כף החיים/אורח חיים/תרכה

כף החיים ‏ אורח חיים תרכה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בסוכות תשבו שבעת ימים וכו'. הם ענני כבוד וכו' ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו ואעפ"י שיצאנו ממצרים בחודש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחודש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסיכתו ולישב בביתו ואנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה. טור. לבוש. והטעם בסוד לפי שמר"ה עד יוה"כ היו בחי' דין וגבורות ומיוה"כ ואילך הם בחי' חסדים שנמשכים ע"י הסוכה ולולב ומיניו כמבואר במקומו בסוד שמאלו תחת לראשי שהם מר"ה עד יוה"כ וימינו תחבקני מיוה"כ ואילך והסוכה היא בחי' אור מקיף שנמשך מן בינה אל בחינת המלכות והם ז' מקיפין מן חסד עד מלכות ובכל יום נמשך חסד א' ליל א' מקיף דחסד ליל ב' מקיף דגבורה וכו' וזה סוד מ"ש חז"ל כי הסוכה היא כנגד ענני כבוד אשר במדבר כי הנה כל ענן הוא בחי' חסד כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו ולכן היו ענני כבוד כנגד אהרן הכהן איש החסד והם ז' עננים כנגד ז' מקיפים של החסדים בז' ספירות תחתונית דנוק' מחסד עד מלכות שבה וכנגדם הם ז' ימי הסוכות כמ"ש בשער הכוו' דף ק"ב יעו"ש. ומ"ש ז' עננים הם הכי איתא בספרי פ' בהעלותך. ע"פ וענן ה' עליהם וכו' ובמכילתא פ' בשלח ורש"י בחומש פרשת בהעלותך ע"פ וענן ה' עליהם יומם יעו"ש. וזהו שצותה תורה בסוכות תשבו שבעת ימים כנגד ז' עננים. ועיין לקמן סוף סי' תרל"ט או' ח' ד"ה ודע:

ב

ב) שם. הם ענני כבוד וכו'. זהו אליבא דר' אליעזר אבל סברת ר"ע סוכות ממש עשו להם כדאיתא בסוכה די"א ע"ב יעו"ש. אבל נוכל לפרש דלכ"ע הא והא איתא כי היה להם סוכות וגם עננים סוכה לכל אחד ואחד ועננים לכללות הכל ולא פליגי אלא במשמעותא דקרא. ומשמע מדברי השלחן ערוך שכתב זה שצריך לכוין בישיבת סוכה כי היא זכר לענני כבוד:

ג

ג) שם. הם ענני כבוד וכו'. ויכוין בישיבתה שציונו הקב"ה לישב בסוכה זכר לי"מ. ב"ח. מ"א ריש הסימן. ר"ז או' א'. וכ"ז לצאת המצוה כתיקונה ע"צ היותר טוב ודיעבד אם לא כיון רק לצאת במצוה שציונו השי"ת יצא דמצות צריכות כוונה לצאת כמ"ש סי' ס' סעיף ד' יעו"ש. מש"ז. מ"ב אות א' וע"כ כשיבא לישב בסוכה בין ביום בין בלילה קודם סעודה י"ל לשם יחוד קבה"ו וכו' הריני בא לקיים מ"ע דאו' ליישב בסוכה כמש"ה בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו' לתקן את שורש מצוה זו וכל תרי"ג מצות הכלולים בה במקום עליון. ויהי נועם וכו' ועיין עוד לקמן רסי' תרמ"ג:

ד

ד) שם הגה. ומצוה לתקן הסוכה מיד לאחר יוה"כ וכו'. היינו לבנותה כולה. כ"ה במהרי"ל. מ"א סק"א. ועיין לעיל סי' תרכ"ד אות ל"ה. וכשם שמצוה לעסוק בסוכה מיד אחר יוה"כ כך מצוה מיד אחר יוה"כ להתעסק בהכנת לולב ומיניו וכמ"ש הטור לעיל סי' תקפ"א בשם מדרש יעו"ש:

ה

ה) שם הגה. ומצוה לתקן הסוכה מיד וכו'. מדברי הא"ז מוכח דאין לעשות הסוכה קודם יוה"כ ואסמכיה אמאי דאתמר במדרשא אמר ר"א למה אנו עושין סוכות אחר יוה"כ יעו"ש אמנם עיני ראו דהמדקדקים עושים הדפנות ועצי הסכך קודם יוה"כ ובמוצאי יוה"כ מניחים הסכך אם לא כולו מקצתו. ברכ"י או' ב' זכ"ל או' ס' בית השואבה אות ח' יפ"ל ח"ב או' ב' וכתב ומנהג יפה הוא וכן אנחנו נוהגין יעו"ש:

ו

ו) הגם דק"ל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני ג' לעשות סוכה שרי. באר יעקב בח"מ סי' ח' מחב"ר או' ג' זכ"ל שם. בית השואבה או' ט' שע"ת או' א' רו"ח או' א':

ז

ז) כתב בס' הפרד"ס לרש"י דמ"ה ע"ג וז"ל מחוייבין בית ישראל למיעבד סוכה לנפשיה כל חד וחד ולמיתב בה ז' יומי ביממא ובליליא וכו' וכדאיתא בברייתא בסוכה דמ"ג ע"ב תשבו תשבו לג"ש נאמר כאן תשבו ונאמר במילואים תשבו מה להלן ימים ואפי' לילות אף כאן ימים ואפי' לילות. והכי תניא בת"כ פ' אמור פי"ז ובפסיקתא שם. יפ"ל ח"ב אות א' ובח"ג או' א' וכ"כ בסידור בית השואבה או' א' אע"ג דאדם יוצא בסוכה שאולה כדאיתא בש"ע סי' תרל"ו מ"מ הדבר פשוט דיותר מצוה היא שישתדל כל אדם לעשות לו סוכה בחצירו משלו יעו"ש. ועיין לעיל סי' תנ"ד או' ט"ל:

ח

ח) איתמר בתיקונים תיקון ע' דקל"ב ע"א מאן דעביד לים סוכה קב"ה מסכך עליה בההוא עלמא ואגין עליה מכל מלאכי חבלה כד נפיק מהאי עלמא ואזיל לההוא עלמא יעו"ש. ואע"ג דסוכה היא מצוה קלה המבטל אותה עונשו מרובה שדומה ככופר בה וכן כל כיוצא כמ"ש בשו"ת מן השמים סי' כ"ו יעו"ש. יפ"ל ח"ב או' ג':

ט

ט) וצריך הרב מו"ץ להכריז בצבור קודם סוכות שחייבים כל ישראל לעשות סוכה בכל החצירות כדי שלא יתבטלו ממצות סוכה. וצריך לסבב הת"ח הי"ו סמוך לחג הסוכות יום או יומים הן להזהיר שיעשו סוכות הן להזהירם שיעשו סוכות במקומות נקיים וגם שלא יהיה פיסול בהם והנכון להכריז בצביר כי לא יוכל שום בעה"ב לברך ברכת סוכה אם לא יראה אותה לאיזה ת"ח דראוי לסמוך עליו שהיא כשירה והוא ברור. רו"ח או' ד'. ויש מקומות שנוהגין הת"ח לסבב בכל העיר סמוך לחג הסוכות לראות הסוכות אם הדפנות שלה הם כשרים וגם לרוחות את הגג של הסוכה שמא עשויה תחת תקרה או תחת אילן וגם אם עשוים הסוכה במקום נקי ושלא יבא לה ריח ממקום אחר ומנהג יפה הוא:

י

י) מאן דזהיר במצות סוכה ולעשותה כתיקונה מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה שנה. יפ"ל ח"ה או' ג'. וכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא אחסין חירו ליה ולבנוי לעלמין ואתברך ברכתא עלאה ומאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אחסין גלותא ליה ולבנוי. זוהר פ' אמור דק"ג ע"א:

יא

יא) שם בהגה. ומצוה לתקן הסוכה מיד וכו'. ומצוה לעשות סוכתו בידו ועוד שאמרו ז"ל מצוה בו יותר משלוחו וכ"ש מצוה זו שיש בה זכר לי"מ כמ"ש למען ידעו דרתיכם כי בסוכות וכו' וע"כ אם אפשר יש לעשות כל הסכך בידו כי הוא עיקר המצוה ואם א"א לו מאיזה סיבה לפחות יעשה מעט בידו והשאר יעשה על ידי שליח ויאמר לו אתה שליח מצוה בעדי לעשות סכך זה לשם מצות סוכה. וקודם שיתן הסכך על גג הסוכה. יאמר לשם יחוד קבה"ו וכו' הריני בא לקיים מצות עשיית סוכה כמ"ש חג הסוכות תעשה לך וכו' לתקן את שורש מצוה זו וכל תרי"ג מצות הכלולים בה במקום עליון. ויהי נועם וכו' ואחר כך אומר הריני נותן סכך זה לשם מצות סוכה. ונותן מה שיכול ליתן והשאר אומר לאחרים שישלימו הסכך לשם מצית סוכה כנז'. ועיין עוד לקמן סי' תרכ"ט או' א':

יב

יב) כשמחשב ומהרהר בענין עסק עשיית הסוכה יזהר שלא יחשב ויהרהר בעסק ואופן עשייתה במקומות המטונפין. הלק"ט ח"ב סי' נ"ז. בית השואבה אות ד'.

יג

יג) מי שאין בידו לקנות מזוזה וסוכה מזוזה קודם לסוכה וכן מזוזה קודם ללולב וכן תפילין קודם לסוכה ולולב וקודם נמי למזוזה. תשו' ר' עקיבא איגר סימן ט' פ"ת. פת"ע או' ב':

יד

יד) מי שאין לו קודם החג לשתי מצות סוכה ולולב סוכה קודם דסוכה מקרי תדיר לגבי לולב שאינו אלא פעם אחת לנענע ביום ראשון דאו' ובשאר הימים מד"ס אבל אם נמצא לו לשבת בסוכת חבירו ולולב אין לו אף שזה רוצה בסוכתו של עצמו אינו נכון להיות בלא לולב בשביל זה אם לא שקשה הדבר הרבה ללכת בסוכתו של חבירו ואנינא דעתיה טובא ויהיה מצטער. תשו' בשמים ראש סימן ס"ב. חקת הפסח בסופו בשיירי ערך השלחן לסימן תרנ"ה. פת"ע אות ב':

טו

טו) יש להרבות בצדקה ערב סוכות ומהרח"ו זצ"ל היה מחלק קופה לעניים יום ערב סוכות. אור צדיקים להרמ"ך פאפיראש. ויש טעם נכון מאד ע"ד האמת (פע"ח שער כ"ח סוף פ"ד) ויומא הוא דקא גרים בדרך צדקה תמצא. ויזהר מאד לתת מתבשיל יו"ט לעניים כמ"ש בזוהר. מחב"ר בק"א או' א' שע"ת. מל"ח סי' ך' אות ג' וית' עוד זה לקמן רסי' תרל"ט יעו"ש:

טז

טז) טוב להדליק בסוכה ז' נרות כנגד ז' צדיקים הבאים לסוכה. אור צדיקים שם. מחב"ר שם אות ב' שע"ת. וגם זה ית' לקמן רסי' תרל"ט יעו"ש:

יז

טוב) שם בהגה. דמצוה הבאה לידו אל יחמיצנה. דהכי איתא במכילתא פ' בא ושמרתם את המצות ר' יאשיה אומר אל תקרא כן אלא ושמרתם את המצות כשם שאין מחמיצין את המצות כך אל יחמיצו את המצוות אלא אם באת מצוה לידך עשה אותה מיד. והביאו רש"י במגילה ו' ע"ב וביומא ל"ג ע"א. ביאורי הגר"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---