מגדל עוז/טוען ונטען/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגדל עוזTriangleArrow-Left.png טוען ונטען TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


א[עריכה]

שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי"א:

אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב"ד ז"ל ונתננו לו השכר עכ"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב"ד ז"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז"ל שלא הזכירו:

ב[עריכה]

שלש שנים שאמרנו כו' עד גמורות ביום ובלילה או הסתלק. ההלכות כולן פ' חזקת הבתים והאמירה פי"א:

אפילו באו שנים ואמרו לנו וכו' עד כדי שיעידו לו: כתב הראב"ד ז"ל ונתננו לו השכר עכ"ל: ואני אומר הלכה זו פרק חזקת הבתים וטעם הראב"ד ז"ל משום נוגע בעדותו הוא ואין כאן מקומו אלא בסנהדרין בהלכות עדות וכבר כתב כללו ופרטו לשם והסכים יפה שלא זכרו בכאן כלל שלא להקרא דיינא דשפלא כיון דהוי מילתא דפשיטא טפי דהכי מתמהינן בגמרא פרק חזקת הבתים על מאן דמקשו הני נוגעין בעדות ואמר דייני דשפלא הכי דייני מי לא עסקינן דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי למאן ניתביה ע"כ. ועוד שלא היה מהני נתן או לא נתן לאותו וזהו אמיתת דעתו ז"ל שלא הזכירו:

ג[עריכה]

היה זה המחזיק וכו' עד ביום ובלילה. פרק חזקת הבתים (דף כ"ט)  :

בד"א בחצרות ובתים וכיוצא בהן וכו' עד הרי זו חזקה: כתב הראב"ד ז"ל אין דרך הגמרא כן: ואני אומר תמה אני אם דבר זה יצא מפיו שהרי עיקר זאת שכתב ריש פרק חזקת הבתים דגרסינן אמר רב הונא שלש שנים שאמרו והוא שאכלן רצופות ומקשינן מאי קמ"ל תנינא חזקתן שלש שנים מיום ליום ומהדרינן מהו דתימא מיום ליום לאפוקי מקוטעות ולעולם אפילו מפוזורת קמ"ל וגרסינן עלה אמר רב חנא ומודה רב הונא באתרא דמוברי באגי כו' ואותו כבר כתבו ר"מ ז"ל בסמוך כדכתיבנא בע"ה ועיניך רואות אבל זה שבין ידינו הוא בשמעתא לפנינו רחוק מזה דגרסינן אמר מר זוטרא אי טעין ואמר ניתו סהדי דדרו ביה תלת שני ביממא ובליליא טענתיה טענה ומודה מר זוטרא ברוכלין המחזרין בעיירות דאע"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה ומודה רב הונא בחנותא דמחוזא דליממא עבידן לליליא לא עבידן ע"כ. וזה פשוט לעין כל ואיך אאמין שהראב"ד ז"ל אמרו:

ד[עריכה]

שלש שנים שאמרנו צריכות שיהו רצופות וכו' עד בשנת הזריעה. ריש פרק חזקת הבתים (דף כ"ט) והיא אותה שיעדתי לך בסמוך להראותך באצבע ועיניך רואות ממנה כי צדקו דברי ר"מ ז"ל בכ"מ וזה פשוט:

ה[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

ו[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

ז[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

ח[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

ט[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

י[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יא[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יב[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יג[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יד[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

טו[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

טז[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יז[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יח[עריכה]

שני שותפין שהחזיקו כו' עד התהום. הכל פרק חזקת הבתים:
כאן השמיט הרב השגה ונ"ל שטעות סופר הוא או לא הגיע לידו ועיין במגיד משנה:

יט[עריכה]

שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב"ד ז"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר"מ ז"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב"ד ז"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר"מ ז"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר"מ ז"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ"ל. ור"מ ז"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר"מ ז"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:

כ[עריכה]

שדה אילן שהיו בו שלשים אילנות וכו'. בד"א בשאכל הוא מקצת הפירות וכו' עד אע"פ שלא אסף כל פירותיה: כתב הראב"ד ז"ל דעת אחרת היה לו וכו': ואני אומר גם בזו שלא יצא מפיו מכמה טעמי חדא כי הדין שכתב ר"מ ז"ל לא מן המפרשים הוא אלא לשון הגמרא פרק חזקת הבתים גמרא פיסקא דרבי ישמעאל אומר כו' דגרסינן מדר"י נשמע לרבנן מאי היא דתניא היו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה ואכל עשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה לאו א"ר ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני וה"מ היכא דלא אפיק אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה והוא דבזעיה בזועי ובספרים הישנים והישרים שבספרד גורסים דבזייה בזויי ע"כ אלמא הדין שכתב מפורש בלשון הגמרא ואיך יתעלם דבר זה מהראב"ד ז"ל ועוד דאי הכי פירושא היינו נטורא מכאן כו' שבספרו שכתב ר"מ ז"ל תחלת זאת הפיסקא כדי לסדר עליו בד"א כו' שבין ידינו ועוד דאתמהה וכי ר"מ ז"ל מפי הספרים גמר מפי סופרים גדולים וחכמים דייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה ועוד שהרי כל דבריו על פי רבו רבינו הרב ר' יהוסף בן מיגאש ז"ל ופירושיו מפורסמים בזאת המסכתא בין החכמים והוא פירשו פירוש רחב וגורס והוא דבזי בזויי וה"מ היכא דלא אפיק בהדי הדדי אבל אפיק ולא אכל לא הוי חזקה מוקדם ומאוחר הן הגרסאות שלנו ופירוש בזי בזויי לשון פיזור שאכלו מפוזרין וז"ל כי כשאכל עשרה מהן בכל שנה לא אכל העשרה כולן ממקום אחד אלא מפוזרין מכאן אחד ומכאן אחד דה"ל כמי שאכל כולן שאילו אכלן ממקום אחד לא היה מחזיק בשאר האילנות דלא שייכי בהני השתא דאכלן להני עשרה מפוזרין כולהו שייכי כהדדי וכמאן דאכל לכולהי דמי וה"מ דלא אפיק הני אילני כלל פירי אבל אפיק ולא אכל אלא הני עשרה בלחוד כיון דהוו פירי ולא אכלינהו לא הויא חזקה עכ"ל. ור"מ ז"ל כלל השתי גירסאות ופירוש רבותינו ז"ל בפסקו דרך קצרה והכותב לשון זאת ההשגה לא ירד לסוף דעתו ולא העמיק להשוות דעתו עם דעת רבו ולא ראה הנסחאות או ראה ולא הרגיש בדקדוק היוצא ביניהן והפליג דעתו לדעת אחרת ועשאו טועה והיה לכתוב כי ר"מ ז"ל רוח אחרת עמו וימלא אחרי רבו וכשרוצה לחלוק עם רבותיו או עם אחרים כתב אותו בפירוש כמו שכתבתי בהקדמה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.