לבושי שרד/אורח חיים/צ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים צ

ט"ז סק"א לטרד'. אבל מקום גבוה היינו שהקרקע גבוה דשם ליכא בעיתותא צריך ג"ט:

(שם) לא היינו צריכים פי' אי נימא בהאי דשבת דהוי גבהות אפי' בפחות מג"ט אלא דמ"מ מסברא צריך ליתן שיעור משום דבמשהו אין שייך גבהות וכיון דצריך שיעור מסתמא השיעור הוא ג"ט:

מג"א סק"א בעיתותא. דמסתמא דבעיתותא דמבטל הכוונה לא התירו בתחלה בחולה וזקן רק היכא דליכא בעיתותא ואין הטעם רק משום גבהות זה הותר בחולה וזקן דדמי לסעיף ג' בפועל דכיון שעלה לאילן לעשות מלאכתו ניכר שאינו לגבהות ה"נ בחולה וזקן ניכר שצריכים לישן במטה וכדומה:

(שם) והב"ח מתיר. הוא בפ"ע ואפילו בברי':

ש"ע סעיף ג' שנשתנה הזית. ה"ה התאינה וחדא מנייהו נקט:

מג"א סק"ז דמוטב הוא מימרא דר' יוסי שא"ל אליהו היה לך להתפלל בדרך כו' להתפלל תפלה קצרה בריש ברכות:

ש"ע סעיף ז' הצד שהפתח שבה"כ שלהם הם כעין שלנו שהפתח במערב וס"ל לדיעה זו דאחורו בה"כ ביאורו מערב ומש"ה בעינן שיהדר אפי' לבי כנישתא שיתפלל למזרח שהוא רוח שהציבור מתפללים ומש"ה מיקרי מערב אחורי בה"כ אע"פ שהפתח שם רק משום שהציבור מתפללי' למזרח ששם ההיכל ודיעה שניה ס"ל דאחורי בה"כ היינו במזרח וקפיד' הוי שלא יהיה אחורי לבה"כ:

(שם) בשאר צדדים בדרום או בצפון דאז מיקרי ג"כ רשע מחמת שכלם בבה"כ והוא מבחוץ אבל כשמהדר אפי' לבה"כ שרי:

מג"א סקי"ב בחצר. חצר שבה"כ עומד באמצע ופנוי מכל צדדיו אז כשמחזיר פניו ניכר הוא. משא"כ עזרה שבס"ק שאח"ז שבנוי במזרח בה"כ וכותל בהכ"נ מפסיק והוא מתפלל למזרח אין כ"כ היכר כיון שאין לו מקום אחר לעמוד שם וכיון שמתפלל בהכרח למזרח אין זה כזלזול ח"ו כ"ה בב"י:

מג"א סקט"ו ברוב עם. הקשה בפרי מגדים הא בלא"ה בה"כ עדיף מביתו דהא אפי' כשמתפלל ביחיד כ' המחבר שיתפלל בבה"כ ונ"ל דהוקשה להמג"א דתיבת עם הציבור מיותר דדי באמרו שיתפלל בבה"כ דממילא ידעינן דהכוונה עם הציבור דהא אסור להקדים תפלתו לתפלת הציבור וע"ז תירץ דקמ"ל דיש שני מעלות א' תפלתו בבה"כ הוא עצמה מעלה והשנית לפי שהיא עם הצבור משום ברוב עם הדרת מלך:

(שם) עיין סעיף י"ח. היינו במג"א ס"ק ל"א ובסי' תר"ן במג"א ס"ק כ"ג מבואר תיבת ברב עם:

ס"ק ט"ז. היה ר"ל. ר"נ דאי' בברכות ר"ל לא אתי פעם א' לבה"כ ושאלוהו מ"ט לא אתי מר ואמר תשש כוחי ואמר לו היה לך לאסוף י' והשיב טריח' לי מלתא וא"ל היה לך לכוין עכ"פ להתפלל בעת שהציבור מתפללין ובזה מבוארים דבריו כאן ובס"ק שאח"ז:

סקי"ח. אפי' ללמוד. דבקהלות ישראל אף קודם התפלה מותרים ללמוד כיון שדרכם לילך לבה"כ כמבואר בסי' פ"ט משא"כ אלו שהם מתפללים ביחיד אסורים אפילו בלימוד ואם כן יתבטלו זמן ארוך לכן לא ימתינו עד שעה שמתפללים בקהלות ישראל:

ש"ע סעיף י' כשעומד. אע"ג דבסעיף הקודם כ' דאפי' הוא בביתו יכוין לשעה שהצבור מתפללין היינו כדי שתהא תפלתו נשמעת אבל איסורא ליכא אי מקדים לתפלת צבור אבל כשעומד עם הצבור ומקדים איסורא נמי איכא:

מג"א סקי"ט לצאת. דאע"ג דבביתו ליכא איסורא אם מקדים מ"מ כיון שעומד עם הצבור אסור לו לצאת ולילך לביתו:

סקכ"ו לבית המדרש ירוץ. אלמא דל"ח לחשד':

ט"ז סק"ג שלא בשעת תפלה. אע"ג דגם שלא בשעת תפלה צריך לזרקו לאחוריו וכמ"ש המג"א בשם הד"מ סי' צ"ו מ"מ בשעת תפלה חמיר. דאפי' לזורקו לאחוריו לא הותר אלא אם הוא אנוס כמ"ש בסי' צ"ז:

מג"א סקכ"ט משמע שר"י. התוס' כתבו שהר"י היה ממתין ומשמע שם שאף בכה"ג המתין כי היה מחמיר על עצמו עי' בב"י:

(ס"ק ל) מאי קפריך עי' עצי ארזים סי' ט"ו סק"ג:

(ט"ז סק"ה) בבוקר וא"כ למה לי. ר"ל דכיון דמוקי במטה ששוכב א"כ בלא"ה לא קשה קושית המקשה:

(מג"א סקל"ו) על המקשן. ר"ל דהב"ח הבין דהתוס' כתבו זאת לפסק הלכה דמטה אין זה קבוע ואינו כן אלא דהתוס' כתבו דרך פי' דמש"ה פריך הש"ס אי לימ' כו' וא"כ לא דברו התוס' רק במטה שבזמן הש"ס:

(ש"ע סעיף כ"ג) המצויירים. עיין כנסת יחזקאל סי' י"ג:

(במג"א סק"מ) סי' ע"ח. ר"ל מ"ש שם במ"א סק"א במים שותתין על ברכיו אפי' אם הם מגולים לא יפסיק בתפלה כיון שהי' רק איסור דרבנן דמדאוריית' אין איסור רק נגד העמוד וא"כ ה"נ הא הוא מדרבנן:

(שם) מיקרי אונס. פי' דההוא דהתם חשוב אונס טפי מהך דהכא אבל בגמ' אמר דגבר' דחוי' הוא פי' דהוי פושע שהתחיל להתפלל בעת שצריך לנקביו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.