לחם משנה/מחוסרי כפרה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מחוסרי כפרה TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בצק של שעורים וכו'. בפ' בנות כותים (דף ל"ה) מימרא דרב הונא:

ב[עריכה]

או שראה אשה וכו' או שהרהר בעסקי בעילה וכו'. הוא פירוש למה שאמרו הרהר עד שלא ראה ראה עד שלא הרהר וכו':

ג[עריכה]

הרואה קרי אינו מתטמא בזוב מעת לעת וכו'. בס"פ בתרא דנזיר אמרו במשנה דזב משנזקק לזיבה שכבת זרעו מטמאה ושקיל וטרי בגמרא למאי מטמאה ואמר שם רב אדא בר אהבה לומר שאין תולין בה פירוש שאם ראה קרי ואח"כ ראה זיבה אין תולין הזיבה בקרי שראה אחר שנזקק לטומאת זיבה ואמרו שם כסבור רב פפא קמיה דרבא למימר איידי חולשא הוא דחזי א"ל רבא והא תניא גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה ואמאי אין לך חולי גדול מזה אלא תנאי היא וכו' כך היא גירסת התוס' ז"ל ופירשו דהכי קאמר סבר רב פפא למימר דטעמא דקרי פוטר בזיבה דאיכא למיחש שמא מחמת חלישות נתרוקן מן השכבת זרע דחזא וקרי כאן מבשרו ולא מחמת אנסו וכו' והקשה לו רבא א"כ גר שראה קרי קודם שנתגייר נמי אמאי לא יפטור קרי את הזיבה כיון דטעמא דקרי פוטר בזיבה הבא אחריו משום חולשא הוא מה לי ראה קרי כשהוא עכו"ם מה לי ראה קרי כשהוא ישראל הא אין לך חולי גדול מזה ותירצו אלא תנאי היא כלומר ודאי דטעמא דקרי פוטר בזיבה לאו משום הכי הוא אלא משום גזירת הכתוב הוא ולפיכך לא שנא נזקק לזיבה לא שנא אינו נזקק לזיבה הקרי פוטרו, וא"כ לפי פירושם אפילו אחר שנעשה זב היה לנו לבודקו בראיה שלישית אולי מחמת קרי ראה דכיון דהוי גזירת הכתוב לאו טעמא משום דהוי באונס אלא טעמא אחרינא וקרי פוטר אפילו בראיה שלישית. ומדברי רבינו ז"ל משמע דלית ליה פי' זה משום דהוא נתן טעם לקרי שפוטר משום דראייה של זוב מחמתיה קא אתי דלדברי התוס' ז"ל אין זה הטעם אלא גזירת הכתוב הוא ועוד דהוא כתב ובראיה שלישית אין בודקין כלל ולדברי התוס' ז"ל צריך לבודקו אם ראה קרי דקרי פוטר אפילו אחר שנזקק לזיבה. ומ"מ צריך טעם לסברתו אמאי בגר שנתגייר קאמר דקרי אינו פוטר דהתם נמי נימא שכבת זרע מחמת קרי קא אתי כדכתבו התוס' ז"ל ואין לומר כמו שתירץ רבינו שמשון ז"ל במסכת זבים דדוקא ראיה ראשונה אפילו שיהיה תוך מעת לעת לא איכפת לן דכיון דזב אינו מטמא בזיבה הראיה הראשונה הוי ראיה ראשונה של זב ומטמא לאונסו אבל ראיה שניה בעינן שיהיה אחר מעת לעת דרבינו ז"ל לא חילק בכך אלא כתב סתם אין תולין לו מעת לעת אפילו ראה ראיה ראשונה ושניה תוך מעת לעת. לכך נראה ודאי דהוא גריס כגירסת רש"י ז"ל ופירוש רב פפא דאמר איידי חולשה הוא דחזא רוצה לומר דהזב מטמא אע"פ שראה קרי מפני הכתלים דחולשה דזיבה ולכך באה לו הזיבה זאת שנחלש מזיבה ראשונה והקשה לו רבא מגר שנתגייר מטמא בזיבה והא התם ליכא שום חולשה לומר שמחמת חולשה באה לו ולא תלינן הזיבה בקרי ותירצו אין לך חולי גדול מזה כלומר מחמת החולשה שקבל עליו עול מצות באה לו ולכך מטמא וא"כ לפי המסקנא הוי טעמא דשכבת זרע קרי דאינו פוטר בזיבה אחר שנזקק לזיבה דאמרינן משום חולשה דזיבה באה לו אבל כשלא נזקק לזיבה מחמת שכבת זרע באה לו ולכך רבינו ז"ל כתב דטעמא דקרי פוטר משום דהזיבה באה ממנו ואחר שנזקק לזיבה אינו פוטר הקרי ולכך אין בודקין אותו בראיה שלישית מחמת הקרי דאינו פוטר כלל וגר שנתגייר מטמא בזיבה משום חולשה דקבלת מצות באה לו. אבל מ"מ קשה דברי רבינו ז"ל בפירוש המשנה שנתן טעם לגר שנתגייר שמטמא בזיבה משום דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין משגיחין לדבר מענייניו הקודמות דאין זה טעם כלל לפי סוגית הגמ' דכתיבנא לא לפירוש רש"י ז"ל ולא לפירוש התוס' ז"ל:

ט[עריכה]

שנאמר או החתים בשרו כל שהוא ניכר מבשרו וכו'. דרשא זו בספרא איתא וכדכתב רבינו ז"ל בפירוש המשנה במס' זבים:

יד[עריכה]

הרואה ראיה אחת בין השמשות וכו'. פירש רבינו שמשון ז"ל לא ברגע אחד מכוון אלא כגון ראשונה בתחלת בין השמשות ראשון ושניה בסוף בין השמשות שני וכן נראה מוכרח מדברי ה"ה ז"ל פ"ה מהל' שבת ע"ש:

שמא אחת מהן היתה מקצתה ביום וכו'. רבינו ז"ל כתב בפירוש המשנה בפ"ק דזבים. ויתכן עוד כי הראשונה היתה מקצתה ביום ו' וקצתה ליל שבת וכן השניה היתה קצתה ביום השבת וקצתה ליל ראשון ויהיו ד' ראיות רצופות וכו' וכאן בחיבור לשון רבינו ז"ל יותר מדוקדק שכתב שבאחת מהן שהיתה מקצתה ביום ומקצתה בלילה סגי דכן הוא האמת בודאי ובפירוש המשנה כתב דשתי הראיות היו מקצתן ביום ומקצתן בלילה להפליג האיסור אע"פ שאינו צריך:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף