כף החיים/יורה דעה/צג

כף החיים ‏ יורה דעה צג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] קדרה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בה בתוך מעל"ע אסור בנותן טעם. כלומר יטעמנו קפילא אם יש בו טעם בשר כמ"ש לעיל רסי' צ"ב יעו"ש. ומיהו כבר כתבנו שם בסי' צ"ב או' ב' דעכשיו המנהג דאין סומכים אטעימת קפילא אלא משערין הכל בס' יעו"ש.

ב

ב) שם הגה. וצריך לשער נגד כל הקדרה. ואע"ג דמשמע בכמה דוכתי דאין מה שבתוך הכלי ס' נגד כל הכלי י"ל דאה"נ קאמר שצריך לשער נגד כל הקדרה ולפיכך התבשיל אסור. א"נ משכחת לפעמים שיהא רוחב הקדרה גדול כ"כ שיחזיק מים שיהיו ס' נגדו כגון שנחושתה דק ורחבה גדול וכמ"ש ב"י. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' חו"ד או' א' חכ"א כלל מ"ו או' א' בי"צ ח"א או' א' ובעמ"ז שם או' א' זבחי צדק או' ב'.

ג

ג) וכיצד משערין בס' כנגד הכלי האסור מביאין כלי מלא מים וממלאין הקדרה האסורה באותן המים עצמן ויתן הקדרה האסורה באותו כלי גדול והמים היוצאין הן הן שיעור דופני הקדרה האסורה ואח"כ ימדוד המים המבטלים אותם אם יש בהם ס' או לא. מרדכי סוף פג"ה בשם ראבי"ה. ד"מ או' ג' או יעשו באופן זה יביאו כלי גדול וימלאו אותו מים ואח"כ יחזרו ויערו המים מתוך אותו כלי גדול במקום אחר ואח"כ יניחו אותה הקדרה האסורה כשהיא ריקנית בתוך אותו כלי גדול כשהוא ריקן ואח"כ יביאו אותן המים עצמן שהיו בכלי הגדול ונותנין אותן בתוך אותו כלי הגדול עד שיתמלא ומה שנשאר הוא שיעור דופני הקדרה האסורה. זבחי צדק או' ג' והוא ממ"ש הש"ע באו"ח סי' תנ"ו סעי' א' בענין שיעור מ"ג ביצים וכו' יעו"ש ובדברינו לשם או' ט' ואו' יו"ד יעו"ש. ועוד עיין לקמן סי' צ"ד או' ו'.

ד

ד) והנה מנהגינו לשקול כף המתכת ואם עלה מאה דרה"ם נחשוב בחמשה עשר דרה"ם ונחשוב שיהיה בתבשיל ששים פעמים על ט"ו דרה"ם וכפי מה שחקרנו צריך לחשוב כלי המתכת לגבי הבשר פחות מט"ו דרה"ם אך אנחנו תופסין זה החשבון של ט"ו דרה"ם לחומרא. בן א"ח פ' קרח או' ב' מיהו הרב בעל זבחי צדק עשה זו המדידה של מים ועלה כל מאה דרה"ם של מתכת י"ב דרה"ם מים וכך היה נוהג להורות כך אמרו חכמי בית מדרשו. וע"כ בהפ"מ או בשעת הדחק או לכבוד שבת יש לשער כך והיינו אם תחבו כף של מתכת של חלב בת יומה בקדרה של בשר שוקלין אותה ואם היה בה למשל חמשים דרה"ם חושבים אותה בששה דרה"ם מים ואם היה בתבשיל של בשר ס' פעמים ששה דרה"ם אז התבשיל מותר.

ה

ה) ומ"מ הא דצריך לשער נגד כל הקדרה היינו בקדרה ישנה דלא ידעינן כמה בלע אבל אי ידעינן כמה בלע א"צ לשער אלא כנגד הבלוע בה. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' ב' בל"י או' א' חו"ד או' א' חכ"א כלל מ"ו או' ב' זבחי צדק או' ד'.

ו

ו) ואפי' היא ישנה ולא ידעינן כמה בלע אלא דידוע כמה בשלו בה תוך מעל"ע מבישול חלב זה דמה שבשלו בה קודם מעל"ע נותן טעם לפגם הוא ואפי' בשלו בה בשר תוך מעל"ע מבשול הבשר הראשון א"צ ס' אלא נגד הבשר השני ש"ך שם. פר"ח שם. לה"פ שם. בל"י שם. שפ"ד סוף או' א' חכ"א שם. זבחי צדק או' ה'.

ז

ז) וכל זה הוא דוקא בהיתר אבל באיסור של בב"ח כגון שבשל בקדרה בב"ח ואח"כ תוך מעל"ע של תבשיל הראשון חזר ובשל בו בב"ח שנית ואחר כך תוך מעל"ע של תבשיל הב' בשל בו תבשיל של היתר בעינן בתבשיל ההיתר ס' כנגד התבשיל הראשון והב' דאע"ג דתבשיל הא' הוא קודם מעל"ע של תבשיל ההיתר כיון דהתבשיל הב' הוא תוך מעל"ע לתבשיל הא' בעינן כנגד שניהם משום דנעשה נבילה. כ"מ משפ"ד שם. והגם דהשפ"ד נקט תבשיל איסור היינו להולכים על פסק מור"ם ז"ל דבכל האיסורים אמרינן חנ"נ אבל אנן קיימינן לסברת מרן ז"ל דאית ליה דדוקא בב"ח אמרינן חנ"נ ולא בשאר איסורין כמ"ש סי' ק"ג סעי' ז' וסי' קכ"ב סעי' ד' יעו"ש. זבחי צדק שם. ועיין לעיל סי' צ"ב סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד.

ח

ח) ואם נשתמש בה כזית בשר עם מים א"צ לשער נגד כל הכזית רק לפי שיעור המדומע במים. חו"ד סוף או' א' ור"ל אם בשלו בה כזית בשר ואח"כ בתוך מעל"ע בשלו בה חלב אין לומר דבלעה כל הכזית וצריך ס' נגד כל הכזית אלא לפי חשבון למשל אם בשלו בה עשרה דרה"ם בשר ועשרים דרה"ם מים או ירקות והקדרה משקלה עשרים דרה"ם מים לפי חשבון הנז"ל או' ד' נחשוב שהקדרה בלעה ה' דרה"ם והמים והירקות ה' וא"צ ס' במה שבשלו בקדרה אח"כ חלב אלא כנגד ה' דרה"ם. ועל דרך זה אתה דן בכל האיסורין כגון קדרה שבשלו בה בשר עשרה דרה"ם ותשעים דרה"ם מים וירקות והקדרה עשרה דרה"ם נמצא כל עשרה דרה"ם בלעו דרה"ם א' ואם בשלו אח"כ בה חלב א"צ ס' כ"א נגד דרה"ם א' וכן אם תחבו כף שנתחב באותו תבשיל בתבשיל של חלב א"צ ס' כנגד כל הכף אלא לפי חשבון שבלע. ועיין לעיל סי' צ"ב או' ע"ז וית' עוד לקמן סי' צ"ד או' ז' ואו' ח' יעו"ש.

ט

ט) שם הגה. וצריך לשער נגד כל הקדרה. דלא ידעינן כמה היה בלוע בה ויצא ממנו לתוך התבשיל. לבוש. וכ"ה לקמן בש"ע סי' צ"ח סעי' ד'.

י

י) ואין חילוק בין כלי חרס או עץ או מתכת לעולם צריך לשער כנגד כל הקדרה. ש"ע שם. ש"ך בסי' זה סק"ב. כנה"ג בהגה"ט או' א' פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' בל"י או' א' חו"ד או' א' שפ"ד או' ב' וכתב דלא כראב"ד. חכ"א כלל מ"ו או' א' בי"צ ח"א בעמ"ז או' א' זבחי צדק או' ו'.

יא

יא) שם. אבל אם שהה מעל"ע קודם שבישל בה הו"ל נותן טעם לפגם ומותר וכו' אשה שהרתיחה חלב בבקר יום ב' בקדרה של חרס והותירה מקצתו בקדרה לאוכלו בצהרים קר מפני השרב וכן עשתה ואח"כ שטפה הקדרה והניחתה ובבקר השני לקחה הקדרה הנז' סמוך לחצי היום ובשלה בה בשר הקדרה אסורה והבשר מותר מאחר שאינה ב"י מתשמיש חם ואעפ"י שאכתי היא ב"י מזמן שהורק ממנה החלב מ"מ כבר היה מקמי הכי צונן. חו"י סי' ק"א. לה"פ או' ב' בל"י או' ב' זבחי צדק או' ז' ועיין לקמן סי' צ"ד או' ט"ו.

יב

יב) שם. אבל הקדרה אסורה לבשל בה לא בשר ולא חלב. לפי שהיא בלוע משניהם הלכך אסור לבשל בה בשר לכתחלה אפי' אחר מעל"ע מבישול זה כמו שאסור לבשל חלב לכתחלה בקדרה של בשר אחר מעל"ע. מיהו אם בישל בה בשר תוך מעל"ע לבישול בה חלב פשיטא דהתבשיל אסור אבל אם בישל בה חלב פשיטא דמותר בדיעבד. ש"ך ס"ק ג' פר"ח או' ג' לה"פ או' ד' בל"י או' ג' חו"ד או' ב' זבחי צדק או' ה' ור"ל דאם אחר מעל"ע שבישל בה בשר בישל בה חלב ואח"כ תוך מעל"ע לבישול החלב בישל בה בשר פשיטא דאסור התבשיל כיון דבישל הבשר תוך מעל"ע לחלב אבל אם בישל חלב אחר מעל"ע לבישול הבשר וחזר ובישל חלב תוך מעל"ע לבישול החלב בדיעבד מותר כיון דעכ"פ מבישול הבשר היה אחר מעל"ע ודוק.

יג

יג) שם. אבל הקדרה אסור לבשל בה וכו' ואפי' אם הקדרה היא של חרס דאין לה תקנה בהגעלה לא אמרינן דמותר לבשל בה לכתחלה משום דהויא כדיעבד משום דאין לה תקנה אלא אפ"ה אסור לבשר בה לכתחלה. הרדב"ז דפוס פיורדא ח"ג סי' תרי"ז זבחי צדק או' ט'.

יד

יד) ומסתברא דאסור להשהותן להשתמש בהם ביבש או בצונן דלמא אתי בהו לידי תקלה אבל מותר למכרן לעכו"ם לפי שאין ישראל לוקחים כלי חרס ישנים מן העכו"ם. הרדב"ז שם.

טו

טו) וכלי חרס שיש בו הפ"מ מותר לבשל בו לכתחלה אחר שהייה מעל"ע משום דהוי כדיעבד. שו"ת דבר שמואל סי' ש"יא. נחלת יעקב סי' מ"ב וסי' מ"ג. מנ"י על התו"ח כלל פ"ה או' ס"ד וכתב וכן דעת מהר"ל ן' חביב סי' קכ"א. ער"ה סוף או' ט' מיהו השפ"ד או' ג' כתב דגם בהפ"מ אין להתיר רק באם בלע איסור דרבנן יש לצדד בהפ"מ. ואם יש עוד צדדין להקל אפשר להתיר בהפסד מרובה אף באיסור דאו' חכ"א כלל נ"ה או' ז' ונראה כיון דיש פלוגתא בזה יש לצרף לזה יש להכשירו ע"י הגעלה ג"פ וכמ"ש לקמן ססי' קי"ג גבי בשולי עכו"ם יעו"ש ואז אפי' בבלע איסור דאו' שרי בהפ"מ.

טז

טז) שם הגה. אבל שאר דברים מותר. שאר דברים שאינן לא של בשר ולא של חלב כגון ירקות ודגים וכה"ג ודגים וכה"ג מותר לבשל בה אפי' לכתחלה. ש"ך סק"ג. פר"ח או' ד' לה"פ או' ה' והא דלקמן סי' צ"ד סעי' ה' כתב הרב בהגה דנוהגין לאסור הכלי שאינו ב"י אפי' לשאר דברים אפי' כשנתחב בו רק כף ב"י א"כ כ"ש כאן דנתבשל בו בשר ממש וצ"ל דכאן סתם הדברים לענין דינא. ש"ך שם. בל"י או' ד' חו"ד או' ג' ור"ל דשם כתב מצד מנהג שנהגו האשכנזים להחמיר וכאן לענין דינא דקאי אדברי הש"ע שכתב אבל הקדרה אסורה לבשל בה לא בשר ולא חלב משמע אבל שאר דברים מותר ולכן הספרדים שלא נהגו חומרא זו מותר לבשל בה שאר דברים כפסק הש"ע וכדברי רמ"א דלפום דינא מותר. ונראה דה"ד דרך עראי ולא בקבע דחיישינן דילמא משהי לה ואתי לידי תקלה לבשל בה בשר או חלב קודם הגעלה. ונראה דהיינו הטעם להנוהגין להחמיר דחיישי דאי שרית לה לשאר דברים משהי לה בלא הגעלה ואתו לידי תקלה.

יז

טוב) והא דאמרינן דמותר לבשל בה שאר דברים ה"ד בקדרה זו שבישל בה חלב אחר מעל"ע לבישול הבשר אבל קדרה של בשר שבישלו בה חלב תוך מעל"ע לבישול הבשר כיון שנאסרה הקדרה משום בישול בב"ח אז אפי' אחר מעל"ע אסור לבשל בה ירקות משום דגזרינן שיבשל בה ירקות תוך מעל"ע משום דהיא נעשית כקדרה של איסור דנאסרת מבליעת בשר וחלב ושניהם טעמם לשבח דהם תוך מעל"ע. פר"ח או' ד' לה"פ או' ה' שפ"ד או' ג' קהלת יהודה בסעי' זה. וכ"מ מדברי מהריק"ש בהגהו' על הש"ע בסי' זה. זבחי צדק או' י"ב.

יח

חי) אם בשלו בשר בקדרה חולבת שאינה ב"י ובעוד התבשיל על האש נזכר שהקדרה חולבת צריך לסלק תכף הקדרה מעל האש ולא יניחנה אפי' להצטנן בקדרה של חלב משום דהוי לכתחלה. כ"מ באו"ה כלל ל"ה דין ג' וכ"כ בתשו' קול אליהו ח"א חי"ד סי' יו"ד. ער"ה או' ז' זבחי צדק או' י"ג. והתבשיל גומר בישולו בקדרה של בשר ולא נאסרת קדרה זו השנית. או"ה שם. קול אליהו שם. ער"ה שם. זבחי צדק שם.

יט

יט) שם בהגה. ודין כסוי קדרה כדין קדרה עצמה ויש מחמירין בכסוי וכו' והוא חומרא בלא טעם וכו' מיהו בתו"ח כלל פ"ה דין ד' כתב קצת טעם לדעת המחמירין משום דס"ל דחמיר איסור זיעה וריחא מהאיסור שהוא ע"י טעם עצמו ורש"ל באו"ש סי' ל"ה דחה טעם כיוצא בזה וכתב הוא דדוקא באותן כסויים שהם קצרים מלמעלה ויש בהם כעין חלל כמו שיש בהרבה כסויים ואז א"א לקנחם יפה שיהא נקי מן הזיעה והרתיחה שעלה שם אבל באותם שהם רחבים למעלה ויכולה היד לשלוט בהם לקנחם יפה אין לומר שהוא איסור בעין ומותר. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ה' ומשמע מדברי רש"ל הנז' דבאותן כסויים שהם קצרים וכו' בעינן ס' כנגד כל הכסוי דנעשה נבילה. כ"כ הש"ך שם אבל הט"ז סק"ב כתב דאם יש ס' בתבשיל כנגד מקום הקצר שרי. וכ"כ הלה"פ או' ז' וכן הסכים האו"ד או' ד' מש"ז או' ב' ער"ה או י"א. וכ"כ ערוך השלחן סוף או' ט"ז דבכסויים שלנו שהם רחבים אין שום מקום לחומרא זו וכן יש להורות ואפי' בכיסוי צר אם יש ס' נגד המקום הצר כשר עכ"ל ומשמע דכל זה הוא לדעת המחמירים אבל לפום דינא כיון דהכסוי אינו ב"י ונותן טעם לפגם אפי' באותם כסויים שהם קצרים מלמעלה וכו' א"צ ס' אלא כנגד אותו הלכלוך והלחלוחית שבעין אבל מה שבלוע בתוך דופני הכלי כבר נפגם.

כ

כ) שם בהגה. וכן נוהגין בקצת מקומות וכו' משמע אבל לא בכל המקומות וגם משמע דוקא במקומות אשכנז ולא במקומות ספרד או במדינות אחרות.

כא

כא) שם בהגה. ומ"מ במקום שיש צד להתיר וכו' וכ"כ בס' אפי רברבי דבשעת הדחק או שיש עוד שום צד להתיר או בכסוי רחב או נקוב למעלה נראה להקל. ש"ך שם. פר"ח שם. ומשמע דבשעת הדחק וכו' יש להקל אפי' באינו רחב אלא קצר מלמעלה וכו' וה"ד אם הם נקיים אבל אם יש בהם לכלוך או לחלוחית צריך ס' כנגד אותו לכלוך או הלחלוחית שבעין לכ"ע כמ"ש לעיל סוף או' י"ט.

כב

כב) וכתב בס' בני חיי דאף לדברי המחמירים דוקא כסוי מיוחד לכך אבל אם נתן קערה של חלב על קדרה של בשר מותר לדברי הכל כשאינו ב"י ופשוט הוא. פ"ת או' ד'.

כג

כג) אם עשו כסוי מבצק לכסות הקדרה של בשר ואח"כ שמוהו על קדרה חולבת אפי' אינו ב"י התבשיל אסור דלא אמרינן נותן טעם לפגם אלא דוקא בכלי אבל באוכל אפי' אינו ב"י נ"ט לשבח וחשוב כאלו ב"י. ב"ח. שפ"ד או' ך' וכתב וזה אמת ויציב. זבחי צדק או' ט"ו. והיינו אי ליכא ס' בתבשיל נגד הכסוי כנודע.

כד

כד) שם בהגה. ואם לקחו כסוי רותח מקדרה של בשר וכו' אם שניהם חמים שניהם אסורים וכו' פי' שהיס"ב ושניהם אסורים הכסוי והקדרה משום שסתם כסוי רותח יש בו לחלוחית ונבלע בקדרה ואוסרתה והכסוי נאסר ג"כ משום דמסתמא כיון ששניהם חמים ויש מאכל בקדרה עולה הבל מן המאכל לכיסוי ואוסרו והיינו שהצריך להיות מאכל בב' הקדרות. פר"ח או' ו' לה"פ או' ח' בל"י או' ו'.

כה

כה) שם בהגה. אם יש מאכל בקדרה של בשר וחלב. ואף המאכל אסור אם אין ס' נגד הכסוי. פר"ח או' יו"ד. לה"פ או' י"ב. זבחי צדק או' ט"ז.

כו

כו) שם בהגה. ואם הכסוי צונן והקדרה חמה נמי שניהם אסורים אם התחיל להזיע וכו' ואפי' תימא דמיירי ביש בו לחלוחית מצריך התחיל להזיע מפני איסור הכסוי ואף בכסוי יבש שאין בו לחלוחית שניהם אסורים. פר"ח או' ז' לה"פ או' ט'.

כז

כז) שם בהגה. ואם הכסוי צונן והקדרה חמה נמי שניהם אסורים וכו' ואף המאכל אסור אם אין ס' נגד הכסוי. פר"ח או' יו"ד. לה"פ או' י"ב. זבחי צדק או' י"ז.

כח

כח) שם בהגה. אם התחיל להזיע תחת הכסוי וכו' וצריך שתהא היד סולדת בזיעה כדלעיל סי' צ"ב סעי' ח' בהגה. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ח' לה"פ או' יו"ד. בל"י או' ז' חו"ד או' ה' שפ"ד או' ה' חכ"א כלל מ"ו או' ד' בי"צ ח"ב או' ה' והיינו אם הכסוי צונן אבל אם הכסוי רותח אפילו אין הי"ס בזיעה אסור. שפ"ד שם. זבחי צדק או' י"ח.

כט

כט) שם בהגה. ואם הכסוי חם והקדרה צוננת הכל שרי וכו' מיהו בהגהת שע"ד סי' נ"ו פליג על או"ה וס"ל דבכסוי רותחת על קדרה צוננת הכסוי והקדרה אסורים כיון דרותח הוא א"א שלא בלע הקדרה חולבת מן הבשר מידי דהוי אטפה רותחת שנפלה על קדרה שבלעה אעפ"י שהיא צוננת. ד"מ או' ב' וכ"ה דעת הש"ך סק"ו אלא שכתב דכל זה כשיש לחלוחית בכסוי אבל יבש לכ"ע שרי ומן הסתם אמרינן יש בו לחלוחית יעו"ש וכן הסכים הפר"ח או' ט' לה"פ או' י"א. בל"י או' ח' חו"ד או' ו' ברכ"י בשיו"ב או' ב' והפר"ת או' ג' כתב דדוקא בקדרה יש להחמיר אבל בכסוי יש להקל. והחכ"א שם או' ה' כתב דגם בקדרה יש להקל בהפ"מ ור"ל דאם בשלו בה קודם מעל"ע בלא הגעלה ויש הפ"מ יש להקל.

ל

ל) שם בהגה. ואם לא היה מאכל בקדרה הכל שרי וכו' זה קאי אדלעיל בשניהם חמין דאסורין כשיש מאכל אבל כשאין מאכל שניהם מותרין. חו"ד או' ז' זבחי צדק או' כ"א.

לא

לא) אם בשל ירקות או מים בקדרה של בשר אפ"ה אסור לבשל בה חלב דלא הוי הגעלה ואם הקדרה עדיין היא בת יומא מן הבשר אף שבשל בה ירקות ואח"כ בשל בה חלב התבשיל אסור. כ"מ בב"י דלא כרשב"א. וכ"ה דעת הפר"ח או' ד' וכתב שרוב הפו' חלוקים על הרשב"א. וכ"כ הפר"ת סוף או' ב' קהלת יהודה על סעי' זה וכתב דאין לעשות היפך הסכמת מרן ז"ל יעו"ש. ומיהו היכא דהבלוע פגום כגון קדרה של מתכת בלועה מבשר ושהתה מעל"ע שבליעת הבשר שבה פגום הוא ובשל בה אח"כ ירקות או מים יכול לבשל בה חלב בלי שום תיקון להיותו פגום. פר"ת שם. אבל הרב זבחי צדק או' כ"ב כתב דיש להחמיר גם בזה רק בשעת הדחק ובע"ש ואין לו קדרה אחרת לבשל בה יש לסמוך בזה על הפר"ת ולהתיר לבשל בה לכתחלה.

לב

לב) כלי חרס חדש שהניח בה חלב בצונן אפי' עד ג' פעמים ואח"כ בשל בה בשר התבשיל מותר דאין מבליע ומפליט בצונן. חו"י סי' ק"א. ער"ה או' ד' בשם הנז' ובשם כמה פו' אבל אם שהה בה החלב מעל"ע הוי כבוש ואם בישל בה אח"כ בשר תוך מעל"ע התבשיל אסור. ט"ז סוף סק"ב. ש"ך בנה"כ. חו"י שם. ער"ה שם זבחי צדק או' כ"ג. וה"ד בהפסד מועט אבל בהפ"מ יש להקל משום די"א אין כבישה לכלים כמ"ש לעיל סי' פ"ז או' ט"ו ולקמן סי' ק"ה או' א' יעו"ש. וכ"כ בזבחי צדק שם.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---