פסולת דווקא קאי אלא כוונתו דאפי' אי נוקמיה לאביי באוכל מתוך פסולת מוכח לפחות דלאלת' שרי אמ"פ וכ"ש אי אביי מיירי בפמ"א מכ"ש קשרי דאפי' פמ"א שרי אמ"פ מיבעיא אבל אי מיירי בלא לאלתר י"ל דאביי אפמ"א קאי או רב ביבי עצמו מפרש הבריית' הכי אע"ג דאביי קאי אאוכל מתוך פסולת אבל אמ"פ י"ל דס"ל לרב ביבי דשרי אפילו בלא לאלתר כך יש ליישב דברי התו' אבל לדידי קשיא דמ"מ משמע דאוכל מתוך פסולת אפשר דשרי לרב ביבי אפילו בלא לאלתר אלמ' אין דרך ברירה בכך וקשיא מפ' תולין ואע"פ שאין הקושיא גדולה כ"כ די"ל דמאן לימא לן דר' זירא בפ' תולין כרב ביבי ס"ל דלמא כאביי ומפרש הברייתא באמ"פ ואפ"ה אסור לבו ביום אלא דלא צריכנ' לה' מלתא וא"ש הכל על נכון בלא שום קשיא דהא לרב אשי מוקמינן בריית' בנפה וכברה ובהא אסור לבו ביום אפי' אמ"פ אבל ביד אין בו חיוב חטאת אפי' לבו ביום ואפשר דשרי לגמרי וא"כ ר' זירא פרק תולין קאי אסתם בורר שהוא בנפה וכברה והתם חייב חטאת אפי' באוכל מתוך פסולת לבו ביום אבל רב דימי בבורר ביד מיירי ובהא מספקא ליה אי אסור לבו ביום אמ"פ או לא אבל פסולת מתוך אוכל לעולם אסור אפי' ביד וכ"כ הרא"ש ז"י דלא שרי לאלתר כ"א באוכל מתוך פסולת ולא איפכא וכן. יש ליישב קושיא השניה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |